מי צריך לעשות עירוב תבשילין?

שאלה

שלום הרב, אצלי בבית כל המאכלים לכבוד שבת מוכנים עוד לפני החג, ואינני מתכוון לבשל מיום טוב לשבת. האם בכל זאת עלי לעשות עירוב תבשילין?

תשובה

במשנה בביצה (טו:) מבואר שאסור לבשל מיום טוב לשבת. אולם חכמים התירו לבשל מיום טוב לשבת אם התחילו לבשל לשבת עוד לפני יום טוב. לכן, לפני יום טוב לוקחים תבשיל שמיועד עבור השבת (די בכמות של “כזית”, אך טוב שתהיה מנה מכובדת יותר), אומרים את נוסח העירוב (להלן), וכל זמן שהעירוב קיים ניתן לבשל מיום טוב לשבת (ואף אם אכלו חלק ביום טוב, ניתן לבשל כל עוד נשאר ממנו).

מדוע צריך לעשות עירוב תבשילין? בדבר זה נחלקו אמוראים (שם). לדעת רבא, דין זה נובע מהרצון לשמור על כבוד השבת, בכך שהאדם יכין מנה מכובדת לשבת. עשיית עירוב תבשילין בערב יום טוב משמשת תזכורת לכך שצריך להכין מאכלים טובים גם לשבת, ולא להסתפק רק את בשאריות של מאכלי יום טוב. לעומת זאת, לדעת רב אשי דין עירוב תבשילין נובע מהרצון לשמור על כבוד יום טוב, כדי שאנשים לא יבואו לזלזל ביום טוב, ולחשוב שמותר לבשל אפילו מיו”ט ליום חול (רב אשי).

מצוות עירוב תבשילין היא מצווה חשובה. כאשר חז”ל רצו לציין שאברהם אבינו קיים את כל התורה כולה, הם בחרו לציין דווקא את מצוות עירוב תבשילין (יומא כח:). גם השל”ה (סוכה, נר מצווה אות כה) כותב שזו מצווה מיוחדת שיש בה סודות, ולכן יש להקפיד לקיימה כראוי.

כיצד עושים עירוב תבשילין?

כדי לעשות עירוב תבשילין לוקחים תבשיל שמיועד לשבת (בעבר היו לוקחים ביצה, כי היא לא מתקלקלת כמה ימים (ערוה”ש תקכ”ז, יג). כיום, שיש מקרר, טוב יותר לקחת תבשיל משובח יותר כמו חתיכת בשר או דג שיש בה כזית (הרב ואזנר, קובץ מבית לוי, א, עמ’ נב)), ורצוי לקחת גם לחם, ואומרים:

בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנו בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב.

אחר כך מוסיפים:

בְּדֵין עֵרוּבָא יְהֵא שָׁרֵא לָנָא לַאֲפוּיֵי, וּלְבַשּׁוּלֵי, וּלְאַטְמוּנֵי, וּלְאַדְלוּקֵי שְׁרָגָא, וּלִמֶעְבֵּד כָּל צָרְכָּנָא מִיּוֹמָא טָבָא לְשַׁבְּתָא.

ניתן לומר את התרגום לעברית:

בְּעֵרוּב זֶה יְהֵא מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וּלְהַטְמִין וּלְהַדְלִיק נֵר וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵּנוּ מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת.

האם מותר ביום טוב לבשל או להניח על הפלטה מאכלים שלא יהיו מוכנים לפני שבת?

לדעת רב חסדא (פסחים מו:) מותר מהתורה לבשל מיו”ט לשבת, אלא שחכמים אסרו זאת והתירו לבשל רק אם עשה עירוב. לדעת רבה (שם) אסור מהתורה לבשל מיו”ט לשבת, אך מכיוון שייתכן שיצטרך את האוכל ביו”ט עצמו, לכן התירו לבשל מיו”ט לשבת על ידי עירוב. מדברי רבה עולה שהתבשילים המיועדים לשבת צריכים להיות ראויים לאכילה כבר ביום טוב, ולכן צריך לסיים את הכנת התבשילים מבעוד יום. המשנ”ב (תקכ”ז, ס”ק ג) כותב שיש להיזהר לנהוג כך לכתחילה, ורק בשעת הדחק ניתן להקל ולבשל סמוך לצאת החג (אולם ערוך השלחן (שם, ג) הקל בכך מעיקר הדין וכתב שהעולם לא נזהרים בכך).

לכן, כאשר רוצים להניח ביום טוב על הפלטה מאכלים שאמורים להתחמם בשביל שבת, אזי אם מדובר במאכלים לא מבושלים או בנוזל קר (שיש בו דין בישול (שו”ע שי”ח, ד)), לכתחילה יש להניחם מוקדם על הפלטה, כך שיהיו ראויים לאכילה לפחות בדוחק ביו”ט עצמו. מאכלים יבשים ומבושלים ניתן להניח לכתחילה על הפלטה גם סמוך ממש לחג.

