האם מותר לברך שהחיינו בימי הספירה?

בספר חסידים (תת”מ) מובא שיש מן החסידים שהיו נוהגים שלא לאכול פרי חדש בימי בין המְצרים:

יש חסידים מחסידים הראשונים שלא היו אוכלים שום פרי חדש בין י”ז בתמוז לט’ באב, כי אמרו איך נברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

דין זה הובא בשולחן ערוך (תקנ”א, יז) ביחס לימי בין המְצרים:

טוב ליזהר מלומר שהחיינו בין המְצרים על פרי או על מלבוש, אבל על פדיון הבן אומר, ולא יחמיץ המצוה.

האם דין זה נוהג גם בימי ספירת העומר? המאמר מרדכי (תצ”ג, ס”ק ב) כותב שיש הנוהגים שלא לברך שהחיינו בספירת העומר, אך הוא מוסיף שזהו מנהג טעות שהגיע מבין המְצרים:

לא מצאתיו בשום ספר ראשון או אחרון, ואין ספק שנשתרבב זה המנהג ממה שכתוב בשולחן ערוך לקמן בסי’ תקנ”א סי”ז דטוב ליזהר מלומר שהחיינו בין המְצרים על פרי או על מלבוש.

ההבדל בין ספירת העומר לימי בין המְצרים

מדוע לחלק בין ימי בין המְצרים ובין ימי ספירת העומר? ניתן להציע שני הסברים:

  • ימי בין המְצרים הם ימי אבל על חורבן המקדש, החורבן החמור ביותר לעם ישראל, ולכן יש בהם דינים נוספים המיוחדים לימים אלו, ואין להעתיקם לימי אבלות על אסון אחר (וכן כתב במאמר מרדכי שם).
  • כאמור, הסברא מדוע לא לברך שהחיינו בימי בין המְצרים היא שמדובר בימי פורענות, ולא ראוי לומר עליהם “שהחיינו… והגיענו לזמן הזה”. לאור זאת, מסתבר שיש הבדל מהותי בין ימי הספירה לימי בין המְצרים. ימי ספירת העומר במהותם הם ימי שמחה, “כחולו של מועד” (לשון הרמב”ן ויקרא כ”ג, לו). ימים אלו דורשים כובד ראש ותשומת לב מיוחדת בגלל המתח המיוחד שיש בהם לקראת קבלת התורה, ובגלל מותם של תלמידי רבי עקיבא. אולם ימים אלו אינם מופקעים מברכת שהחיינו כמו ימי בין המְצרים שהם ימי אבל במהותם (ובפרט בחודש אב ש”משנכנס אב ממעטין בשמחה” (תענית כט ע”א)).

עם זאת, בספר פחד יצחק ((למפרונטי) ערך עומר, סג ע”ב) ובדעת תורה (למהרש”ם, תצ”ג) כתבו שיש להחמיר ולא לברך שהחיינו בימי הספירה.

המשנה ברורה (תצ”ג, ס”ק ב) פוסק כדעת המאמר מרדכי:

ומכל מקום אם נזדמן לו איזה ענין שצריך לברך עליו שהחיינו – יברך.

לשון המשנה ברורה היא “אם נזדמן”, ומשמע שלכתחילה לא יְזַמֵן דבר חדש. אולם הרב חיים קנייבסקי (מובא בספר בין פסח לשבועות, ט”ז, הערה א) מבאר שאין כוונת המשנה ברורה לצמצם את ההיתר, ואף לכתחילה אפשר לברך שהחיינו על פרי חדש. כך פוסקים גם כף החיים (ס”ק ד), שו”ת דברי מלכיאל (ח”ג, סי’ י”ג), שו”ת יביע אומר (ח”ג, או”ח סי’ כ”ו) ועוד.

למעשה, כיוון שהמשנה ברורה וגדולי הפוסקים הכריעו שמותר לברך שהחיינו על פירות בספירת העומר, הרי שכך יש לנהוג למעשה. ובוודאי שניתן לברך שהחיינו על מצווה עוברת כגון ברית מילה או פדיון הבן (שאפילו בין המְצרים ניתן לברך עליהם (שולחן ערוך תקנ”א, יז)), או אם רואה את חברו שלא ראהו שלושים יום ושמח בראייתו, או על לידת בת.

