האם נער שנעשה בר מצווה סמוך לשבת זכור, יכול לעלות לתורה ולקרוא את פרשת זכור? שאלה זו עולה מפני שלא ברור מתי בדיוק הנער נחשב “גדול” ומתחייב במצוות, וכפי שנפרט להלן.
עליית קטן למפטיר בארבע הפרשיות
בשבת רגילה, קטן יכול באופן עקרוני לעלות לתורה כאחד מן הקרואים (שולחן ערוך או”ח רפב, ג), אך למעשה נוהגים שקטן עולה רק למפטיר (משנה ברורה שם ס”ק יב). רבנו תם (הובא בשו”ת הריב”ש, שכו) סובר שאם קוראים למפטיר פרשה שנקראת בגלל התאריך שבאותה שבת (כגון קריאת מוספי המועדים, חנוכה או ארבע פרשיות), אין מעלים קטן למפטיר (עיין שו”ת ציץ אליעזר ז, א אותיות יט-כה). אולם המרדכי (מגילה תתט) כותב שהמנהג הוא שקטן עולה למפטיר גם אם קוראים בו את קרבנות מוסף השייכים לאותו יום. המהרי”ל (שו”ת, קסז) מסכים באופן עקרוני לדברי המרדכי, אלא שהוא מפקפק בכך ביחס לפרשת זכור (מפני שבקריאתה מקיימים מצווה מדאורייתא).
להלכה פסק הרמ”א (רפב, ד) כדעת המרדכי, שקטן יכול לעלות למפטיר גם כאשר קוראים קרבנות מוסף של אותו יום או את ארבע הפרשיות. המשנה ברורה (ס”ק כג) כותב שביחס לפרשת זכור, ניתן לקבל פסיקה זו רק מפני שבסופו של דבר מי שקורא בתורה איננו העולה אלא בעל הקורא, והוא איננו קטן. הציץ אליעזר (ז, א) הקדיש תשובה ארוכה לסוגיה זו, והעלה שיש להקל ולהעלות קטן (במקום שנוהגים להעלות קטן למפטיר בכל השנה) גם לקריאת ארבע פרשיות, אך ציין שאולי בפרשת זכור יש מקום להחמיר בכך.
גם הרב עובדיה יוסף (שו”ת יחוה דעת א, פה) הולך בכיוון זה, ולכן הוא מתיר לכתחילה להעלות קטן לפרשיות שקלים והחודש, אך לדעתו יש להחמיר לא רק בפרשת זכור אלא גם בפרשת פרה (כיוון שלדעתו גם היא מן התורה). עם זאת, בשני המקרים אם הקטן כבר עלה – לא ירד. הן הציץ אליעזר והן הרב עובדיה יוסף מדגישים שבכל המקרים “השליח צבור שהוא גדול ובר חיובא יקרא הקריאה בתורה בקול רם להוציא את הצבור ידי חובתם” (שו”ת יחוה דעת שם).
בניגוד לכל אלו, רבי עקיבא איגר (על השו”ע שם) כותב שקטן אינו יכול לעלות לקריאת ארבע פרשיות, ונראה שלכך נוטה דעת המשנה ברורה (ס”ק כג; ביאור הלכה ד”ה או). במקראי קודש (פורים, א) כתב שהמנהג הוא שאין קטן עולה לפרשת שקלים (וכמובן גם לא לפרשיות זכור ופרה), וכך כותבים גם הרב טיקוצ’ינסקי (לוח ארץ ישראל) והרב מרדכי אליהו (שו”ת מאמר מרדכי א, כו).
למעשה, לכתחילה אין להעלות קטן למפטיר של אחת מארבע הפרשיות, אך אם העלו קטן אין למחות על כך, וגדול השלום.
האם נער בר מצווה יכול לקרוא פרשת זכור?
מדברינו עד כה עלה שאף שלגבי העולה לתורה יש דיון האם הוא יכול להיות קטן, לגבי הקורא בתורה מוסכם שעליו להיות גדול ומחויב במצוות.
