הכנות לפסח תש”פ – תחת מגבלות מחלת הקורונה

המציאות שהתרגשה עלינו בתקופה האחרונה יוצרת מורכבות גדולה בתחומים רבים, וביניהם גם בתחום הנקיונות לפסח. ישנם אנשים מבוגרים שבדרך כלל יש מי שינקה עבורם, והשנה הם ייאלצו לנקות לבד, ישנם אנשים שכלל לא היו אמורים להיות בבית בפסח וכעת יש להם קשיים גדולים בהכנת הבית לפסח, וגם מי שהתכונן להיות בבית ולנקות – צריך כעת לדאוג גם לילדים שנמצאים בבית, וכן הלאה.

בשנים רגילות, עם ישראל נוהג להדר ולנקות מעבר לנדרש. האם השנה ניתן יותר להקל בכך? בדברים שלהלן ננסה להסביר מהם הדברים העיקריים שצריך להקפיד עליהם בניקיון הבית ובהכנתו לפסח, ומהם הידורים נוספים שאפשר לוותר עליהם כשיש צורך.

1. ניקוי חדרי הבית

בגמרא בפסחים ו: מבואר שעיקר בדיקת חמץ (וניקוי הבית מחמץ) הוא בפירורים ששיעורם כזית ומעלה (=גודל של קופסת גפרורים), ואילו פירורים ששיעורם קטן מכזית אינם חשובים (ואפילו לא צריך לבטלם).

יש שהחמירו לחפש גם פירורים פחות מכזית (על פי הסוגיה בפסחים מה:), ובשנים רגילות זאת רמת הניקיון אצל רבים, אולם גם המחמירים סבורים שיש להקל כאשר הפירורים מלוכלכים ומאוסים ולא יבואו לאוכלם, וכך פוסק המשנה ברורה (או”ח תמ”ב, ס”ק לג).

לכן, אם בני הבית פנויים ויכולים לנקות בהידור כבכל שנה – כך יעשו, אולם מצד הדין צריך לנקות רק פירורים ששיעורים כזית ומעלה (גודל של קופסת גפרורים). גם המחמירים לחפש פירורים פחות מכזית, צריכים להחמיר לחפש רק חתיכות ראויות לאכילה, שיש חשש שיאכלו אותם. פירורים מלוכלכים פחות מכזית – לכל הדעות לא צריך לחפש (עם זאת, אם רואים חתיכות כאלו – צריך לכתחילה לבער אותן).

כאשר אומרים ביטול חמץ – יש להתכוון על כל הפירורים בבית (כולל הפירורים הפחותים מכזית), אבל לא צריך לחפש אותם.

2. ניקוי המטבח

את המטבח יש לנקות היטב כך שלא יהיו בו כלל פירורים (אפילו פחותים מכזית), כיוון שאוכלים בו, וצריך להיזהר שלא ייכנסו פירורים לתוך המאכלים שלנו.

כלים שלא משתמשים בהם והם נקיים (כמו כוסות, צלחות, סירים, כלי הגשה, סכו”ם וכדומה) – סוגרים בארון (על פי שמואל בפסחים ל.).

כלים שלא משתמשים בהם והם מלוכלכים – כמו תנור וטוסטר – די בניקוי מועט של כמה דקות, הפוגם בפירורים אלו והופך אותם לפירורים שאינם ראויים לאכילה.

לגבי תנור – אם לא מתכוונים להכשיר אותו לשימוש בפסח אלא רק לנקות אותו מחמץ, ויש קושי לנקותו, די בניקוי זריז של השאריות הנראות לעין (וטוב להפעילו למשך כשעה על מנת לשרוף כליל פירורים אלו), ולאחר מכן סוגרים את התנור במהלך הפסח. אם ניתן, טוב להדר ולשים חומר פוגם על דפנות התנור ולנגבו (ודי בכך, ואין צורך להוציא את הפירורים. ואם יש ניקוי עצמי לתנור, זוהי דרך מובחרת).

 

כלי המטבח שמתכוונים להשתמש בהם בפסח יש להכשיר – עיינו בסרטונים הקצרים שהכנו עבור מטרה זו.

