שאלה

שלום הרב, בשנה זו לצערנו יהיו רבים שייאלצו לומר את הסליחות ביחיד משום שהם חולים בקורונה או בבידוד. האם אפשר לומר סליחות ביחיד? אם יש חלקים מסוימים שצריך לדלג עליהם?

תשובה

באופן עקרוני סליחות הן תפילה ובקשה כלפי הקב”ה, וכשם שאדם יכול להתפלל ביחיד כך הוא יכול גם לומר סליחות ביחיד (משנה ברורה תקס”ה, ס”ק יג). אך ישנם כמה חלקים מן הסליחות שאי אפשר לומר ללא מניין, כפי שיפורט.

י”ג מידות

הטור (תקס”ה) סובר שאין בעיה לומר י”ג מידות ביחיד, כיוון שרק “דברים שבקדושה” כגון קדיש, קדושה או ברכו צריך לומר במניין (ברכות כא:, רא”ש מגילה פ”ז סימן ז’), אך אמירת י”ג מידות היא רק אמירת פסוקים ולכאורה אין חובה לאומרם דווקא בעשרה. אולם גאונים וראשונים אחרים סוברים שצריך לומר י”ג מידות דווקא במניין, ומביאים לכך שני טעמים:

  • לדעת רב נתן (הובא בסדר רב עמרם גאון, סדר תענית), אמנם י”ג מידות אינן “דברים שבקדושה”, אך צריך לומר אותן רק בציבור משום שי”ג מידות זו ברית מיוחדת שנכרתה עם הציבור, שה’ לא ימאס בתפילת הרבים, וכיוון שזו ברית שנכרתה עם הציבור – רק הציבור רשאי לומר אותן.
  • הרשב”א (ח”א, סימן רי”א) סובר שהטעם שלא אומרים י”ג מידות ביחיד הוא אכן משום שהן דברים שבקדושה.

ייתכנו כמה הבדלים בין הטעמים, ונציין אחד מהם: אם הסיבה לאמירת י”ג מידות בציבור היא משום שהן “דבר שבקדושה”, מסתבר שאין כל בעיה לומר את קטע הפתיחה (“א-ל מלך” או “א-ל ארך אפיים”) ביחיד. אך אם הסיבה לאמירת י”ג מידות בציבור היא משום שזו ברית מיוחדת שנכרתה עם הציבור, ייתכן שגם את הפתיחה לי”ג מידות ניתן לומר רק בציבור משום שהיא מבטאת את הריצוי והרחמים המיוחדים שנאמרו דווקא בציבור, וכן דעת הגרי”ד סולובייצ’יק (הררי קדם, סימן א’ ס”ק ה).

פסיקת ההלכה

להלכה פוסק השולחן ערוך (תקס”ה, ה) שאין לומר י”ג מידות ביחיד, ונימק שאלו דברים שבקדושה:

אין היחיד רשאי לומר שלש עשרה מדות דרך תפלה ובקשת רחמים, דדבר שבקדושה הם.

אך ייתכן שאין כוונתו לפסוק שאלו דברים שבקדושה ממש אלא רק מעין דברים שבקדושה, שאין לאומרם ביחיד (וכן כתב בשו”ת בצל החכמה, ח”ה, סימן ס”א אות ג; והאריך בכך ברץ כצבי, ירח האיתנים, סימן ד’), ונמצא אם כן שהטעם העיקרי הוא שגילוי מידות הרחמים נעשה דרך כלל ישראל, ורק כשהציבור עומד יחד יש נוכחות שכינה המאפשרת את גילוי מידות הרחמים, ומשפיעה מתוך כך גם על היחידים.

אף שאין ליחיד לומר י”ג מידות, כתב הרשב”א (שם) שאם אומרים י”ג מידות שלא בדרך תפילה אלא “בדרך קריאה בעלמא”, ניתן לאומרן אף ביחיד, וכך פוסק השולחן ערוך (שם).

לכן למעשה, יחיד האומר סליחות ידלג על י”ג מידות (עיינו משנה ברורה שם, ס”ק יג; כף החיים קל”א, ס”ק כג) או יאמרן כקורא בתורה בניגון ובטעמים (שו”ת תרומת הדשן, סימן ח’). מי שאינו יודע לקרוא בטעמים, יכול לקרוא בניגון שבו הוא רגיל לקרוא בתורה, ואין הקפדה לומר דווקא בטעמים, אלא העיקר שלא ייראה כמתפלל (שו”ת אגרות משה, יורה דעה ח”ג, סוף סימן כ”א). ניתן לומר ביחיד גם את הפתיחה (“א-ל מלך” או “א-ל ארך אפיים”), אך אין חובה לאומרה ביחיד ורבים נוהגים לדלג על כך ביחיד.[1]

אמירת קטעים בארמית

הגמרא (סוטה לג.) אומרת שכאשר מתפללים בציבור ניתן לבקש בארמית, אך כאשר מתפללים ביחיד אין לבקש בארמית, כיוון שמלאכי השרת אינם מבינים ארמית. רש”י (ד”ה יחיד) מבאר, שהיחיד צריך סיוע של מלאכי השרת (ולכן צריך להתפלל בלשון שהמלאכים מבינים), ואילו תפילת הציבור עולה ישירות לה’ ואינה צריכה סיוע.

