הידוק פס המתכת של המסכה בשבת

שאלה

שלום הרב, במסכות חד פעמיות רבות יש פס מתכת שאותו מהדקים על האף (הידוק זה נצרך במיוחד למי שיש לו משקפיים, כדי למנוע אדים). האם במסכה חדשה מותר להדק את פס המתכת בשבת? האם אין זו יצירת כלי? וגם במסכה משומשת עלולה להיות בעיה, משום שלפי מה שאני יודע, אסור ליישר בשבת משקפיים או מזלג שהתעקמו. האם איסור זה קיים גם בהידוק פס המתכת?

תשובה

בנין בכלים

בשאלה זו יש לדון מצד מלאכת בונה ומצד מלאכת מכה בפטיש. ביחס למלאכת בונה, הגמרא בביצה (כב.) מביאה מחלוקת בין בית שמאי ובית הלל האם יש איסור בונה בכלים, כאשר דעת בית הלל שאין איסור בונה בכלים. אולם מכמה מחלוקת בין רב לשמואל בגמרא בשבת (קב:) עולה שהם נחלקו בדבר זה: לדעת שמואל אין בנין בכלים, ואילו לדעת רב יש איסור בונה בכלים (ראו ר”ח שם).

כיצד ייתכן שרב סובר כבית שמאי? לדעת רב האי גאון (הובא ברשב”א שבת קב:), רב סובר שגם בית הלל מסכימים שיש בנין בכלים (והוא מפרש באופן אחר את דבריהם במסכת ביצה). לעומת זאת התוספות (שבת עד: ד”ה חביתא; קב: ד”ה האי) והרשב”א (שם) כותבים שאם מדובר בבנין גמור או בעשיית כלי מתחילתו אין זה בניין בכלים אלא בניין של כלים (עשיית כלי) והדבר אסור לכולי עלמא, וכך פוסק השולחן ערוך (שי”ד, א; משנה ברורה ס”ק א).

איסור תוקע

פרט לאיסור יצירת כלים ישנו איסור נוסף מדברי חכמים: “גזרה שמא יתקע”. הגמרא בשבת (קכב:) אומרת שאסור להחזיר דלת של תיבה. רבא מסביר, שאמנם אין בניין וסתירה בכלים, אבל יש “גזרה שמא יתקע”. רש”י (ד”ה גזירה) מסביר, שאם יתקע בחוזקה את הדלת בכלי יעבור על איסור מכה בפטיש (לדעתו כלל אין איסור בנין בכלים). מאידך, מדברי הרמב”ם (שבת פכ”ב הכ”ה) עולה שיעבור על איסור בונה. השולחן ערוך (ש”ח, ט) אוסר החזרת דלת של כלי “גזרה שמא יתקע”, אך לא הסביר אם דבר זה נובע מדין בונה או מדין מכה בפטיש.

האם כל חיבור והרכבה של כלים אסור? השולחן ערוך (שי”ג, ו) פוסק שאסור לחבר מיטה של פרקים (מיטה מתקפלת) ואם “תקע” (בכוח) חייב חטאת. והוסיף השולחן ערוך: “ואם היא רפויה מותר לכתחילה”. הרמ”א (בהגה שם, על פי הבית יוסף), מסביר, שכוונת השולחן ערוך להתיר רק דבר שדרכו להיות רפוי, אך דבר שדרכו להיות מהודק אסור לחברו אפילו בצורה רפויה. המגן אברהם (ס”ק יא) מדייק, שחיבור רפוי בדבר שדרכו להיות – מותר לכתחילה, ואין בכך כל גזרה, וכן כתב הביאור הלכה (ד”ה דרכה).

לאור כל האמור נחזור למסכה החד פעמית: במסכה חד פעמית, פס המתכת מהודק ברפיון, והוא תמיד נשאר רפוי (ואף מתרופף כל הזמן וצריך לתקנו). לאור זאת, ברור שמותר לכתחילה להדק את פס המתכת על האף ואין בכך איסור בונה.[1]

מתקן מנא

אך יש מקום לדון בבעיה נוספת שעלולה להיות בהידוק פס המתכת. הגמרא בביצה (כח:) אומרת שאסור לתקן ביום טוב “שיפוד שנרצף” (שהתעקם), ואפילו בידיים, משום מלאכת מכה בפטיש, וכך נפסק בשולחן ערוך (תק”ט, א). אם השיפוד התעקם עד כדי כך שאי אפשר להשתמש בו, יש איסור תורה בתיקונו, ואם אפשר להשתמש בו גם כשהוא עקום אסור לתקנו מדרבנן משום “מתקן מנא” (ראו ביאור הלכה שם ד”ה אותו).