3. ביעור חמץ

כיצד יש לבער חמץ השנה? האם יש צורך לשורפו או שניתן בדרך אחרת? המשנה בפסחים (ב’, א) מביאה מחלוקת כיצד יש לעשות ביעור חמץ: לדעת רבי יהודה דווקא בשריפה, ואילו לדעת חכמים גם על ידי כך שמפורר וזורק לרוח או שמטיל לים.

השולחן ערוך (תמ”ה, א) כותב שניתן לבער בכל צורה שהיא, וכדעת חכמים. אמנם, הרמ”א הוסיף שהמנהג לשורפו.

למעשה: אמנם המנהג בכל שנה הוא לשרוף את החמץ, אך מצד הדין ניתן לבערו בכל דרך אחרת. לכן במציאות שלנו, אם יהיה קושי לשרוף את החמץ בגלל המגבלות המוטלות על הציבור, יש להשתדל לסיים את החמץ עד סוף זמן האכילה ולהשאיר רק כמות מועטה של חמץ לביעור. על החמץ שנותר שופכים אקונומיקה או חומר פוגם אחר, ומשליכים אותו לפח. לחילופין, ניתן לפוררו בשירותים ולהוריד את המים.

4. מכירת חמץ גמור

בשנים רגילות ראוי שאדם פרטי ישתמש במכירת חמץ רק עבור תערובת חמץ או דברים שלא ברור האם הם כשרים לפסח וכדומה, ולא עבור חמץ גמור. אולם במציאות כיום, בשל מחלת הקורונה, מותר למי שרוצה לקנות אספקה בכמות גדולה לפני פסח (על כל צרה שלא תבוא) הכוללת גם חמץ גמור, למכור אותה במכירת חמץ לגוי. גם מי שלא רגיל למכור חמץ גמור, רשאי לעשות זאת במציאות הקיימת כעת. עם זאת, יש לשים לב לדברים הבאים:

  • ראוי לפרט את כל החמץ בשטר המכירה (כך וכך חבילות פסטה, כך וכך חבילות פתיתים וכדומה), ולמכור אותו בצורה רצינית (וכדאי להתכוון בביטול חמץ גם על חמץ זה).
  • יש לשים את החמץ בחדר נפרד שלא משתמשים בו בפסח, ואם שמים אותו בחדר שמשתמשים בו בפסח, יש לעשות סביבו מחיצה של עשרה טפחים כדי שלא יטעו ויאכלו אותו בטעות בפסח (כך פוסק השו”ע (ת”מ, ב) במקרה דומה). לכן, אם שמים חמץ בארון מסוים, פרט לפתק ‘חמץ’ שיש לשים על הארון ראוי לסגור אותו בגומיה או במדבקה, כדי שלא יפתחו אותו בטעות בפסח.
  • אם כשמתקרב חג הפסח מתברר שאין צורך במאגר מזון כה גדול, ובנוסף לא מדובר בהפסד כספי משמעותי, כדאי לתת את החמץ הגמור למחסנים שאוספים מצרכי חמץ עבור עניים (למחסנים כאלו בוודאי מותר לכתחילה למכור גם חמץ גמור). אך כאמור מצד הדין ניתן לשמור את החמץ הגמור בבית ולמכור אותו (כפי שהסברנו).

5. מכירת חמץ באינטרנט

בדרך כלל עדיף לבצע מכירת חמץ אצל הרב, כדי להגביר את גמירות הדעת שבמכירה. אולם מצד הדין ניתן לעשות מכירת חמץ באינטרנט. אפשר להרחיב בהסבר מדוע קניין דרך האינטרנט נחשב כיום לקניין, וכך קונים דברים רבים בסכומים מאוד גבוהים – אבל אין צורך בכך: במכירת חמץ שהאדם הפרטי עושה הוא לא מוכר את החמץ לגוי והוא גם לא מוכר את החמץ לרב, הוא רק ממנה את הרב לשליח למכור את החמץ.

שליחות ניתן לעשות מצד הדין ללא קניין וללא עדים אלא באמירה בלבד בין האדם לשלוחו (רמב”ם שלוחין ושותפין פ”א ה”א, שולחן ערוך חו”מ, קפ”ב, א).

