שאלה

בשבת הקרובה, שבת ראש חודש אדר, צריך באופן עקרוני לקרוא בשלושה ספרים – פרשת שבוע, קריאת ראש חודש ופרשת שקלים. מהו סדר הקריאה של הפרשיות? והאם יש הבדל במקרה שיש רק ספר אחד? ואיזו הפטרה קוראים?

תשובה

סדר הקריאה בפרשת שקלים

בשנה זו ראש חודש אדר חל בשבת, ולכן בשבת הקרובה מוציאים שלושה ספרי תורה: באחד קוראים ששה קרואים בפרשת השבוע, בשני קורא העולה השביעי את מוספי השבת וראש חודש (במדבר כח, ט-טו), ובשלישי קורא המפטיר את פרשת שקלים (גמרא כט:; שולחן ערוך שם, א). הסיבה לכך שמקדימים את קריאת ראש חודש לפרשת שקלים היא שתדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם (מרדכי מגילה, רמז תתל”א).[1]

כאשר אין שלושה ספרי תורה

מה יעשו במניינים שאין בהם שלושה ספרי תורה? אם יש רק ספר תורה אחד, הרי שקריאת הפרשיות לפי הסדר לעיל עלולה לגרום טורח גדול לציבור, כיוון שיהיה צריך לגלול את הספר מספר שמות לסוף ספר במדבר (לקריאת ראש חודש) ובחזרה לספר שמות (לפרשת שקלים).[2] כיצד אם כן יש לנהוג?

אם אין לחץ מצד הציבור ואפשר לקרוא כרגיל – כך עדיף, מפני שתדיר קודם, וכדי לא לשנות את ההפטרה (כדלהלן). אך אם יש קושי להתפלל בחוץ, מפאת מזג האוויר או מסיבה אחרת, ויש בכך טורח גדול לציבור, האם יש פתרון אחר?

כאמור, בדרך כלל מקדימים את קריאת ראש חודש מפני ש”תדיר קודם” (ולא מפני שיש עדיפות מהותית לקריאת ראש חודש על פני פרשת שקלים). לכן כתבו הפוסקים שבדיעבד אם התחילו לקרוא את פרשת שקלים ימשיכו בקריאתה ורק אחר כך יעברו לקריאת ראש חודש (שו”ת נודע ביהודה תניינא, או”ח סימן י”א; רעק”א, תרפ”ה, א; משנ”ב ס”ק ה). לאור זאת, בשעת הדחק כמו שלנו, אם יש ספר תורה אחד, ויש קושי גדול להתפלל בחוץ (ובפרט במזג האוויר החורפי), אפשר לשנות את הסדר ולקרוא תחילה את פרשת שקלים ורק אחר כך את קריאת ראש חודש.

אם יש שני ספרי תורה, אין טורח מיוחד בהחלפת הספרים. לכן יקראו לפי הסדר הרגיל: את פרשת השבוע יקראו בספר הראשון, לאחר מכן קריאת ראש חודש בספר השני, ולאחר מכן יחזרו לספר הראשון ויקראו בו את פרשת שקלים.

במה מפטירים?

בשבת שקוראים בה את פרשת שקלים “מפטירין ביהוידע הכהן”, גם כאשר ראש חודש חל בשבת (מגילה כט:, שו”ע תרפ”ה, א). לפי מנהג הספרדים מתחילים מ”וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע אֶת הַבְּרִית” (מלכים ב י”א, יז – י”ב, יז), ובסוף ההפטרה מוסיפים את הפסוק הראשון והאחרון של הפטרת “השמים כסאי”. לפי מנהג האשכנזים מתחילים את ההפטרה מ”בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים יְהוֹאָשׁ בְּמַלְכוֹ” (שם י”ב, א) ולא מוסיפים פסוקים בסיומה.

מדוע לגבי ההפטרה מעדיפים את הפטרת שקלים ולא את הפטרת ראש חודש? הרי גם כאן לכאורה צריך לומר ש”תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם”! בפוסקים יש לכך שלושה הסברים:

  • ההפטרה נקבעת לפי הקטע האחרון שקראו בתורה, שהוא כאמור פרשת שקלים (מרדכי שם).
  • הפטרת פרשת שקלים קשורה גם לראש חודש (כיוון שזמן נתינת מחצית השקל נלמד מפסוק בקריאת ראש חודש), ולכן היא עדיפה על פני הפטרת ראש חודש (מרדכי שם; שו”ת הרמ”א לח, ב).
  • ייתכן שתקנת ארבע פרשיות כוללת גם חובה לקרוא הפטרה מסוימת, וממילא כל שאר ההפטרות נדחות מפניה (אליה רבה תרפ”ה, ס”ק יז, על פי שבולי הלקט, סימן קצ”ג).

ההבדל בין הטעמים קיים כאשר התבלבלו וקראו תחילה את פרשת שקלים, ולאחר מכן את קריאת ראש חודש. לפי האפשרות הראשונה, במקרה זה יש להפטיר את הפטרת ראש חודש, “השמים כסאי”, כיוון שזו הייתה הקריאה האחרונה בתורה, ואילו לפי האפשרות השלישית גם במקרה זה מפטירים בהפטרת שקלים, כי זה עיקר התקנה.

