היכן מדליקים נרות חנוכה?

פתח הבית או פתח החצר

הגמרא (שבת כא:) אומרת:

תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ.

רש”י (ד”ה מבחוץ) מדייק, שצריך להדליק דווקא על פתח ביתו:

ולא ברשות הרבים אלא בחצירו, שבתיהן היו פתוחין לחצר.

מפירוש רש”י משמע, שמדובר על בית שפתוח לחצר (והחצר פתוחה לרשות הרבים), והברייתא אומרת שיש להדליק את הנר בפתח הבית ולא בפתח החצר. כשיטה זו כותבים ראשונים נוספים (ר”ן, אור זרוע (הובאו בביאור הלכה תרעא, ה, ד”ה פתח), וכך משמע גם מהרמב”ם (חנוכה ד, ז) והרא”ש (שבת ב, ד)).

תוספות (ד”ה מצווה) חולקים על כך, וכותבים:

ומיירי דליכא חצר אלא בית עומד סמוך לרשות הרבים. אבל אם יש חצר לפני הבית – מצווה להניח על פתח החצר.

כלומר, הברייתא עוסקת בבית שפתוח לרשות הרבים, ולכן מניחים את הנר על פתח הבית, אך כאשר הבית פתוח לחצר, והחצר פתוחה לרשות הרבים – יש להדליק בפתח החצר (וכן דעת הרשב”א, שבת שם).

סברת התוספות היא כנראה שצריך להדליק במקום שבו הנר נראה לכמה שיותר אנשים, כיוון ששם יש יותר פרסומי ניסא, ודבר זה מתקיים בפתח החצר הפונה לרשות הרבים. רש”י לעומת זאת סבור כנראה שהפרסום הנס הוא דווקא כאשר הנר נמצא בפתח כל בית ובית. כאשר רואים שבפתח הבית יש נרות חנוכה, מבינים שגם בבית הזה מכירים את הנס, וכך הולך הנס ומתפרסם.

להלכה נפסק בשו”ע (תרעא, ה) כשיטת התוספות.

היכן ידליק מי שגר בבית משותף?

לאור פסיקת השו”ע, לכאורה מי שגר בבית משותף צריך להדליק בכניסה לחדר המדרגות, שהוא ה”חצר”. אולם למעשה נראה שעדיף לא להדליק שם:

  • לדעת החזון איש (או”ח, סה, נב; צ, כא), הדלקה בפתח החצר אפשרית רק כאשר עושים בחצר תשמישים ‘ביתיים’ והיא חלק מסוים מהבית. בחדר מדרגות לא עושים שימושים ‘ביתיים’, ולכן אין לו דין “חצר” לעניין הדלקת נרות חנוכה (אם כי יש חולקים על כך, עיינו מועדים וזמנים ו, פז, בשם הגרי”ז; שבות יצחק, ה, עמ’ ז, בשם הרב אלישיב).
  • למרות שהשו”ע פוסק כדעת התוספות, אין הדבר מוכרע כל כך מפני שדעת רוב הראשונים כרש”י (ערוך השולחן שם, כ).
  • לפי רש”י מסתבר שמי שמדליק בפתח חדר המדרגות לא יוצא ידי חובה, שכן המצוה היא להדליק בכניסה לבית, ופתח החצר אינו מוגדר כבית. אולם לפי תוספות נראה שבוודאי יוצא ידי חובה אם נוהג כשיטת רש”י (שאין זה גרוע מהמניח על שולחנו, שבדיעבד יוצא ידי חובה). לכן במקרים של ספק יש יותר מקום לנהוג כשיטת רש”י.

לכן מסתבר שעדיף לא להדליק בפתח חדר המדרגות.

בפתח הבית או בחלון?

בברייתא מובאת אפשרות נוספת היכן להדליק:

אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים.

רש”י (שם) מסביר, שמי שגר בעליה אין לו מקום להדליק בחצר (כנראה מפני שביתו אינו פתוח לחצר), ולכן הוא מדליק בחלון. לפי זה נראה שמי שגר בעלייה ויש לו פתח לחצר, ידליק בפתח הפתוח לחצר, ואם כן לכאורה מי שגר בבית משותף צריך להדליק בדלת הבית (הפתוחה לחדר המדרגות).

פרסומי ניסא

אולם כאן יש לדון בשיקול נוסף. ההדלקה בפתח הבית היא מצד פרסום הנס (כפי שראינו עד כה), ואף יש לה מעלה נוספת: “כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין” (שבת כב.), ונמצא שהוא מסובב במצוות (משנה ברורה תרעא, לג)

מי שגר בבניין דירות ומדליק בפתח ביתו, אמנם “מסובב במצוות”, אולם פרסום הנס שלו מוגבל לבני הבית ולשכנים. לעומת זאת, אם ידליק בחלון הפונה לרשות הרבים, פרסום הנס יהיה לכל בני רשות הרבים. איזה מהשיקולים עדיף?

מדברי הרמ”א (תרעא, ז) עולה שהיתרון של “מסובב במצוות” אינו מעכב, ולאור זאת כתבו המגן אברהם (ס”ק ח) והמשנה ברורה (ס”ק לח; ועיינו שער הציון ס”ק ל) שהשיקול החשוב ביותר הוא פרסומי ניסא, ולכן כשיש יותר פרסומי ניסא בהדלקה בחלון, יש להדליק בחלון (וכן כתב בשו”ת אגרות משה, או”ח, ח”ד, סי’ קכה).

למעשה

למעשה, מי שגר בניין דירות עדיף שידליק בחלון הפונה לרשות הרבים, כיוון ששם פרסום הנס רב יותר. עם זאת, אם כמה מבני הבית מדליקים נרות, מסתבר שכדאי להדליק במקומות שונים כדי להרבות בפרסום הנס ומפני שעל ידי כך ניכרים יותר הנרות של כל אחד ואחד (רמ”א שם). לכן במקרה כזה רצוי שאחד המדליקים ידליק את נרותיו בדלת הבית (בתנאי שאין סכנה בטיחותית מצד ילדים העוברים בחדר המדרגות וכדומה).

מי שגר בבית פרטי, ידליק בפתח החצר לכיוון רשות הרבים. אם יש מזוזה בשער החצר – ישים את החנוכיה בצד שמאל כדי שיהיה מוקף במצוות. אם אין מזוזה, ישים את החנוכיה בצד ימין. אם אין אפשרות לשים בפתח החצר, ישים בפתח הבית מבחוץ, לכיוון רשות הרבים.