איזו חלה בוצעים?

Print Friendly, PDF & Email

כפי שלמדנו, בשבת יש חובה לברך על שני כיכרות. למדנו גם שלהלכה, בשעת הברכה יש להחזיק את שני הכיכרות אך לבצוע רק אחד מהם, וכך המנהג (שולחן ערוך רע"ד, א; משנה ברורה ס"ק ד; ילקוט יוסף רע"ד, ס"ק ה).

העליונה או התחתונה?

איזה מהכיכרות בוצעים? כמה ראשונים (רוקח, סימן נ"ב; הגהות מיימוניות על נוסח הגדה של פסח, אות ז; כלבו, סימן כ"ד; ועוד) כותבים שבשבת יש לבצוע ולאכול את החלה העליונה. מהו הטעם לכך?

כלל גדול הוא בידינו ש"אין מעבירין על המצוות" (יומא לג.) – אדם חייב לקיים קודם את המצווה הנמצאת לפניו, ולא 'לדלג' עליה כדי לקיים מצווה אחרת. לכן יש לבצוע את החלה העליונה הקרובה אליו יותר, ולא 'לדלג' עליה ולבצוע את התחתונה.

כך כותבים גם הראבי"ה (סימן תקכ"ה), הטור (סימן תע"ג) ואחרים בנוגע לליל הסדר, ובכך הסבירו מדוע ב'יחץ' אנו חוצים את המצה האמצעית ולא את העליונה: כיוון שמברכים 'המוציא' על מצה שלמה, הרי שאם המצה העליונה תהיה חצויה, יצטרך הבוצע 'להעביר על המצוות' ולברך על האמצעית ולא על העליונה).

הבית יוסף (רע"ד, ד"ה כתב הכלבו) הביא את דברי הראשונים, אך הוא מוסיף:

ואני ראיתי גדולים שבוצעין התחתון, ושמעתי שכן נכון לעשות על פי הקבלה.

וכך כותב גם הרדב"ז (ח"ג, סימן תקפ"ב), שהוסיף ש"כן דרך בעלי הסוד היודעים חן, כי לעולם המעשה בתחתונה והרמז בעליונה".

הרמ"א (דרכי משה שם) התקשה כיצד מתיישבים דברי הבית יוסף עם המנהג הרווח בליל הסדר, שבוצעים את המצה העליונה. הרמ"א תירץ שהעניין המיוחד על פי הקבלה לבצוע את החלה התחתונה נוגע לליל שבת בלבד, ועל זה דיבר הבית יוסף, ואילו בבוקר יום השבת (וכן ביום טוב, בערב ובבוקר) מוסכם שיש לבצוע את החלה העליונה, כדברי הראשונים.

מחלוקת הפוסקים

בהתאם לדבריהם נחלקו השולחן ערוך והרמ"א (רע"ד, א):

בוצע על שתי כיכרות, שאוחז שתיהן בידו ובוצע התחתונה.

הגה: ודווקא בליל שבת, אבל ביום השבת או בליל יום טוב – בוצע על העליונה, והטעם הוא על דרך הקבלה.

מהשולחן ערוך נראה שאין חילוק בין הסעודות, ולעולם יש לבצוע את החלה התחתונה. לעומת זאת הרמ"א כותב על פי הצעתו, שבערב יש לבצוע את החלה התחתונה ובבוקר את העליונה.

דעה שלישית מובאת בכף החיים (רע"ד, ס"ק ב) בשם האר"י, ולפיה גם לפי הקבלה יש לבצוע תמיד את החלה העליונה (בהתאם לדעת הראשונים לעיל), ואין שום הבדל בין ההלכה לקבלה בעניין זה.

אין מעבירין על המצוות

החזקת החלות באופן שהחלה התחתונה קרובה יותר אל המברך

לכאורה ההכרעה לברך על החלה התחתונה (בשתי הסעודות או רק בסעודת הלילה) מנוגדת לכלל "אין מעבירין על המצוות". ואכן, הב"ח (רע"ד, ד"ה ובוצע) התקשה בדברי השולחן ערוך והרמ"א, ולדבריו, "אין עוברין על דין התלמוד מפני שהוא כך על פי הקבלה", ולכן יש לבצוע תמיד את החלה העליונה, "וכן אני נוהג".

אולם הט"ז (רע"ד, ס"ק א) הציע דרך מעשית לצאת ידי כל הדעות בסוגיה זו:

ואני נהגתי בעצמי כשמברכין על התחתונה, מניח אני אותה קרוב אלי יותר מהעליונה, נמצא שפוגע אני תחִלה בתחתונה, ואין כאן מעביר על המצות כלל.

כלומר, יש להניח את החלה התחתונה קרובה יותר אל המברך, וכך על אף שהיא התחתונה – היא זו שצריך לברך עליה תחילה.

הלכה למעשה

מדברי המשנה ברורה (רע"ד, ס"ק ה) עולה שקיבל את דברי הרמ"א והט"ז. לפי זה, בליל שבת יש לבצוע את החלה התחתונה, אך לאחוז אותה כך שתהיה קרובה אל הבוצע יותר מהחלה העליונה, ואילו בשבת בבוקר יש לבצוע את החלה העליונה. וכך נוהגים האשכנזים.

בין הספרדים יש נוהגים לבצוע תמיד את החלה התחתונה, כדברי השולחן ערוך, ויש הנוהגים לבצוע תמיד את החלה העליונה, כדברי האר"י (חזון עובדיה, שבת, ח"ב, עמ' קע).

Print Friendly, PDF & Email
0
    0
    הספרים שלך
    סל שלך ריקחזרה לחנות
      חישוב המשלוח