מי שלא מתכוון לבשל

האם מי שלא מתכוון לבשל ולא לחמם מאכלים מיום טוב לשבת, צריך להניח עירוב תבשילין?

עירוב תבשילין נצרך לא רק כדי להתיר בישול מיום טוב לשבת אלא גם כדי להתיר פעולות שאסורות בשבת מדרבנן ומותרות ביו”ט (לדוגמה: הטמנה). בנוסף, ייתכן שעירוב תבשילין נצרך בשביל כל הכנה מיום טוב לשבת:

  • הדלקת נרות שבת: לדעת רוב הראשונים צריך עירוב תבשילין עבור הדלקת נרות (עיינו רשב”א ביצה כב., שער הציון תקכ”ז, ס”ק פא). לכן, לכתחילה יש לעשות עירוב תבשילין לשם כך (משנה ברורה ס”ק נה). בדיעבד, מי ששכח לעשות עירוב תבשילין יכול לסמוך לעניין זה על העירוב של רב העיר (שמערב עבור כל בני העיר) ולהדליק נרות. בהקשר זה נזכיר שבערב יום טוב צריך להשאיר נר נשמה דולק כדי שאפשר יהיה להדליק ממנו נרות שבת.

מי שנמצא בשבועות בבית מלון, ובעצם נדרש לעשות עירוב תבשילין רק עבור הדלקת נרות – יסמוך לעניין הנרות על העירוב במלון, ועל כך שייתכן שמעיקר הדין לא צריך עירוב למטרה זו (אם אין עירוב של בית המלון, יעשה עירוב ללא ברכה, אך בדרך כלל במלונות כשרים עושים עירוב).

  • שטיפת כלים וסידור הבית: הפוסקים נחלקו האם עירוב תבשילין מועיל עבור פעולות שאסורות מיום טוב לשבת מחמת טרחה או הכנה. המגן אברהם (תקכ”ח, ס”ק ב) כותב על פי הר”ן (ביצה ט.) שעירוב תבשילין מועיל רק על מנת להתיר צרכי סעודה ולא דברים אחרים. לכן לדעתו אסור לסדר את הבית ולשטוף כלים ביו”ט לכבוד שבת. אולם רבים חולקים וסוברים שעל ידי עירוב תבשילין מותר לעשות את כל המלאכות המותרות ביום טוב עבור שבת, גם אם אינן צרכי סעודה (אליה רבה ש”ב, ס”ק ח; שו”ע הרב תק”ג, ג), ואף יש סוברים שפעולות האסורות משום טרחה מותרות משבת ליום טוב אפילו בלי עירוב תבשילין (רעק”א ש”ב, מג”א ס”ק ו). לכן למעשה, מי שהניח עירוב תבשילין יכול להקל לשטוף כלים ולסדר את הבית וכדומה לכבוד השבת.

סיכום

עושים עירוב תבשילין לפני יום טוב על ידי מאכל ופת המיועדים לשבת (נוסח העירוב – לעיל). רצוי שגם אדם שיש לו אוכל מוכן לשבת, יעשה עירוב תבשילין (אלא אם כן הוא בבית מלון, ושם יסמוך לעניין הנרות על העירוב במלון).

אם עשו עירוב: ניתן לבשל מיום טוב לשבת (כמובן באופן המותר ביום טוב – מותר רק להעביר אש מאש קיימת, ואסור לכבות את האש אלא אם כן יש “חגז” או פתרונות אחרים). ניתן להקל גם לסדר את הבית ולשטוף כלים לכבוד השבת. מאכל שאינו מבושל או מאכל נוזלי קר, כדאי להניחו על הפלטה (לקראת השבת) מוקדם מספיק כך שיהיה ניתן (באופן עקרוני) להנות ממנו ביום טוב עצמו.

אם לא עשו עירוב: אסור לבשל מיום טוב לשבת (ובמקרה מיוחד, יש לפנות אל הרב המקומי), אולם מותר להדליק נרות לכבוד השבת.

 

בע”ה שתהיה לכולנו קבלת תורה מאירה, אמיתית ושמחה!

 

הרב יוסף צבי רימון

יו”ר עמותת סולמות

ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב

רבה של אלון שבות דרום

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

לדעת רבא, דין זה נובע מהרצון לשמור על כבוד השבת…לדעת רב אשי, דין זה נובע מהרצון לשמור על כבוד יום טוב.

עירוב תבשילין נצרך לא רק כדי להתיר בשול מיו”ט לשבת אלא גם כדי להתיר פעולות שאסורות מדרבנן ומותרות ביו”ט.