לכן, ניתן לכתחילה לעשות מכירת חמץ דרך האינטרנט, כיוון שזהו למעשה מינוי שליחות לרב למכור את החמץ (אך בשנים כתיקונן עדיף ללכת אל הרב כדי להגביר את גמירות הדעת).

6. הגעלת כלים ביתית

ההגעלה אינה מסובכת (וניתן לראותה גם בסרטונים המופצים יחד עם קובץ זה), אבל רבים לא התנסו בה בעבר ולכן חוששים ממנה. נציין כאן הנחיות קצרות (ניתן לראות הרחבה בספרי – צבא – הלכה ממקורה):

הכשרת סירים, צלחות, כוסות, סכו”ם, קערות ורוב כלי האוכל

  1. לוקחים סיר גדול כשר לפסח. אם אין לנו סיר כשר לפסח, לוקחים סיר חמץ, מנקים היטב, ממלאים במים ומרתיחים עד שיגלוש (שו”ע, תנ”ב, ב. אם הסיר לא גולש, ניתן לגרום לכך על ידי הכנסת כף רותחת ששהתה כדקה באש). אם אי אפשר להכשיר סיר באופן זה, יש מקום להקל להשתמש בסיר חמץ שלא בישלו בו עשרים וארבע שעות.
  2. ממלאים מים בערך שני שליש סיר, כך שיהיה נוח להכניס את הכלים.
  3. מנקים היטב את הכלים שאותם רוצים להכשיר. לכתחילה מחכים עשרים וארבע שעות בין השימוש האחרון בכלים אלו ובין ההגעלה (רמ”א, תנ”ב, ב). אם לא יכולים לחכות, מוסיפים מעט סבון כלים (וכדומה) לתוך המים בסיר הגדול.
  4. כאשר המים רותחים (עם בועות – רמ”א תנ”ב, א, ומ”ב שם) מכניסים את הכלים בנחת, פעם אחת, ומוציאים. אפשר להיעזר ברשת של שקית תפוחי אדמה או בצבת (אם נעזרים בצבת צריך להכניס את הכלי פעמיים, כשבפעם השנייה הצבת אוחזת בכלי במקום אחר). צריך לשים לב שהמים מגיעים לכל הכלים (עדיף להכניס סכום בקבוצות לא גדולות מידי, ולנער במים, כך שהמים יגיעו לכל הסכו”ם).
  5. אם הכלי לא נכנס בבת אחת, ניתן להגעיל חצי ואחר כך עוד חצי (שו”ע תנ”א, יא).
  6. לאחר ההגעלה, לכתחילה שוטפים במים קרים, או שמים קערה עם מים קרים שאליה יכניסו את הכלים (דבר זה הוא רק לכתחילה. ואין לעשותו בכלי זכוכית, כי שטיפה מיידית במים קרים עלולה להזיק להם).

הכשרת סירים ומחבתות

סירים ומחבתות ניתן עקרונית לנקות היטב, למלא מים ולהרתיח עד שיגלשו.

ניתן גם לעשות ליבון קל (ובמחבת – לפי השו”ע תנ”א, יא, די בהגעלה, ועקרונית גם אשכנזים יכולים להקל בכך בפסח, אבל טוב יותר ליבון קל. ועדיף להכשיר מחבת רגילה ולא טפלון).

כיצד עושים ליבון קל? בניגוד לליבון חמור, שבו צריכים לצאת ניצוצות מהכלי (ודבר זה לא מעשי כל כך היום), הרי שבליבון קל די בכך שאם נחמם את הכלי בצד אחד, ונשים בצד השני קש, הקש יישרף. באופן מעשי ניתן לבדוק זאת על ידי נייר טישו: לוקחים כמה ניירות טישו, ונוגעים בצד השני של הסיר. אם הנייר משחים, סימן שהגענו לרמה של ליבון קל והכלי כשר לפסח (לא צריך לעשות ליבון גם בצד השני).

