תספורת בימי הספירה  –  למי שלא היה יכול להסתפר בגלל הקורונה

שאלה:

שלום הרב,

אני חייל בצבא וברוך השם לאחר סגר ארוך (בגלל הקורונה) יצאנו הביתה לכמה ימים. האם יש מקום להקל בתספורת בימים שאנחנו בבית שכן נחזור לצבא לזמן ארוך ושם לא תהיה לנו האפשרות להסתפר או שבכל זאת עדיף שלא?

 

תשובה

שאלה זו נשאלתי מרבים, גם כאלו שאינם חיילים, שבגלל הקורונה לא היו יכולים להסתפר לפני הפסח (רבים מהם אפילו מפורים ואילך) – האם מותר להם להסתפר בימי הספירה?

גילוח במועד

המשנה במועד קטן (יג:) כותבת שישנם אנשים שהתירו להם להסתפר בחול המועד, כגון הבא ממדינת הים (ולכן לא יכול היה להסתפר זמן רב) או היוצא מבית האסורים:

ואלו מגלחין במועד: הבא ממדינת הים, ומבית השביה, והיוצא מבית האסורין, והמנודה שהתירו לו חכמים, וכן מי שנשאל לחכם והותר, והנזיר והמצורע מטומאתו לטהרתו. 

הגמרא (שם יד.) דנה באילו מקרים בדיוק התירו, והאם ניתן להתיר גם במקרים נוספים. מדברי הגמרא עולה שניתן להתיר תספורת בחול המועד בשני תנאים: א. האדם לא הסתפר לפני המועד מחמת אונס. ב. יש היכר ברור שהאדם לא הסתפר מחמת אונס. לכן להלכה ההכרעה היא שכדי להתיר גילוח במועד צריך גם אונס וגם היכר (בית יוסף, או”ח תקל”א, ג; שולחן ערוך שם).[1]

 

גילוח עבור חולה שהתרפא

התוספות (שם ד”ה אומן) מסתפקים האם אדם שחלה קודם הרגל (ולכן לא היה יכול להסתפר) ונתרפא (בתוך הרגל) יכול להסתפר ברגל. הספק הוא האם במקרה כזה ניכר שהאדם לא הסתפר מחמת חולי ואונס. הרשב”א (ח”ג, סימן רע”ה) מכריע שבמקרה כזה האונס אינו ניכר, וכן פוסק גם השולחן ערוך (תקל”א, ג).

עם זאת, מסתבר שהסיבה שבמקרה כזה האונס אינו ניכר היא שמדובר באדם יחיד. אך כאשר יש מחלה הפוגעת ברבים, כמו מחלת הקורונה, שידוע לכולם שהיא פוגעת באפשרות להסתפר (כיוון שכל המספרות סגורות) מסתבר שזהו אונס ניכר, שהרי כולם היו “כבולים” בביתם ולא הייתה בידם האפשרות להסתפר אצל ספר (ואנשים רבים כיום לא יודעים להסתפר באופן נאה בביתם), ולכן ניתן להתיר תספורת במועד.[2] עם זאת, כל ההיתר אמור רק לגבי תספורת הראש, שאותה לא רגילים לעשות בבית, אולם לגבי גילוח הזקן אין הבדל בין שנה זו לשאר שנים.

 

גילוח בספירת העומר

כל הדיון עד כה עסק בחול המועד. האם היתרים אלו נאמרו ביחס לספירת העומר?

הביאור הלכה (תצ”ג, ב) כותב בשם הפרי מגדים, שהדינים זהים, והוא הדין לספירת העומר:

נוהגים שלא להסתפר וכו’ – ומכל מקום אותן המותרין להסתפר בחול המועד… יש לומר דגם בספירה שרי, דלא עדיף מחול המועד.

לפי דבריו יוצא שמי שלא הסתפר לפני פסח מחמת אונס ניכר, רשאי להתגלח במהלך ספירת העומר.[3]

עם זאת, הרב פיינשטיין (שו”ת אגרות משה אורח חיים חלק ב סימן צו) חולק על הביאור הלכה וכותב שהיתרים שנאמרו בחול המועד קיים רק בחול המועד. טעמו הוא, שסיבת ההיתר בחול המועד איננה בגלל צערו של האדם, אלא בגלל שבחול המועד צריך לכבד את המועד, ודבר זה לא שייך בספירת העומר. אדרבה, ימי ספירת העומר אלו ימי אבלות ויש להצטער בהם ולא להתייפות. אולם גם הרב פיינשטיין מסיים ואומר שמי שהתנוול יותר מידי יש מקום להתיר לו להתגלח גם בספירה.

