מה מברכים כשרואים את הַכִּנֶּרֶת מלאה?

שאלה

שלום הרב,

השנה ב”ה ירדו הרבה גשמים והכינרת מלאה! אני ממש שמח ומתרגש לראות כך את הכינרת, אחרי הרבה שנים של בצורת. האם יש ברכה מיוחדת שאומרים כשרואים את הכינרת מלאה?

תשובה

עושה מעשה בראשית

המשנה בברכות (ט’, ב) עוסקת בברכה על הים:

על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר: ‘ברוך עושה מעשה בראשית’. רבי יהודה אומר: הרואה את הים הגדול אומר ‘ברוך שעשה את הים הגדול’, בזמן שרואה אותו לפרקים.

כלומר, לפי תנא קמא מברכים על ראיית הימים “עושה מעשה בראשית”, ולפי רבי יהודה מברכים על ראיית הים הגדול “שעשה את הים הגדול”.

האם רבי יהודה חולק על תנא קמא או מוסיף עליו? ייתכן שרבי יהודה חולק על תנא קמא. לדעת תנא קמא, על כל הימים מברכים את אותה ברכה – “עושה מעשה בראשית”, ולדעת רבי יהודה יש לים הגדול ברכה בפני עצמה (והוא לשיטתו, שמפרטים בברכה, כגון “בורא מיני דשאים”). בדרך זו הבין הטור (רכ”ח), ולכן הוא סובר שאין הלכה כרבי יהודה, ואין לברך ברכת “שעשה את הים הגדול”.

אך ניתן להבין שתנא קמא עוסק בברכה על “ימים” קטנים, ורבי יהודה מוסיף ואומר שיש ברכה מיוחדת לים הגדול – “שעשה את הים הגדול”. באופן זה הבין הרמב”ם (ברכות פ”י הט”ו), ולכן פסק שהרואה את הים מברך “עושה מעשה בראשית”, והרואה את הים הגדול מברך “שעשה את הים הגדול”. וכך פוסק השולחן ערוך (רכ”ח, א).

יש מקום לדון מהו “הים הגדול” – ייתכן שמדובר דווקא באוקיינוס, וייתכן שמדובר גם על הים התיכון.[1] אך מכל מקום כפי שראינו ברכת “עושה מעשה בראשית” כוללת את “הימים”, אפילו שאינם גדולים מאוד (משנה ברורה ס”ק ד), אם הם לא השתנו ממעשה בראשית. לכן למעשה, מי שלא ראה את הים התיכון למשך שלושים יום, יברך “עושה מעשה בראשית” (מור וקציעה כאן, ועוד), והוא הדין מי שלא ראה את הכינרת שלושים יום, יברך “עושה מעשה בראשית” (כך הורו הגרשז”א, הליכות שלמה כ”ג, כט, חוט שני (רכ”ח) והרב אלישיב (הערות למשנ”ב מהדורת דרשו, חלק ב’, עמ’ 57).[2]

בברכת “עושה מעשה בראשית” אנו משבחים את ה’ על בריאת העולם, ועל כך שדברים שה’ ברא בבריאת העולם משמשים אותנו כמות שהם עד היום. כל המציאות נובעת ממעשי ה’, אולם ראיית הדבר הבראשיתי מחזקת בנו את האמונה בה’ ומעלה בנו מחשבות על בריאת העולם ועל כל הטוב שה’ יצר בשבילנו, ולכן אנחנו מברכים “עושה מעשה בראשית” (עיינו משנה ברורה שם, ס”ק א).

האם ישנה ברכה נוספת כשהכינרת מלאה?

הגמרא (ברכות נט:) מזכירה ברכות שנאמרות על מקרים מיוחדים של שפע מים וירידת גשמים:

  • לאחר שלא ירדו גשמים במשך תקופה ארוכה, אומרים לאחר שירדו את ברכת “מודים אנחנו לך על כל טיפה וטיפה”.
  • מי שיש לו שדה שהתמלאה גשמים מברך “שהחיינו”, ואם יש לו שותף הוא מברך “הטוב והמטיב”.

בשו”ת הרדב”ז (ח”א, סימן שי”ט) נשאל האם יש מברכים על כך שהמים התרבו בנהר (כגון הנילוס), וכתב שכיוון שבראיית הנהר המלא כולם שמחים, הרי זה כמי שרואה את חברו לאחר שלושים יום שמברך שהחיינו. לכן, מי שרואה לראשונה את המים המתברכים בשנה זו, יברך שהחיינו:

בכליג (=נהר היוצא מן הנילוס) שכולם שמחים לקראתו… הרי הוא כמי שרואה את חבירו ושמח לקראתו דמברך שהחיינו. לפיכך… אם לא ראה את המים המתברכים בשנה זו אלא עתה בשעה שהם בכליג, נראה לי דיש לו לברך שהחיינו…

ולמדנו גם כן שאם ראה את נילוס בזמן שהוא חסר, וראה אותו בזמן שהוא גדול, ושמח בראייתו – שיברך עליו שהחיינו, ואין כאן ברכה לבטלה כיון שראה דבר המתחדש משנה לשנה ושמח בראייתו. אבל מי שרואה אותו בכל יום אין לו לברך כלל, שהרי מה שגדל בכל יום הוא מתבטל אצל מה שראה אתמול.