ליבון קל זהה באופן עקרוני מבחינה הלכתית להגעלה, אלא שיש לו כמה יתרונות: הוא מועיל גם אם הכלי איננו נקי ויש בו לכלוך שקשה להוריד (באותו צד שבו האש שורפת), כי האש שורפת את הלכלוך, וכמו כן הוא מועיל במקרים שיש ספק אם הגעלה מועילה.

בליבון קל לא צריך להמתין עשרים וארבע שעות, וניתן להכשיר את הכלי מיד כשנטרף (רביד הזהב, או”ח תנ”ב, סק”ז).

ניתן עקרונית לעשות ליבון קל לסיר או למחבת על הגז. שמים את הסיר על האש, ולאחר כדקה שמים נייר טישו בצד הפנימי של התחתית ובודקים האם הוא משחים. לאחר מכן מטים את הסיר על צידו ומחממים חלק מהדופן, וכן הלאה לכל חלקי הסיר. דבר זה לוקח בערך רבע שעה לסיר.

אם הסיר קטן, נוח יותר לנקות אותו ולהכשיר אותו בהגעלה בתוך סיר גדול. סירים גדולים, לעיתים נוח להכשירם בליבון קל, ולעיתים נוח למלא את הסיר עד שיגלוש.

ליבון קל גם מועיל עבור כלי שזקוק להגעלה, אבל יש בו קטע עם לכלוך שקשה להוריד. ניתן לעשות לאותו קטע ליבון קל, ואחר כך להגעיל את הכלי.

[יש סירים ומחבתות שניתן להכניסם לתנור מבלי שייגרם להם כל נזק. סירים כאלו ניתן להכניס לתנור בחום של 200-250 מעלות צלזיוס למשך כשעה, והדבר מועיל כליבון קל].

חצובות הגז, רשתות התנור ותבניות אפיה

כדי להכשיר את רשתות התנור לפסח יש צורך בליבון קל. לשם כך יש להפעיל את התנור בחום של 200-250 מעלות צלזיוס למשך כשעה (כשהרשת בתוך התנור) – זהו חום שבו מתרחש ליבון קל. במהלך הפסח נצפה את הרשת בנייר כסף.

כך נעשה גם לחצובות שעל הגז (ולכתחילה נצפה אותן בנייר כסף).

הכשרת תבניות התנור לפסח מחייבת ליבון חמור, ולכן לא ניתן להכשירם בבית לפסח, ויש להשתמש בתבניות חד פעמיות או בתבניות המיועדות לפסח.

מנגל

אם שמו על המנגל לחם או דברים עם קמח, צריך להכשיר אותו בליבון חמור.

אם המנגל מגיע לחום של 350 מעלות צלזיוס, זהו חום של ליבון חמור. אולם בדרך כלל אין זה המצב. לכן, צריך לנקות היטב את הרשת, לחמם את האש ולהעביר בתוכה את הרשת, כך שהאש תשהה כדקה על כל חלק מהרשת. בנוסף יש לחכות עשרים וארבע שעות בין שימוש למאכלי חמץ לשימוש למאכלים כשרים לפסח (כדי שלא יהיה שום חשש של תורה).

עם זאת, כיוון שלא תמיד מצליחים להגיע בדרך זו לליבון חמור, ראוי פרט לנ”ל לקנות רשת חדשה (זהו דבר זול שניתן לקנות כיום בקלות), לשים אבנים קטנות על הרשת המקורית ומעליה את הרשת החדשה, וכך להשתמש במנגל בפסח.[1]

7. טבילת כלים חדשים

אילו כלים חייבים טבילה?

  • כלי מתכות וזכוכית – צריכים טבילה.
  • כלי עץ, חרס, אבן – פטורים מטבילה.
  • כלי פלסטיק, כלי קרמיקה המצופה בזכוכית (רוב הצלחות והספלים שלנו) – מחלוקת הפוסקים. רבים נהגו להטביל בלי ברכה, אולם במציאות שלנו, ניתן לסמוך על המקלים ולא להטביל כלל (או להדר באחד מהפתרונות שלהלן).
  • כלים שהאוכל לא נוגע בהם ישירות – לא צריכים טבילה.