לאור זאת פוסק המגן אברהם (ש”מ, ס”ק יא), שאסור ליישר בשבת מחט שהתעקמה, ומטעם זה אסור גם ליישר ידית של משקפיים וכדומה (כף החיים ס”ק ס). לאור זאת היה מקום לומר שאסור להדק את פס המתכת של המסכה על האף משום מלאכת מכה בפטיש.

אולם למעשה נראה שאין בכך בעיה גם מצד “מתקן מנא”. ראשית, כפי שכתבנו לגבי מלאכת בונה, מדובר כאן בתיקון קל ביותר שאינו מחזיק מעמד וממילא אין בו תיקון של ממש, וכן כתב האשל אברהם (בוטשאטש) לגבי חוט ברזל שנועד לסייע בהידוק המשקפיים לאף, שאם החוט לא מהודק בצורה קבועה לאף אין בכך כל איסור (שי”ג, ו; ש”מ, על על המג”א ס”ק יא). בנוסף, כיוון שמדובר במסכה חד פעמית, שמתחילת ייצורה נעשתה על מנת שפס המתכת יהודק על האף, מסתבר שאין כאן שום מעשה של תיקון או יצירה אלא זהו מעשה של שימוש חד פעמי, ולכן הדבר מותר (וכעין זה כתב בארחות שבת, פ”ח, עב והערה קה, לגבי הרכבת מזרק חד פעמי).

הלכה למעשה

למעשה מותר לכופף את פס המתכת שבתוך המסכה ולהדקו על האף, כיוון שהוא רפוי ואין כאן בניין כלל, וגם הוא מתרופף חזרה וגם נועד לכמה שעות בלבד. מסיבה זו אין כאן גם איסור “מתקן מנא”, כיוון שהידוק פס המתכת לא מחזיק מעמד, ובנוסף מסתבר שכלל אין זה “תיקון כלי” אלא אופן השימוש במסכה.

זכינו לצאת מהבתים (ונקווה בע”ה שהמצב יוסיף וישתפר), לראות שוב אנשים – אולם עדיין אנו עטויים במסכה (וחשוב להקפיד על כך!). המסכה אמנם מקשה עלינו לעיתים לזהות אנשים שאנחנו פוגשים, והיא חיצונית לנו – אולם פעמים רבות יש בנו מסכות פנימיות, זיוף פנימי. נתפלל בע”ה שבקרוב תיעצר המגפה, תוסר המסכה, ונוכל גם בצורה פנימית להסיר מסכות שאינן נכונות, גם כלפי בני אדם, ובוודאי כלפי ה’: “וטהר לבנו לעבדך באמת“.

 

ברכת ה’ עליכם,

הרב יוסף צבי רימון

 

_____

 

[1] פרט לכך יש לצרף את דעת החתם סופר (שו”ת חתם סופר, או”ח, סימן ע”ב), הסובר שבניין לשעה איננו נחשב כבניין, וכאן מדובר על דבר כיפוף זמני ביותר. ואמנם לא כולם הסכימו עם החתם סופר (בירושלמי (שבת פ”ז ה”ב) נאמר שבניין לשעה נחשב כבניין. החתם סופר סבור שהגמרא בשבת (לא:) חולקת על הירושלמי, אולם האור שמח (הלכות שבת פ”י הי”ב) סבור שגם הבבלי מסכים לירושלמי), אולם המקרה שלנו קל יותר, כיוון שלא רק שמדובר על “בניין לשעה”, אלא שמראש דעתו לפרקו בתוך כמה שעות (וכן כתב להקל בשו”ת תרומת הדשן (סימן ס”ה) לעניין סתירת פי התנור הסתום בטיט, וכן כתב בשו”ת יחוה דעת (ח”ב, סימן נ”ה), על פי שיטתם, לעניין משחק באבני לגו).

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

האם במסכה חדשה מותר להדק את פס המתכת בשבת? האם אין זו יצירת כלי?

פעמים רבות יש בנו מסכות פנימיות, זיוף פנימי. נתפלל שבעז”ה תוסר המסכה.