האם מותר לקנות בגדים חדשים בימי הספירה?

באופן פשוט, השאלה האם מותר לקנות בגדים חדשים תלויה בשאלה האם מותר לברך שהחיינו. דהיינו: כיוון שמי שקונה בגד חדש צריך לברך עליו שהחיינו, הרי שאם מותר לברך שהחיינו בספירת העומר – מותר לקנות בגדים חדשים, ואם לאו – אין לקנות בגדים חדשים. כפי שראינו, מותר לברך שהחיינו בספירת העומר, ולפיכך מותר לכאורה גם לקנות בגדים חדשים או ללובשם.

אולם בדברי הגאונים מצאנו שיש בעיה בעצם קניית בגדים חדשים (או בעשייתם) בספירת העומר, ללא קשר לברכת שהחיינו. רב שרירא גאון (מובא בתשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת, סי’ ס”ט) כותב ש”גזרו חכמים שלא לעשות שמחה בין פסח לעצרת, ושלא לעשות כסות חדשה עד שבועות”. וכן כתב בלקט יושר (או”ח, עמ’ צח, ענין א) בשם תרומת הדשן. ובספר מנהג טוב (אות סא) כתב שמנהג טוב שלא לחנוך כסות ושום דבר חדש בתקופה זו.

אם כך, יש שתי סיבות מדוע לא לקנות בגדים חדשים בימי ספירת העומר: א. משום שעל בגד חדש מברכים שהחיינו, ואין לומר ברכת שהחיינו בספירת העומר. ב. נהגו שלא לקנות דבר חדש בימים אלו כדי למעט בשמחה.

אולם משני הטעמים יש מקום להסתייג: לגבי הטעם הראשון, כפי שראינו דעת רוב הפוסקים שניתן לברך שהחיינו בימים אלו. לגבי הטעם השני, אמנם יש הדים למנהג זה בדברי הגאונים, אולם לאחר מכן הוא לא הוזכר בדברי הפוסקים.

הלכה למעשה

כיצד עלינו לפסוק בעניין זה? מעיקר הדין, הטעם המרכזי לאסור קניית בגדים חדשים הוא מצד ברכת שהחיינו, וכיוון שהכרענו שמותר לברך שהחיינו בימי הספירה ממילא הוא הדין לעניין בגדים. למרות זאת, רבים נוהגים שלא לקנות בגדים חדשים בימי הספירה (לפחות עד ל”ג בעומר, על פי המנהגים השונים). לכן, מי שנוהג שלא לקנות ימשיך במנהגו, כיוון שיש לכך מקור בדברי הגאונים והראשונים.

עם זאת, כשיש צורך ניתן לקנות בגדים חדשים בספירת העומר (כגון שלא הספיקו לקנות לפני ספירת העומר, או שיש מבצעים וכדומה). אם ניתן לחדשם בשבת – מה טוב, שהרי אפילו בין המְצרים מותר לברך שהחיינו בשבת; אך מעיקר הדין מותר לחדשם גם ביום חול. בגדים שאינם חשובים כגון לבנים, גרביים וכדומה – ניתן לכתחילה לקנות בימי הספירה.

חתן, נער בר מצווה, בעל ברית וכדומה (וכן כל אדם שיש לו צורך משמעותי אחר) – בוודאי שיכולים לקנות בגדים חדשים במהלך ימי הספירה, ומעיקר הדין גם משפחתם (אלא שעדיף כאמור להשתדל לקנות לפני הפסח).

מעיקר הדין מותר לקנות גם דברים גדולים כגון מכונית או דירה, אולם כשאין צורך עדיף לדחות דברים אלו (לכל הפחות עד ל”ג בעומר) כיוון שהם גורמים לשמחה יתרה. עם זאת, בארץ ישראל מותר לכתחילה לקנות דירה גם בימים אלו (ואם יכול להיכנס לדירה ביום ל”ג בעומר [או לפחות אחריו] נראה שיש בכך עדיפות, אף שמצד הדין יכול להיכנס גם קודם לכן).