כאשר אי אפשר להטביל כלים חדשים במקווה כלים, ניתן לנקוט באחד מהפתרונות הבאים:

  • להקנות את הכלי לגוי, ולחזור ולקחת ממנו בהשאלה. אם הגוי לידינו, הטוב ביותר הוא שהגוי יגביה את הכלי ויזכה בו. אפשרות אחרת היא שנמנה בטלפון אדם אחר שיהיה השליח לשנו, והוא יבצע את הקניין עם הגוי (כשיתאפשר להטביל את הכלי, יש להטביל את הכלי בלא ברכה או לקנות בחזרה מן הגוי את הכלי ואז להטבילו בברכה).

[בשעת הדחק אפשר להקנות את הכלי לגוי גם אם הוא אינו לפנינו על ידי קניין אודיתא, דהיינו לומר: “אני מודה שהקניתי את הכלים הללו לפלוני (גוי מסוים. לא צריך לדבר אתו והוא לא צריך לדעת מהעניין)”. באופן זה הכלים שייכים לגוי (הצעת הרב מרדכי אליהו). אם יש עדים – עדיף. אם לא, יכתוב בכתב ידו שנתן את הכלים הללו לגוי, ויאמר כנ”ל].

  • אם קונים כלי חדש, יש להתכוון בשעת הקנייה שלא לזכות בכלי עד הטבילה (זהו פתרון שאפשר להשתמש בו רק במציאות שלנו, אבל לא לכתחילה).
  • אם כבר זכה בכלי, יפקיר את הכלי בפני שלושה אנשים (הכלי לא צריך להיות ליד האנשים שאנחנו מפקירים בפניהם), ולאחר מכן ישתמש בו מבלי לזכות בכלי. אם לא ניתן להפקיר בפני שלושה, ניתן להפקיר גם באמצעות זום, ואם גם זה לא אפשרי, ניתן גם להפקיר בשיחת ועידה בטלפון (וכאשר יתאפשר להטבילו, יתכוון לזכות בו, ויטבילנו בברכה). אם יש אדם אחד לידו, כדאי להפקיר גם בפניו.

מי שיש לו קושי לבצע אחד הפתרונות הנ”ל, ישתמש בכלים לא טבילה (כיוון שכיום אי אפשר לטבול אותם), ואחרי פסח כשתהיה אפשרות להטבילם – יטבילם.

8. סיכום קצר – הכנות לפסח תש”פ

  • ניקוי חדרי הבית: מנקים באופן שלא יהיה כזית חמץ (גודל של קופסת גפרורים), והמהדרים מנקים ברמה יסודית יותר.
  • ניקוי המטבח: מנקים כך שלא יהיו בו כלל פירורים, שחלילה לא ייכנסו לאוכל.

כלים שלא משתמשים בהם והם נקיים (כוסות, צלחות וכו’) – סוגרים בארון.

כלים שלא משתמשים בהם והם מלוכלכים: טוסטר – מורידים שאריות ממשיות או פוגמים אותם בסבון. תנור – מנקים בזריזות ניקוי שטחי (כמה דקות) וסוגרים אותו. רצוי להפעיל לשעה לשריפת הפירורים, או לחילופין לשים חומר ניקוי ולנגב (ואז לא צריך להסיר את הפירורים).

כלי המטבח שמתכוונים להשתמש בהם בפסח – מכשירים על פי הטבלה שלהלן והסרטונים המצורפים.