לאור זאת דנו הפוסקים האם נער שנעשה בר מצווה סמוך לשבת זכור יכול לקרוא את פרשת זכור. הרמב”ם (אישות ב, י; על פי הגמרא נדה מו.) פוסק שכדי שנער ייחשב גדול וחייב במצוות, עליו להיות בן י”ג שנים, ולהביא שתי שערות. הגמרא (שם) אומרת שאין צורך לבדוק בפועל שאכן הנער הביא שתי שערות, וברגע שהנער הגיע לגיל גדלות, חזקה שגם הביא שתי שערות.
ראשונים ואחרונים נחלקו עד כמה ניתן לסמוך על חזקה זו. מדברי הרמב”ן (חולין ג: ד”ה ועכשיו) והרשב”א (חולין ג. ד”ה אמר אביי) עולה שמדובר בחזקה טובה שאפשר לסמוך עליה, אך כאשר ניתן לברר האם הנער הביא שתי שערות לא סומכים על חזקה זו. לדעת הנודע ביהודה (קמא אבה”ע סא; תניינא או”ח א, בסופו) מדובר בחזקה טובה אף יותר, שרק כאשר עומדת מולה חזקת איסור יש צורך בבדיקתה. אולם דעת השב שמעתתא (ה, יא) היא שמתייחסים לחזקה זו רק לחומרא, ולא ניתן לסמוך עליה בדיני דאורייתא כדי להחשיב את הקטן כגדול.
למעשה, המגן אברהם (קצט ס”ק ז) והמשנה ברורה (שם ס”ק כז) פוסקים שבדיני דאורייתא אין לסמוך על חזקה זו ללא בירור. אולם לדעת הרב עובדיה יוסף (שו”ת יביע אומר ח, או”ח טו אות כא) יש לסמוך על החזקה ולכן הנער נחשב לגדול גם לדיני התורה, כבר בהיותו בן י”ג שנים.
לאור שיטת השב שמעתתא, שכתב שלא ניתן לסמוך על החזקה, כתב השמן למאור (על השו”ע או”ח רפב, ד) שכיוון שקריאת פרשת זכור היא מן התורה, מי שהוא בן י”ג שנים ויום אחד לא יכול לקרוא את הפרשה ולהוציא אחרים ידי חובתם. לכן, בעל הקורא יהיה גדול בשנים, ונער בר המצווה רק יעלה לתורה ויברך (וכן כתב גם שו”ת תשובות והנהגות ג, רכ).
אולם הרב עובדיה יוסף (שם), בהתאם לשיטתו לעיל, פוסק שניתן לסמוך על החזקה גם בדיני תורה ולכן נער הבר מצווה יכול לקרוא את פרשת זכור ולהוציא את הרבים ידי חובתם, וכן דעת הרב מרדכי אליהו (מקראי קודש (הרב הררי) א, הערה נב).
למעשה, לכתחילה נער בר מצווה לא יקרא את פרשת זכור. אולם אם הדבר עלול לעורר מחלוקת יש להקל בדבר, לסמוך על החזקה ולאפשר לנער בר המצווה לקרוא את פרשת זכור.
סיכום
לגבי עליית קטן לתורה, המנהג המקובל הוא שקטן אינו עולה למפטיר בארבע פרשיות, אך אם בכל זאת העלו קטן אין למחות על כך, וגדול השלום. אולם בעל הקורא בוודאי צריך להיות גדול, כדי להוציא את הציבור ידי חובתו.
ישנה מחלוקת האם נער בר מצווה נחשב גדול כבר בהגיעו לגיל 13, בהסתמך על החזקה שוודאי הביא שתי שערות, ולאור זאת נחלקו הפוסקים האם הוא יכול לקרוא בתורה את פרשת זכור (שהיא מן התורה).
למעשה, נער שחוגג בר מצווה בשבת זכור יכול לקרוא את פרשת השבוע של אותה שבת, אך לכתחילה לא יקרא את פרשת זכור אלא בעל קורא גדול בשנים, ונער בר המצווה רק יעלה לתורה למפטיר. עם זאת, אם הדבר עלול לעורר מחלוקת יש להקל בדבר ולאפשר לנער בר המצווה לקרוא את פרשת זכור.