איזה לחם יש לקחת ללחם משנה?

Print Friendly, PDF & Email

שני כיכרות שלמים

בפעם הקודמת למדנו את דברי רבי אבא (שבת קיז:): "בשבת חייב אדם לבצוע על שתי כיכרות". מלשון זו משמע שיש לקחת שני כיכרות שלמים. כך עולה גם מהגמרא בברכות (לט:) האומרת שבליל הסדר יש לבצוע על מצה שלמה ומצה פרוסה, "ובשבת חייב אדם לבצוע על שתי ככרות" – משמע שבשבת, בניגוד לפסח, יש לבצוע על שני כיכרות שלמים. כך כותבים כמה ראשונים (רי"ף פסחים כה: בדפיו; רש"י פסחים קטז. ד"ה אף כאן; תוספות ברכות לט: ד"ה והלכתא), וכך פוסק הרמ"א (רע"ד, א).

חלה השבורה מעט מן הצד אך עדיין נראית שלמה – נחשבת שלמה, וניתן לבצוע עליה (שו"ת חלקת יעקב, אורח חיים, סימן צ"ג).

האם ניתן לקחת שתי פרוסות?

התוספות (שם) כותבים שמי שפרס בטעות את הכיכר קודם גמר הברכה אינו מקיים דין 'לחם משנה'. לאור זאת פוסק המשנה ברורה (רצ"א, ס"ק כ) שמי שמברך על כיכרות שאינם שלמים אינו מקיים מצוַות 'לחם משנה' (אלא שראוי שיאכל אותם בכל זאת, כדי לקיים סעודות שבת כהלכה).

מנגד, לדעת ערוך השולחן (רע"ד, ה), עיקר דין 'לחם משנה' הוא שיש לבצוע על שתי יחידות של לחם, ומה שעולה מהגמרא, שיחידות אלו צריכות להיות שלמות – אין זה חלק מעיקר הדין אלא דין נפרד, הקובע שאין זה מכובד לבצוע על לחם שאינו שלם. ממילא, לדעתו, מי שאין לו שני כיכרות שלמים יבצע על שתי פרוסות לחם, שכן באופן זה הוא עדיין מקיים את עיקר הדין של לחם משנה, ורק את המעלה הנוספת של 'דרך כבוד' איננו מקיים.

מעין זה כותב גם הנצי"ב (שו"ת משיב דבר, ח"א, סימן כ"א), שהסביר שהתוספות עוסקים דווקא במקרה שהוגשו לשולחן כיכרות שלמים, אך מלכתחילה יש רק פרוסות – ניתן לברך עליהם ולקיים את חובת לחם משנה. הנצי"ב אף מספר שכך היה המנהג בבית חותנו, רבי יצחק מוולוז'ין (בנו של רבי חיים מוולוז'ין), שהמאחרים לסעודת השבת היו מברכים 'המוציא' על שתי פרוסות לחם:

המנהג בבית חותני זקנך הגאון מוהר"י זצ"ל, בהתאחר אחד מהמסובין בשבת קודש או ביום טוב, נותנים לו שתי חתיכות ללחם משנה… דהא דהצריך הרא"ש שלמים אינו אלא מצוה מן המובחר לברך על השלם כמו בחול.

להלכה, לכתחילה ודאי יש להקפיד לבצוע על שני כיכרות שלמים. מי שאין לו שני כיכרות שלמים, ייקח כיכר אחד שלם ויצרף אליו כיכר שאינו שלם, שכן יש הסבורים שהדבר נחשב כ'לחם משנה' (תשובות הגאונים, שערי תשובה, סימן רפ"ז). ומסתבר שבמקרה זה עדיף לקחת עבור הכיכר השני לחם פרוס שלם הארוז בשקית ניילון. מי שאין לו אפילו כיכר שלם אחד, יברך על שתי אריזות של לחם פרוס, ואם אין לו לחם פרוס – יברך על שתי פרוסות לחם, ובכך יצא על כל פנים ידי חובת 'לחם משנה' לדעת ערוך השולחן והנצי"ב.