  • ביעור חמץ: מצד הדין ניתן לפגום את החמץ בכל דרך שהיא, אלא שהמנהג הוא לשורפו. לכן, ניתן השנה לשים אקונומיקה או חומר פוגם אחר במקום לשרוף את החמץ, או לחילופין לפורר את החמץ בשירותים ולהוריד את המים.
  • מכירת חמץ: ניתן לעשות את המכירה באינטרנט. בדרך כלל משתדלים לא למכור חמץ גמור בבית פרטי. אבל במציאות שלנו, אם אדם קונה כמות גדולה או שחושש שמא לא תהיה לו אספקה לאחר הפסח, ניתן למכור גם חמץ גמור. יש להשתדל לכתוב בשטר המכירה פירוט של כל החמץ (הגמור) שנמכר.
  • טבילת כלים: כאשר אין אפשרות להטביל ניתן להקנות את הכלי לגוי ולקחת ממנו בהשאלה (או שהגוי יגביה את הכלי או שיעשו שליחות לאדם אחר דרך הטלפון, שיבצע את הקניין עם הגוי. עקרונית, ניתן גם לומר “אני מודה שהקניתי את הכלי לגוי [פלוני]”, והגוי לא צריך לדעת מכך). אפשרות אחרת להפקיר את הכלי בפני שלושה. אם אינם לפנינו, ניתן להפקיר בפני שלושה דרך זום.

בע”ה שנזכה להתרומם גם בתקופה קשה זו,

ובע”ה שהחולים יתרפאו ושהמחלה לא תוסיף ותתפשט.

 

חג שמח,

הרב יוסף צבי רימון

ראש עמותת סולמות

 

______

[1] מי שאינו יכול להגעיל כלים בעצמו מסיבות שונות, ובגלל המגבלות הקיימות כיום לא יכול להיעזר באנשים אחרים, יכול להקל בדברים הבאים:

  • כלי זכוכית: אפשר להשתמש בכלי זכוכית של חמץ לאחר ניקוי יסודי, ולאחר שעברו עליהם עשרים וארבע שעות (ואם אפשר, עדיף להשרות אותם לפני פסח במשך שלושה ימים במים קרים, ולהחליף את המים כל עשרים וארבע שעות).
  • תנור: יש לנקות את התנור עם חומר פוגם, להפעיל לשעה בחום הגבוה ביותר, ולהמתין עשרים וארבע שעות בין אפיית חמץ ובין כשרה לפסח, ולהשתמש בתנור (גם אם בדרך כלל לא משתמשים בתנור בפסח).
  • שיש: יש לנקות את השיש, לשפוך עליו מים רותחים ולהשתמש בפסח ללא כיסוי (גם אם רגילים לכסות).
  • כיור: לנקות ולשפוך מים רותחים, ולהשתמש בפסח גם בלי קופסת פלסטיק בפנים (אך יש להשתדל לשטוף כלים במים פושרים ולא מעל 45 מעלות צלזיוס).
  • כיריים: מנקים, מפעילים לשעה בחום הגבוה ביותר ומשתמשים בחצובות הרגילות. לכתחילה יש להמתין עשרים וארבע שעות בין בישול מאכלי חמץ לבישול מאכלים כשרים לפסח.
  • כיריים קרמיות: מנקים, מפעילים על החום גבוה ביותר לחצי שעה, ואז ניתן להשתמש בפסח. לכתחילה יש להמתין עשרים וארבע שעות בין בישול מאכלי חמץ לבישול מאכלים כשרים לפסח.
  • כיריים אינדוקציה: מנקים, ממלאים סירים עם מים ומניחים על הכיריים, מפעילים על החום גבוה ביותר לחצי שעה, עד שהסירים רותחים וגולשים, ואז ניתן להשתמש בפסח. לכתחילה יש להמתין עשרים וארבע שעות בין בישול מאכלי חמץ לבישול מאכלים כשרים לפסח.
  • מיחם או קומקום חשמלי: ניתן להקל ולהסתפק בניקוי קל, להרתיח מים ולשפוך, אף בלי הסרת אבנית. אם במשך השנה חיממו לחם ישירות על המכסה, לשים בפסח במקום המכסה נייר כסף או צלחת.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

בשנים רגילות עם ישראל נוהג להדר ולנקות מעבר לנדרש. האם השנה ניתן יותר להקל בכך?

המילים “לא תשכח” מלמדות אותנו שאסור לשכוח, ומכאן שיש חובה לזכור בלב. הציווי “זכור” הוא כדי שנאמר את הדברים בפה.

במציאות כיום, מותר למי שרוצה לקנות אספקה גדולה לפני פסח (הכוללת גם חמץ גמור) למכור אותה לגוי.

לסרטוני הגעלת הכלים הביתית לחצו כאן