כיצד ניתן לשמוח ביום העצמאות בהסגר?

שאלה

שלום הרב,

אני מרגיש עצוב ביום העצמאות הנוכחי. תמיד יש לנו ביום העצמאות מפגש עם בני הדודים, עשרות אנשים, טיול בארץ ישראל, מנגל משפחתי ועוד, ואילו ביום העצמאות הזה – סגר כללי, המשפחה המצומצמת נותרת לבדה, בעיקר עם חששות מהקורונה… כיצד ניתן לשמוח?

תשובה

שלום וברכה,

אני בהחלט שותף להרגשת הקשיים בעקבות הקורונה – חולים רבים בארץ (ורבים מאוד בתפוצות), אנשים טובים שנפטרו מהמחלה, חששות עתידיים מפני קשיי פרנסה של אנשים פרטיים ושל מדינת ישראל בכללה, ועוד.

אך גם מתוך המגפה ניתן לראות את החשיבות של מדינת ישראל. במגפות שהיכו בעולם במשך ההיסטוריה, התווספה לקשיים המרובים גם אנטישמיות. היהודים הואשמו שהם הפיצו את המחלה (כך למשל במגפת הדבר בשחור באירופה לפני כ700 שנה), וכך, פרט לקשיים העצומים, לרעב הנורא ולתנאים הבלתי נסבלים של כולם, סבלו היהודים גם מרדיפות ומפוגרומים. אמנם גם היום ניתן לשמוע אמירות כאלו, אבל הן מינוריות ואינן משפיעות עלינו ב”ה!

כמו כן, זהו זמן להרגיש גאווה לאומית גדולה – ב”ה מדינת ישראל הצליחה לטפל במגפה טוב יותר מרוב העולם, ואחוז הנדבקים והמתים מן המחלה במדינת ישראל נמוך מאוד ביחס למדינות רבות בעולם.

הדרגתיות בגאולה

חז”ל (שיר השירים רבה, פרשה ב’) דורשים את הפסוק “דומה דודי לצבי”, שכשם שהצבי המטפס במעלה ההר, לעיתים הוא גלוי ונראה לעין ולעיתים מסתתר – כך היא גאולתם של ישראל:

דומה דודי לצבי, מה צבי זה נראה וחוזר ונכסה, נראה וחוזר ונכסה, כך גואל הראשון נראה ונכסה וחוזר ונראה.

ובמדרש רות רבה (פרשה ה’):

[אמר] ר’ ברכיה בשם ר’ לוי: כגואל הראשון כך גואל האחרון, מה הגואל הראשון נגלה וחזר ונכסה מהן… אף גואל אחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם.

במדרש זה ישנו מסר עמוק. אנחנו יכולים לקבל בקלות את ההבנה שיש תהליכים הדרגתיים, שההתקדמות בהם איטית. אולם קשה לנו תהליך שיש בו גם ירידה ונסיגה. חז”ל מלמדים אותנו שהגאולה העתידית תהיה תהליך מדהים, אך לעיתים יהיו בו גם ירידות וקשיים. אותם קשיים ואותן ירידות הן חלק מהותי מההתקדמות בתהליך הגאולה.

ויש להוסיף עוד: הירידות הן נקודות בירור. הירידות הן הכנה לקראת עלייה לשלב גבוה יותר. אף אחד לא מעוניין בקשיים, אולם, במבט פנימי ואמוני, אנו מאמינים שאף לקשיים יש תפקיד. פעמים רבות אין אנו מבינים את התהליך, אך מקובלנו שכך מתבצע תהליך של גאולה, וגם נקודות הירידה, שאנו בוכים עליהן, יובילו בסופו של דבר לשלב גבוה יותר בתהליך גאולתנו.

הפטרת השבת

השבת נקרא את פרשות אחרי מות וקדושים. כאשר קוראים את שתי הפרשות הללו יחד (כפי שקורה ברוב השנים), נוהגים האשכנזים להפטיר בספר עמוס (פרק ט’), “הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים”, ולא לקרוא את הפטרת “הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט אֶת עִיר הַדָּמִים” (יחזקאל כ”ב) שזו ההפטרה השנייה האפשרית (הספרדים מפטירים ביחזקאל פרק כ’). הסיבה לכך היא שהפטרת “הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט” עוסקת בגנותה של ירושלים (הדבר מבוסס על דברי רבי אליעזר במשנה, שאומר שלא לקרוא הפטרה דומה המדברת גם היא בגנותה של ירושלים. וכן כתב הרמ”א (או”ח תכ”ח, ח), והמשנ”ב (שם ס”ק כו).

