גינה טיפולית בשמיטה

עבודות גינה בשמיטה כטיפול באנשים עם מוגבלות שכלית

נשאלתי על ידי עמותת ‘אקים’, ירושלים: אנחנו מטפלים באנשים עם מוגבלות שכלית בעזרת גינה טיפולית. הפעילות מסייעת להם בהירגעות, משפרת את המיומנויות המוטוריות שלהם ותורמת לתחושת ההצלחה שלהם כאשר הם רואים את הגידולים ששתלו מתפתחים.

80% משטח הגינה הטיפולית מלא במיכלי פלסטיק עם קיבולת של 300-400 ליטר המיועדים לשתילה כערוגות טיפוליות. המיכלים מוצבים על פלטפורמה ומוגבהים מהקרקע. ב20% משטח הגינה מתבצעת שתילה באדמה עצמה.

מה אנו צריכים לעשות בכדי להתיר את העבודה בגינה בשנת השמיטה לאנשים מוגבלים אלו? נדגיש כי המדריך אמנם מנחה את המטופלים, אך השתילה והעבודה בפועל נעשית על ידי המטופלים עצמם.

האם ‘פתי’ חייב במצוות?

כלל ידוע הוא ששוטה פטור ממצוות (עיינו רמב”ם חגיגה ב, ד, ובמקומות רבים בש”ס ובפוסקים). מהו שוטה? בגמרא (חגיגה ג:) מבואר ששוטה הוא אדם הפועל בצורה מטורפת והזויה – קורע בגדיו, לן בבית הקברות וכדומה, וכך פסק הרמב”ם להלכה (עדות ט, ט) לעניין כשרות לעדות:

כל מי שנטרפה דעתו ונמצאת דעתו משובשת תמיד בדבר מן הדברים, אף על פי שהוא מדבר ושואל כענין בשאר דברים הרי זה פסול ובכלל שוטים יחשב.

הרמב”ם מדגיש שהשוטה יכול להיות חכם בדברים מסוימים, אבל בדברים אחרים יתנהג בצורה משובשת מאוד. לפי זה אפשר היה לומר שלא כל מוגבלות שכלית הופך את האדם לשוטה, כיוון שלעתים אדם שיש לו מוגבלות שכלית איננו מתנהג כמטורף, אלא שרמתו השכלית נמוכה מן הרגיל (“פתי”).

אולם הרמב”ם (שם) פוסק שגם הפתי נחשב לשוטה, וכך פסק גם השולחן ערוך (חושן משפט לה, י). עם זאת, המהרי”ט (שו”ת המהרי”ט, אבן העזר טז) סבור שפסיקה גורפת זו היא רק ביחס לדיני עדות (שבה צריך לדעת שהעד מסוגל לתאר נאמנה את מה שקרה), אך לעניינים אחרים כגון מקח וממכר, מעשיו של “פתי” קיימים. דברים דומים עולים גם מדברי הסמ”ע (שם ס”ק כא) שהדגיש שהפתי אמנם פסול לעדות “אבל לאו שם שוטה עליו”. לפי זה, אף שהשוטה פטור מכל המצוות – הפתי חייב במצוות (עיינו גם שו”ת עונג יום טוב, קנג).

רמת הדעת הנדרשת

להלכה נראה שרוב הפוסקים הכריעו כדעת הסמ”ע וסיעתו, ש”פתי” איננו שוטה. הראשונים נחלקו מהי רמת הדעת הנדרשת בכדי לחייבו במצוות (עיינו שו”ת הראבי”ה, תתקכא), וגם באחרונים עולות אפשרויות שונות. מסקנתו של הגרש”ז אויערבך (שו”ת מנחת שלמה א, לד) היא שילד עם מוגבלות שכלית, שיודע שהקב”ה נתן לנו את התורה ושאנו מקיימים מצוותיו, ייחשב כגדול כאשר יהיה בגיל שלוש עשרה (אף אם רמתו השכלית בגיל זה תהיה כשל ילד בגיל 5-6). ילד כזה יוכל להצטרף למניין ולכל שאר הדברים, אלא שיהיה פטור מעונשים ולא יוכל להעיד.

דיני השביעית בגינה

כאמור, ב80% משטח הגינה השתילה נעשית בתוך מיכלי פלסטיק. שתילה כזו נחשבת בפשטות כשתילה במצע מנותק, וכאשר היא נעשית בתוך בית כתב החזון איש (שביעית כב, א; כו, ד) שיש למיקל על מה לסמוך.

אמנם במקרה הנידון מדובר על עציצים גדולים, שיש אומרים שהם נחשבים כמחוברים לקרקע מחמת גודלם, אולם למעשה אפשר להקל בכך מטעמים שונים: א. יש מקילים בגידול תחת גג אף ללא מצע מנותק; ב. יש אומרים שגם עציץ גדול נחשב כמנותק; ג. לדעת החזון איש עציץ בגודל 400 ליטר איננו נחשב מחובר; ד. מדובר בספק דרבנן בלבד.

יש מקום לעיין האם אפשר להקל יותר כאשר המטרה היא טיפולית ולא מטרת שתילה, אך כיוון שמבחינת המטופל המטרה היא השתילה עצמה, מסתבר שאין לצרף זאת לקולא נוספת.

הלכה למעשה

למעשה, יש לחלק בין סוגים שונים של מטופלים: אנשים עם מוגבלות שכלית קלה או תשושי נפש (שהרמה השכלית שלהם היא לכל הפחות כשל ילד בן 7) יעשו את השתילה בתוך מיכלי הפלסטיק. מעל המיכלים יש להניח רשת צל (בצפיפות מעל 50%), ולהניח יריעות פלסטיק מתחת לעציצים. באופן זה השתילה במיכלים תחשב לשתילה במצע מנותק תחת גג.

אנשים עם מוגבלות שכלית חמורה פטורים מצד הדין ממצוות, ולכן מותר להם לשתול גם באדמה עצמה. עם זאת, גם להם כדאי ליצור מקום שיש בו היתר הלכתי, ובפרט שההגדרה מהי רמת המוגבלות השכלית שבה פטורים ממצוות אינה חד-משמעית. לכן, גם מעל שטח זה יש להניח רשת צל (מעל 50%), כיוון שיש פוסקים המקילים בשביעית בזמן הזה בכל זריעה תחת הגג (אף באדמה עצמה), ובודאי ניתן להקל כדבריהם לכתחילה במציאות זו.

לסיום

התשובה התקבלה אצל עמותת אקים ירושלים, והתנאים הנדרשים אכן נעשו, ולכן התרתי להם לפעול באופן המוזכר בסיכום התשובה.

כדי לענות על השאלה באתי לראות בעצמי את המקום. כך התוודעתי למפעל יקר זה, העוזר ומסייע לאנשים יקרים אלו. משימה זו קשה ומורכבת, והיא דורשת כוחות נפש עצומים. ייתן ה’ בהם כוח ושמחה, להצליח במשימה החשובה!