איסור נישואין ותספורת בספירת העומר

Print Friendly, PDF & Email
איסור נישואין בספירת העומר

המקור הקדום ביותר למנהגי האבלות בספירת העומר מופיע בתשובת רב נטרונאי גאון (תשובות הגאונים, שערי תשובה, סי’ רע”ח),. בתשובה זו הוא מזכיר רק את המנהג שלא לישא אשה בימי הספירה (וכך גם בדברי רי”צ גיאת (הלכות חדש וספירת העומר, עמ’ שמד)):

וששאלתם למה אין מקדשין ואין כונסין בין פסח לעצרת… היו יודעים שלא מחמת איסור הוא אלא משום מנהג אבילות… נהגו ראשונים בימים אלו שלא לכנוס בהן.

יש מנהגים שונים מתי אין עורכים נישואין בספירת העומר. לדעת הספרדים אין מתחתנים עד ל”ד בעומר. אצל האשכנזים יש שנוהגים לישא אשה מל”ג בעומר ואילך, אולם רוב האשכנזים נוהגים שלא לישא אשה בימי הספירה כלל, למעט בשלושת ימי ההגבלה (כלומר מג’ בסיוון והלאה) (משנה ברורה ס”ק טו) או לכל היותר מראש חודש סיוון והלאה (לוח ארץ ישראל).

 

נישואין בל”ג בעומר

גם לאשכנזים הנוהגים במנהגי האבלות מראש חודש אייר מותר לשאת אשה ולהסתפר בל”ג בעומר עצמו, כיוון שזהו יום שמחה (רמ”א תצ”ג, ב; משנה ברורה ס”ק טו). יש אומרים שמותר להסתפר ולהתחתן רק ביום ל”ג בעומר עצמו ולא בליל ל”ג בעומר (עיינו אליה רבה, ס”ק ז; משנה ברורה שם), אולם רבים סוברים שלעניין נישואין אפשר בשעת הצורך להקל גם בליל ל”ג בעומר (ספר ארץ ישראל לרב טיקוצ’ינסקי, עמ’ סה; שו”ת אגרות משה, או”ח, ח”א, סימן קנ”ט).

כאשר מתחתנים בל”ג בעומר, מן הדין היה רצוי לסיים לפני צאת הכוכבים (כיוון שאז מתחיל כבר יום ל”ד, שנוהגים בו [לפי חלק ממנהגי האשכנזים] מנהגי אבלות). אולם כשיש קושי לנהוג כך, ניתן להקל ולהמשיך את חגיגות החתונה אל תוך הלילה (עיינו באשל אברהם ((בוטשאטש) על המגן אברהם ס”ק כ) ובשו”ת מנחת יצחק (ח”ד, סי’ פ”ד) שהתירו במקום פסידא וכדומה), וכמדומה שבמקומות רבים כך מקובל להקל.

הספרדים רשאים להתחתן מיום ל”ד בעומר ואילך, אך לא יתחתנו ביום ל”ג (שולחן ערוך שם; שו”ת יחוה דעת ח”ג, סי’ ל”א). בשעת הדחק אפשר להינשא גם במוצאי ל”ג בעומר, אור לל”ד בעומר (ילקוט יוסף מועדים, עמ’ תכט).

מי שהוזמן לחתונה בזמן שהוא עצמו נוהג מנהגי אבלות רשאי ללכת אליה ולהשתתף בחופה, בסעודה ובריקודים (שו”ת אגרות משה, או”ח, ח”א, סי’ קנ”ט). ואמנם יש שהחמירו בדבר זה (שו”ת חתם סופר, או”ח, סי’ קמ”ב), ויש שכתבו שניתן להקל רק בחופה אך לא בסעודה ובריקודים (עיינו שו”ת מנחת יצחק, ח”ד, סי’ פ”ד; קובץ מבית לוי, ח”ג, עמ’ לח; ועוד). אך נראה שעיקר הדין להקל באבלות זו, וכיוון שלחתן ולכלה עצמם מותר להינשא (כיוון שהם אינם נוהגים במנהגי אבלות ביום זה), הרי שמצוות שמחת חתן וכלה גדולה מאבלות זו של ספירת העומר, ומאפשרת לכולם לשמוח ביחד איתם (וכדברי הרב פיינשטיין. ואם אפשר, טוב שלא יישאר עד סוף הסעודה או שיעשה לעצמו היכר אחר שהוא נוהג כעת מנהגי אבלות).

 

איסור תספורת

כאמור, בתשובת הגאונים הנזכרת רב נטרונאי מביא רק את המנהג שלא להתחתן בספירת העומר. הראשון שמזכיר את המנהג שלא להסתפר בספירת העומר הוא תלמידו של הרשב”א, ר”י אבן שועיב (יום ראשון של פסח, ד”ה ולכן):

נהגו לגדל שפם עד עצרת, ואין כונסין נשים בזה הפרק.

