יסודות השמיטה

מצוות השמיטה מוזכרת בתורה בשלושה מקומות: וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי

בחריש ובקציר תשבות בפרשת כי תשא אומרת התורה (שמות ל”ד, כא): שֵשֶת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִיש וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת. חציו הראשון של הפסוק עוסק

טעמי השמיטה גדולי ישראל בכל הדורות טרחו להסביר ולהעמיק בהבנת טעמהּ של מצוות השמיטה, ובהבנת הצדדים הרוחניים שאמורים להתגדל בשמיטה. מתוך דבריהם למדנו שיש לחלק

אחת השאלות המרכזיות ביותר ביחס למצוות השמיטה היא האם מצוות השמיטה חלה בזמן הזה מן התורה. שאלה זו משליכה על דינים רבים בהלכות שמיטה, שהבולט

בשנים האחרונות הפך הריכוז היהודי בארץ ישראל לגדול מסוגו בעולם, וייתכן שבעוד מספר שנים יחיו רוב היהודים בעולם בגבולות ארץ ישראל. האם יש בכך כדי