שיעור אכילת מצה – הלכה למעשה
כדי לברר את כמות המצה שיש לאכול הלכה למעשה, יש לברר מהו שיעור ‘כזית’. הרחבנו בכך בפינה נפרדת, וכאן נכתוב רק את עיקרי הדברים.
מצוות אכילת מצה בליל הסדר
מצוַות אכילת מצה בזמן הזה הגמרא בפסחים (קכ.) מביאה מחלוקת אמוראים בשאלה, האם מצוַות אכילת מצה בזמן הזה היא מדאורייתא או מדרבנן. לדעת רב אחא
מדיני הכורך
מדיני הכורך אופן הכריכה לדעת רבנו חננאל (קטו.), הלל היה “כורך המרור על המצה”, כלומר שהיה עוטף את המצה במרור. וכן כתב ספר החינוך (מצווה
מדוע עושים “כורך”?
הגמרא (קטו.) מביאה מחלוקת תנאים בשאלה, כיצד מתקיימת אכילת מצה ומרור בזמן שבית המקדש קיים. לדעת חכמים, יש לאכול מצה לחוד ומרור לחוד, ואילו הלל
מדוע אוכלים ביצים בליל הסדר?
נהגו לאכול ביצים בליל הסדר. וכך כתב הרמ”א (תע”ו, ב): נוהגים בקצת מקומות לאכול בסעודה ביצים זכר לאבלות, ונראה לי הטעם משום שליל תשעה באב
אכילת בשר בליל הסדר
האם מותר לאכול בשר צלי בליל הסדר? המשנה בפסחים (נג.) אומרת: מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים – אוכלין. מקום שנהגו שלא לאכול – אין
מדוע נוטלים ידיים פעם שנייה?
הגמרא (פסחים קטו:) אומרת: נטל ידיו בטיבול ראשון – נוטל ידיו בטיבול שני. כלומר, לפני ברכת המוציא יש ליטול שוב את הידיים. הגמרא תמהה על
מי אומר את ההגדה?
לדעת שולחן ערוך הרב (תע”ג, כד), רק בעל הבית אומר את ההגדה, וכולם יוצאים מדין ‘שומע כעונה’, שכן “ברב עם הדרת מלך”, וכן דעת הגר”א
האם צריך לומר את המגיד בהסבה?
נחלקו הפוסקים האם יש לומר את ההגדה בהסבה. השל”ה (פסחים, כג.) כתב שיש לומר את ההגדה באימה וביראה. מכאן הסיקו שולחן ערוך הרב (תע”ג, מח)
האם מברכים על סיפור יציאת מצרים?
המצווה המרכזית בליל הסדר היא ה’מגיד’, סיפור יציאת מצרים. חלק זה של ההגדה פותח ב”הא לחמא עניא”, ולאחר שאלות הבנים אנו פותחים בסיפור עצמו: “עבדים
הזכרת יציאת מצרים בליל הסדר
בליל הסדר ישנה מצווה מיוחדת לספר ביציאת מצרים (שמות י”ג, ח): וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה’ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. אולם, למעשה