חלה קפואה

האם ניתן להשתמש בחלה קפואה כלחם משנה? בשו"ת מנחת יצחק (ח"ט, סימן מ"ב) דן בשאלה זו ופסק שכיוון שהחלה ראויה מצד עצמה לאכילה, שהרי ניתן להכשירה לאכילה על ידי המתנה או על ידי חימום באופן המותר בשבת – מותר להשתמש בה ללחם משנה. כך נפסק להלכה גם בשמירת שבת כהלכתה (נ"ה, יב).

בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ד, סימן מ') הקל בכך מטעם אחר. לדבריו, גם אם הוציאו את החלה מהקפאה זמן קצר לפני צאת השבת, ואין סיכוי שהיא תהיה ראויה לאכילה לפני מוצאי שבת, בכל זאת ניתן לצרפה ללחם משנה, מפני שכלל לא צריך ששתי החלות יהיו ראויות לאכילה:

השתי ככרות שלוקחים הוא זכר למן, ואם כן נראה דמכיון שהוא רק זכר למן – מספיק שיהא על זה רק שם לחם, ככתוב גבי מן, אבל לא בעינן ששני הככרות יהיו ראוים גם לאכילה.

כלומר, מאחר שאנו אוכלים חלה אחת בלבד, והחלה השנייה אינה באה אלא לשמש זכר למן, ניתן לקחת למטרה זו כל דבר המוגדר כ'לחם' כמו המן, גם אם אינו ראוי לאכילה. הוא מוכיח את דבריו מכך שהפרי מגדים (משבצות זהב, רע"ד, ס"ק ב) כותב שגם אם מקפיד שלא לאכול פת נכרים, הוא יכול לצרף פת כזו ללחם משנה (כשאין לו שני כיכרות של פת ישראל), מפני שדי בה כדי לשמש זכר למן.

מנגד, הגרש"ז אויערבך (מובא בשמירת שבת כהלכתה, נ"ה, הערה לט) סובר שאין להשוות בין שני המקרים. לדבריו, גם החלה המשמשת כזכר למן בלבד צריכה על כל פנים להיות מוגדרת כ'אוכל'. כאשר הפת ראויה עקרונית לאכילה אלא שיש בעיה הלכתית באכילתה כעת (כגון פת עכו"ם) – היא מוגדרת כ'אוכל' ויכולה להצטרף ללחם משנה. אולם חלה קפואה קשה כאבן, שכרגע אינה ראויה לאכילה כלל, אינה מוגדרת כעת כ'אוכל' ואינה יכולה לשמש כזכר למן.

עם זאת, הגרש"ז נטה להקל במקרה שבו החלה צפויה להיות מופשרת במהלך הסעודה (בהתאם לאורך הסעודה המתוכנן), גם אם היא קפואה בשעת הברכה. כאשר הפת עשויה להיאכל במהלך הסעודה, אפשר להגדירה כ'אוכל' כבר מתחילת הסעודה, והרי היא כמאכל רותח, שאף על פי שצריכים לחכות שיתקרר כדי לאוכלו – בכל זאת הוא מוגדר כ'אוכל' גם בעודו רותח. שיטה דומה עולה מדבריו של שו"ת שבט הלוי (ח"ו, סימן ל"א).

הלכה למעשה

באופן מעשי, נראה שכאשר מוציאים את החלה מהמקפיא לפני הסעודה, בדרך כלל היא ראויה לאכילה לפחות בחלקה תוך כדי הסעודה, וממילא היא כשרה ללחם משנה גם לפי הדעה המחמירה. לכן, מי שאין לו שתי חלות מופשרות יכול להקל ולקחת ללחם משנה חלה אחת קפואה (אין צורך להשאיר את החלה בחוץ כדי שתפשיר וניתן להחזירה למקפיא לאחר שאוכלים מהחלה המופשרת). עם זאת, לכתחילה בוודאי עדיף לדאוג לכך ששתי החלות תהיינה מופשרות וטובות לאכילה בשעת הברכה.

Print Friendly, PDF & Email
0
    0
    הספרים שלך
    סל שלך ריקחזרה לחנות
      חישוב המשלוח