וכך נפסק בשולחן ערוך (תצ”ג, ב):

נוהגים שלא להסתפר עד ל”ג לעומר שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל”ד בבקר.

לאור זאת, הספרדים נוהגים שלא להסתפר ולא להתגלח מפסח ועד ל”ד בעומר בבוקר. האשכנזים נוהגים להסתפר כבר בל”ג בעומר בבוקר (ויש נוהגים את מנהגי האבלות בחציה השני של הספירה, בחודש אייר ותחילת חודש סיון). לפי המקובלים אין להסתפר בכל ימי הספירה.

 

מקרים שהותר בהם להתגלח

יש כמה מקרים שהתירו להתגלח (או להסתפר) במהלך ימי הספירה, מפאת כבוד השבת:

  • ל”ג בעומר שחל ביום ראשון – לפי האשכנזים, ניתן לכתחילה להסתפר ביום שישי לכבוד השבת (רמ”א שם). הספרדים אינם מקלים במקרה זה כיוון שלשיטתם היתר הגילוח הוא רק בל”ד בעומר, דהיינו ביום שני. אולם אם ל”ג בעומר חל ביום שישי (הוא אינו יכול לחול בשבת) גם ספרדים יכולים להתגלח בו מפני כבוד השבת (שולחן ערוך שם).
  • ראש חודש אייר שחל בשבת – ניתן להסתפר בערב שבת לכבוד השבת מפני שיש תוספת של שמחה (משנה ברורה תצ”ג, ס”ק ה).
  • אם ראש חודש אייר או סיוון חל ביום ראשון – ניתן להתגלח ביום שישי (פרי מגדים תצ”ג, א”א ס”ק ה; ויש המחמירים בכך – עיינו בספר בין פסח לשבועות ,י’, ה והערה ט, ושם הערה כב).

נוסף על כך, יש מקרים שהתירו בהם לכתחילה להסתפר או להתגלח בספירת העומר:

  • בעלי הברית (מוהל, סנדק ואבי הבן)הרמ”א (תצ”ג, ב) פוסק שרשאים להסתפר. המשנה ברורה (ס”ק יג) כותב שניתן להסתפר גם בלילה שלפני המילה, ואם הברית בשבת מותר להסתפר ביום שישי אפילו קודם חצות. אם הברית ביום ראשון – עדיף שיסתפר במוצאי שבת או ביום ראשון, אולם אם הדבר אינו מתאפשר יכול להסתפר ביום שישי (כף החיים תצ”ג ס”ק לז).
  • חתן – יכול להסתפר גם בערב שבת שלפני חתונתו, גם לכבוד החתונה וגם בכל יום משבעת ימי המשתה (שערי תשובה ס”ק ז; שו”ת יביע אומר, ח”ה, או”ח סי’ ל”ח). בני המשפחה הקרובים ביותר של החתן והכלה (הורים, סבים, אחים וכדומה) יכולים אף הם להקל (על בסיס דברי הרב פיינשטיין, שו”ת אגרות משה, ח”ב סי’ צ”ה, עיינו שם).
  • אדם המוזמן לראיון עבודה או שיש חשש שיפסיד פרנסתו משום שאינו מגולח – יש מקום להתיר גילוח במקרה זה (עיינו שו”ת אגרות משה, או”ח, ח”ד, סי’ ק”ב). עם זאת, בדרך כלל אין צורך במקרה זה להתיר תספורת – כיוון שניתן להתארגן לכך מראש – אלא רק גילוח, ולמעשה יש לעשות שאלת חכם.
  • אדם שהימנעות מגילוח גורמת לו בעיית בריאות – מי שהימנעות מגילוח גורמת לו בעיות בעור או בעיות אחרות, יכול להתגלח בספירת העומר כרגיל (שו”ת עולת שמואל (פלורנטין), סי’ י”א).

 

תספורת לנשים

איסור תספורת נוהג גם לנשים, אבל כשיש צורך מיוחד כגון עבור אירוסין או לצורך צניעות כשיוצאות שערות מן המטפחת, נשים יכולות להסתפר (עיינו שו”ת אגרות משה, יו”ד, ח”ב, סי’ קל”ז; שו”ת להורות נתן, ח”ב, סי’ ל”ב). סידור ריסים או גבות מותר בימי הספירה, כיוון שאיננו בכלל איסור תספורת (הגרש”ז אויערבך, הובא בספר בין פסח לשבועות, ט’, יא).

Print Friendly, PDF & Email
0
    0
    הספרים שלך
    סל שלך ריקחזרה לחנות
      חישוב המשלוח