ימים שמותר להתגלח בהם בספירת העומר

לפי מה שהעלינו עד כה נראה להתיר להסתפר ולהתגלח במהלך ספירת העומר למי שלא היה יכול לעשות זאת לפני פסח מחמת הקורונה (ע”פ הביאור הלכה). אולם גם במהלך ימי הספירה האסורים בתספורת ישנם זמנים שמותר להסתפר ולהתגלח בהם, ועדיף להתגלח דווקא בימים אלו:

  • ראש חודש אייר שחל בשבת: השנה ראש חודש אייר חל בימים שישי בשבת, ובמקרה כזה ניתן להסתפר בערב שבת לכבוד השבת מפני שיש תוספת של שמחה (משנה ברורה תצ”ג, ס”ק ה).[4]
  • יום העצמאות: מותר להתגלח ולהסתפר ביום העצמאות כיוון שזהו יום טוב (ראו בהרחבה בספרי ימי ניסן ואייר, עמ’ 165).

 

הלכה למעשה

מי ששערו גדל מאוד, כיוון שלא יכול היה להסתפר לפני פסח בגלל הקורונה, רשאי להסתפר בספירת העומר (פעם אחת). אמנם, כל ההיתר אמור רק לגבי תספורת הראש, שאותה לא רגילים לעשות בבית, אולם, לגבי גילוח הזקן אין הבדל בין שנה זו לשאר שנים.

עדיף להסתפר ביום שישי הקרוב, א’ דראש חודש אייר או ביום העצמאות (בימים אלו מותר גם להתגלח. ולגבי גילוח ביום שישי בשאר ימי הספירה, עיינו בספרי – הלכה ממקורה, ימי ניסן ואייר, עמ’ 118).

 

______________________

 

[1] הרמב”ם (הלכות יום טוב פרק ז הלכה י”ז) פוסק שמותר לבא ממדינת הים להתגלח במועד, ומוסיף שאלו רק דוגמאות ולכן גם “כל מי שאי אפשר לו לגלח ולכבס בערב יום טוב” רשאי להסתפר ולהתגלח. הרמב”ם אמנם לא כותב במפורש שצריך “היכר”, אולם מפירוט הדוגמאות בהלכות הבאות נראה שיש צורך בהיכר.

[2] לדעת רבנו יחיאל מפריז (מועד קטן שם), כל ההיתר להתגלח במועד הוא דווקא אדם שלא התגלח שלושים יום קודם הפסח, אך בפחות מכאן אינו רשאי להתגלח. אולם דעה זו היא דעת יחיד, ויותר מכך – אפילו לפי שיטת רבי יחיאל מפריש שצריך שלושים יום, הרי שכבר בפורים או מעט אחרי לא היתה אפשרות ללכת לספר, וממילא כבר עברו שלושים יום.

[3] ישנו היתר נוסף להתגלח למי שאסור בגילוח (מו”ק יז:) – אבל שתכפוהו אבליו (שהיתה לו אבלות אחר אבלות) שהתירו לו להסתפר (באבלות, ונחלקו האם בשבעה או בשלושים). היה מקום לדון להתיר להתגלח במקרה שלנו מדין תכפוהו אבליו, מפני שהיתר זה נאמר אפילו באבלות, וכל שכן בספירת העומר. אולם ההיתר בתכפוהו אבליו קיים רק בתנאים מיוחדים, ודווקא בתער ולא במספריים (עיין תענית יג.; ירושלמי מ”ק פ”ג ה”א; רמב”ם, אבל, פ”ו הי”ג). ולכן דין זה לא רלוונטי כל כך עבורנו (ואולי בספירת העומר, שזו אבלות קלה יותר, היה מקום להקל יותר, אבל מכל מקום עדיף להתבסס על המקרים במשנה במועד קטן ולא על דין תכפוהו אבליו).

[4] עם זאת, כאשר ראש חודש אייר חל בשבת יום שישי הוא תמיד היום הראשון של ראש חודש (ל’ בניסן). במקרה זה יש שיקול נוסף מדוע לא להסתפר ביום שישי: לפי צוואת רבי יהודה החסיד, אין להתגלח בראש חודש. לפיכך, יש שאסרו לחלוטין להתגלח ביום שישי זה מטעם זה. אולם אחרים הורו להתגלח ביום חמישי אחרי חצות היום, ויש שהורו להתגלח ביום שישי (מפני שצוואת רבי יהודה החסיד לא נאמרה לגבי ראש חודש שחל בשבת, או שלא נאמרה כאשר אסור להתגלח ביום שלפני ראש חודש). ועיינו בספר בין פסח לשבועות (עמ’ רמה-רמו, ובהערות שם). למעשה, השנה, בוודאי שניתן להתיר תספורת ביום שישי זה, ראש חודש אייר.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

כאלה שבגלל הקורונה לא היו יכולים להסתפר לפני הפסח – האם מותר להם להסתפר בימי הספירה?

אך כאשר יש מחלה הפוגעת ברבים, כמו מחלת הקורונה…מסתבר שזו אונס ניכר, שהרי כולם היו “כבולים” בביתם.