הפטרת “הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים” היא הפטרה מרגשת במיוחד. ההפטרה מדברת בתחילה על כך שסוכת דוד הנופלת תתרומם, ואחר כך עם ישראל יעלה לארצו, יבנה אותה ויפריח אותה (עמוס ט,’ יד-טו):

וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם: וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר ה’ אֱ-לֹהֶיךָ:

נבואה זו נאמרה עלינו! פסוקים אלו הם נבואה על הגאולה וקיבוץ הגלויות של מדינת ישראל – הגאולה שבה אנחנו נמצאים! המשנה (מסכת ידיים ד’, ד) אומרת:

אמר לו רבי יהושע, הכתוב אומר: “וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה”, ועדיין לא שבו.

ממשנה זו אנחנו רואים שבזמן התנאים פסוקים אלו עדיין לא התקיימו – “ועדיין לא שבו”. אולם בימינו הדברים שכתובים בפסוקים מתקיימים ואנו יכולים לראות עין בעין את קיום דברי הנבואה: “וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם” – אנו זוכים להיות בארץ, לראות את קיבוץ הגלויות, לפתח ולהפריח את הארץ, החקלאות משגשגת, העולם הטכנולוגי משגשג, עולם תורה פורח! אנו זוכים להיות חלק מהגאולה השלישית.

“וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם”

מרגש לקרוא את הפסוק האחרון: “וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם”. הרד”ק (שם) כותב:

ונטעתים – כעץ הנטוע שלא יזוז ממקומו. והענין, שלא יגלו עוד מארצם.

גאולה זו אין לה הפסק! כך מבואר במדרשים, בראשונים ובאחרונים, וכך פשטות נבואת עמוס.

מסופר על הרב הרצוג במלחמת העולם השנייה, שהיה בארצות הברית ורצו שיישאר שם ולא יסתכן בחזרה לארץ, כי פחדו שהנאצים ימ”ש בדרך לארץ. הרב הרצוג אמר: מקובלנו, שהיה חורבן ראשון וחורבן שני, אבל לא יהיה חורבן שלישי. כמה מרגש לחיות במציאות מרוממות זו!

נכון, לא הכל מושלם. נכון, אנחנו סגורים בביתנו במקום להיות עם כל המשפחה ברחבי הארץ. נכון, אנחנו נמצאים בחששות קורונה, חולים ואף מתים. אבל, זכינו לכל כך הרבה טוב! יש לנו מדינה נפלאה, עם נפלא, צבא נפלא, עולם תורה וישיבות פורח ומשגשג, שגשוג כלכלי ועוד!

לא הכל פשוט, וישנם קשיים ואתגרים. אך גם האתגרים מהווים מקפצה לקראת השלב הבא, לקראת השלב הגבוה יותר בגאולה. ביום העצמאות נודה לה’ על גאולתנו ועל מדינתנו, ונמשיך בתפילה על המשך הגאולה. נמשיך בציפייה להמשך הגאולה, ציפייה לכך שעם ישראל כולו יטה שכם אחד לעבוד את ה’ בלבב שלם.

מתוך כל הטוב שזכינו לו, גם הציפייה מקבלת מימד מציאותי וקרוב. ציפייה שהדברים הגדולים שעליהם אנו ממשיכים לחלום יתקיימו במהרה ממש בעזרתו יתברך, ומתוך שזכינו לראות בתחילתה של הגאולה כך נזכה לראות בגאולה השלמה במהרה.

 

יום עצמאות שמח!

ברכת ה’ עליכם,

יוסף צבי רימון, יו”ר סולמות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

תמיד יש לנו ביום העצמאות מפגש עם בני הדודים, טיול בארץ ישראל, ואילו ביום העצמאות הזה – סגר כללי. כיצד ניתן לשמוח?

חז”ל מלמדים אותנו שהגאולה העתידית תהיה תהליך מדהים, אך לעיתים יהיו בו גם ירידות וקשיים.

יש לנו מדינה נפלאה, צבא נפלא, עם נפלא, עולם תורה וישיבות פורח ומשגשג, שגשוג כלכלי ועוד! זכינו לכל כך הרבה טוב.