מה הדין לפי הטעם השני? באופן פשוט יש להעדיף את הפטרת שקלים, אולם הנודע ביהודה (תניינא, או”ח יא) כותב שיש להפטיר בהפטרת ראש חודש, משום שהפטרה זו כוללת אף היא התייחסות לבניית המקדש ולהבאת קרבנות, ואף יש לה יתרון מסוים מפני שמוזכרת בה גם השבת.

למעשה, דעת רוב הפוסקים כהכרעת הנודע ביהודה, שאם קראו תחילה את פרשת שקלים ורק אחר כך קריאת ראש חודש – יפטירו בהפטרת ראש חודש, “השמים כסאי” (רבי עקיבא איגר תרפ”ה, א; משנה ברורה ס”ק ה; כף החיים ס”ק יד; ילקוט יוסף תרפ”ה, פרשת החודש, ה).[3]

לכן, מניין שקראו בו לפי הסדר הרגיל – פרשת שבוע, קריאת ראש חודש ופרשת שקלים (בין אם יש שם שלושה ספרים, שניים או רק ספר אחד), יפטירו בהפטרת שקלים.

אך מניין שיש בו ספר תורה אחד, ונהגו בו לפי הסדר שכתבנו לעיל (פרשת שבוע, פרשת שקלים וקריאת ראש חודש) – יפטירו בהפטרת ראש חודש.

סיכום והלכה למעשה

מניין שיש בו שלושה ספרים יקראו שישה בפרשת השבוע, שביעי בקריאת ראש חודש ומפטיר בפרשת שקלים. גם אם יש שני ספרים יקראו בסדר הזה, כאשר את פרשת שקלים יקראו בספר הראשון. בשני המקרים הללו יפטירו בהפטרת שקלים (לספרדים, מוסיפים בסיום ההפטרה את הפסוק הראשון והאחרון של הפטרת ראש חודש).

כאשר יש ספר תורה אחד – אם אין בכך טורח מצד הציבור עדיף לקרוא בסדר הרגיל, מפני שתדיר קודם וכדי לא לשנות את ההפטרה. גם אם יש טורח מסוים לציבור, ניתן להציע שבזמן גלילת הספר יאמר הרב או אחד המתפללים דבר תורה או יסביר את הפטרת פרשת שקלים (או שיאמרו תפילה לשלום המדינה ומי שברך לחיילי צה”ל). באופן זה ישמרו על סדר הקריאה הרגיל ואף יפטירו כרגיל.

ואם בכל זאת יש בכך טורח גדול לציבור או אם מזג האוויר לא מאפשר, יקראו לשביעי את פרשת שקלים ולמפטיר את קריאת ראש חודש. במקרה כזה יקראו למפטיר את הפטרת ראש חודש.

 

[1] זאת לעומת הקדמת קריאת ראש חודש לקריאת חנוכה (כאשר ראש חודש טבת חל בשבת), שאז הקדמת קריאת ראש חודש היא גם מפני שיש עדיפות מהותית לקריאת ראש חודש, שהיא מתקנת חכמים, על פני הקריאה של חנוכה, שהיא מנהג בלבד (שו”ת נודע ביהודה (תניינא, או”ח סימן י”א).

[2] הסיבה שמלכתחילה מוציאים כמה ספרים כאשר יש קריאות שונות היא מפאת כבוד הציבור (יומא ע.; רא”ש מגילה פ”ג ה”ט), שלא יהיו “מצפין ודוממין” בזמן גלילת הספר ממקום למקום (רש”י שם). הראשונים נחלקו אם גם כאשר יש רק ספר אחד חוששים לכבוד הציבור ומוותרים על הקריאות הנוספות, אך להלכה ברור שכבוד הציבור נדחה כדי לקיים את תקנות הקריאה השונות כדין וגוללים ממקום למקום (ראו בית יוסף קמ”ד, ג; שו”ע שם; משנ”ב ס”ק טז).

[3] יש להעיר כי אמנם זו הכרעת רוב ככל הפוסקים, אולם האור שמח (תפילה פי”ג ה”כ) כותב שבמקרה כזה יתחילו את קריאת ראש חודש בתחילת הפרשה (“צו את בני ישראל”) ולא רק ב”וביום השבת”, ואז יפטירו בהפטרת שקלים. הטעם לכך הוא שלדעת רב (בגמרא כט:) זוהי פרשת שקלים, ואמנם אין הלכה כמותו, אבל לכל הפחות לעניין קביעת ההפטרה אפשר להסתמך על כך, בצירוף הדעה שההפטרה היא מעיקר התקנה, ולכן יפטירו בהפטרת שקלים. ומכל מקום כאמור רוב הפוסקים לא כתבו כך.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

מה עושים בשבת ראש חודש אדר, שבדר”כ מוציאים בו שלושה ספרים, כאשר ברבים מהמניינים בימי הקורונה יש רק ספר תורה אחד?