להלכה פסקו הרי”ף (ברכות ז. מדפיו) והרא”ש (ברכות פ”ב סימן ב’) שהיחיד לא יתפלל בלשון ארמית, ולאור זאת כתבו מחזור ויטרי (סימן קכ”ח) והאור זרוע (ח”ב סימן נ’) שהיחיד לא יאמר את קטעי התפילות שבארמית (כגון יקום פורקן). אולם לדעת תלמידי רבנו יונה (ברכות שם), כאשר אומרים נוסח שקבוע לציבור גם היחיד יכול לומר בארמית (ועיינו שו”ת תורה לשמה, סימן מ”ט).

הדעות השונות הובאו בשולחן ערוך (ק”א, ד), ולהלכה נראה שהוא פוסק שאין לומר תפילות בארמית ביחיד אפילו אם הנוסח שלהן קבוע לציבור, וכך פוסקים המשנה ברורה (ס”ק יט; תקפ”א, ס”ק ד) ושו”ת יביע אומר (ח”א, או”ח, סימן ל”ה). לכן, מי שמתפלל סליחות ביחיד צריך לדלג על הקטעים בארמית שבסוף הסליחות (“רחנמא דעני”, “מחי ומסי”, “מרן דבשמיא”).

מכל מקום, מי שרוצה לומר גם קטעים אלו ביחיד יש לו על מה לסמוך. ראשית, ראינו שלדעת רבנו יונה מותר ליחיד לומר בארמית תפילות בנוסח שקבוע לציבור (ודעה זו אף הובאה בשולחן ערוך). פרט לכך, בתשובות הגאונים (הרכבי, סימן שע”ג) ובדברי רבי יהודה החסיד (ספר גימטריאות, עניינים שונים, סימן קפ) מבואר שרק אם אדם שואל דרך המלאכים (בדומה לתפילת “מכניסי רחמים”) אין לו להתפלל ביחיד בארמית, אך אם הוא מבקש ישירות מה’ הוא יכול לבקש גם בארמית (ועיינו כף החיים תקפ”א, ס”ק כו).

למעשה, המנהג המקובל הוא שהיחיד מדלג על הפיוטים הנאמרים בארמית, אולם מי שרוצה לאומרם – רשאי, ויתפלל ישירות אל ה’, ללא מלאכים וללא אמצעים.

קטעים נוספים

וידוי: אומרים כרגיל גם ביחיד.

אבינו מלכנו: בשו”ת שבות יעקב (ח”ג, סימן מ”ב) כתב שבוודאי ניתן לומר אבינו מלכנו ביחיד.

נפילת אפיים: הרמ”א (קל”א, ב) פוסק שאם אין ספר תורה לא נופלים אפיים. לכן, אדם שמתפלל ביחיד בביתו לא נופל אפיים אלא אומר את המזמור ללא נפילת אפיים, בישיבה (ולא בעמידה).[2] והמנהג בירושלים ליפול אפיים גם ללא ספר תורה.

לסיכום

היחיד יכול לומר סליחות בתנאים הבאים:

  • י”ג מידות – לא יאמר, אבל ניתן לומר בטעמים, וגם ניתן לומר את ההקדמה (“א-ל מלך”). למרות זאת, המנהג המקובל אצל רבים הוא שהיחיד מדלג על י”ג מידות ועל ההקדמה שלהן.
  • וידוי – יאמר כרגיל.
  • נפילת אפיים – יאמר בישיבה, ואם הוא נמצא במקום שאין בו ספר תורה יאמר בלי נפילת אפיים (ובירושלים נהגו ליפול אפיים גם אם אין ספר תורה).
  • קטעים בארמית – לא יאמר (ואם רוצה לומר יש לו על מה לסמוך).
  • אבינו מלכנו – יאמר כרגיל.
  • אמירה דרך זום – יחיד רשאי לומר עם הציבור י”ג מידות ואת הקטעים שבארמית.

בוודאי יש עניין מיוחד לומר סליחות בציבור, במקום שיש בו השראת שכינה, ומתוך ידיעה שתפילת הציבור מתקבלת במיוחד. אך גם כאשר אין מניין ישנה חשיבות גדולה מאוד לאמירת סליחות ביחיד. ה’ שומע תפילת כל פה, ובמיוחד כאשר מרבים בסליחות ובתחנונים. יתירה מזו, כאשר אדם אומר סליחות ביחיד מתוך אילוץ, ובאמת הוא משתוקק להיות עם הציבור – יש בכך זכות גדולה ומעלה גדולה, כי האדם באמת רוצה להיות קשור אל הציבור, “ונפשו קשורה בנפשו”, ולכן יש כאן חיבור לציבור גם כאשר האדם נמצא לבדו ומתפלל ביחיד.

[1] האם ניתן לענות דרך זום? במקום אחר ביארנו שניתן לענות על קדיש וקדושה דרך זום. לגבי י”ג מידות יש בכך סברה נוספת להתיר, שהרי רבו הדעות המתירות לומר י”ג מידות ביחיד, ופרט לכך, אם אמירת י”ג מידות בציבור היא מחמת שזוהי ברית מיוחדת שנכרתה עם הציבור, מסתבר שהיחיד להצטרף דרך זום וגם הוא נכלל בברית זו.

[2] ואם הוא מתפלל במקביל לתפילת הציבור בזום וכדומה (או שהוא יודע שכעת הציבור נופלים על פניהם – רשאי ליפול על פניו גם אם אין לו ספר תורה (על פי הרמ”א שם).

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

איך יאמר סליחות מי שנאלץ להתפלל יחיד בשל בידוד או הדבקות בנגיף הקורונה?

האם ניתן להצטרף לסליחות דרך הזום?