כלומר, מי שרואה את הנהר אחת לשלושים יום, ויכול להבחין בהתמלאות ובשינוי, יברך שהחיינו כיוון שיש כאן התחדשות ושמחה. דברי הרדב”ז הללו נפסקו להלכה במגן אברהם (ריש סימן רכ”א) ובמשנה ברורה (ס”ק ה). לפי זה, גם על ראיית הכינרת המלאה יש לברך “שהחיינו”, שהרי היא התמלאה מחדש בשנה זו, ויש לנו שמחה גדולה בראותנו את הכינרת השנה, וניתן לראות בחוש את התמלאותה של הכינרת.[3]

למעשה

מי שלא ראה את הכינרת שלושים יום, יברך “ברוך אתה ה’ א-להינו מלך העולם, עושה מעשה בראשית”. ואם רואה אותה השנה, כשהיא מלאה, מברך גם “שהחיינו”.

כשנברך “עושה מעשה בראשית”, נתפעל ונתרגש מאהבת ה’ אלינו, שברא לנו עולם נפלא כל כך. כשנברך “שהחיינו” נודה על כל הטוב שה’ משפיע עלינו, ונתכוון בכך גם על הגשמים המרובים שירדו השנה.

מבט אל הכינרת, מעורר בנו גם רגשי גאולה. באזור זה (בקעת ארבל) ראה רבי חייא את איילת השחר שבקע אורה, ואמר “כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קימעא קימעא, כל שהיא שהולכת, היא הולכת ומאירה” (ירושלמי ברכות פ”ד).

עברנו תקופה קשה במגפת הקורונה, אבל בתוך הקשיים היו גם הרבה אורות. נמשיך להתפלל על החולים בארץ ובעולם, נמשיך להתפלל שלא ניפגע שוב מהקורונה, ובתוך כך נודה על האורות הגדולים שאנו זוכים להם בכל עת ובכל שעה, ובמיוחד בתקופתנו, תקופת הגאולה.

בברכה,

יוסף צבי רימון

 

_____

[1] מדברי רבנו יונה (ברכות מב: באלפס) עולה שמברכים גם על הים התיכון, וכך כותב רבי אברהם בן הרמב”ם (המספיק לעובדי ה’, עמ’ 249). ובעולת תמיד (רכ”ח, א) סבר שזו גם דעת הרמב”ם. ועיינו בשו”ת הרא”ש (כלל ד’, סימן ד’, שתלה שאלה זו בשאלה האם רבי יהודה חולק על תנא קמא או רק מוסיף על דבריו. להלכה פוסק השולחן ערוך (שם) שמברכים ברכה זו גם על הים התיכון, אולם האחרונים (מגן אברהם ס”ק א; משנה ברורה ס”ק ב; ילקוט יוסף רכ”ח) כותבים שמברכים ברכה זו רק על האוקיינוס (ועיינו גם הלכה ברורה [הרב דוד יוסף], חלק י”א, בתשובה שבסוף הספר בסימן ו’).

[2] הפוסקים נחלקו האם מברכים “עושה מעשה בראשית” על ראיית ים המלח, כי הוא נוצר מאוחר יותר (בהפיכת סדום) ולא ב”מעשה בראשית”. בשו”ת שבט הלוי (ח”ט סימן מ”ז) כתב שלא יברך עליו, ואילו בשו”ת אור לציון (ח”ד פי”ד, תשובה מ) ובחוט שני (רכ”ח) כתבו לברך.

[3] היה מקום לברך “הטוב והמטיב” (למרות שלרובנו אין קרקעות הנהנות ממי הכינרת), כיוון שהתמלאות הכינרת מועילה למשאבי המדינה ויש בכך הנאה לכל יחיד מעם ישראל. אך לפי זה היה צריך לברך גם על גילוי בורות הנפט והגז ומשאבים נוספים, וכמדומה שלא נוהגים כך.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות אומר: “ברוך עושה מעשה בראשית”.

כל המציאות נובעת ממעשה ה’, אולם ראיית הדבר הבראשיתי מחזקת בנו את האמונה בה’.

מבט אל הכנרת מעורר בנו גם רגשי גאולה.