נתינת משלוח מנות לאבל האם מותר לשלוח מנות לאבל תוך י”ב חודש לפטירת אביו ואמו (או תוך ל’ יום לפטירת קרוב אחר)? דעת המהרי”ל (שו”ת

ההכרעה העקרונית ביחס לאבלות בפורים (הן לאשכנזים והן לספרדים) היא שדיני האבלות נוהגים בפורים רק בצנעה ולא בפרהסיא, כמו בשבת. לכן, אבל בימי השבעה נועל

המשנה (מועד קטן יט.) מונה את הימים שמפסיקים את שבעת ימי האבל על המת: הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל – בטלה הימנו גזרת

יסודות הדין המשנה (מגילה יט.) אומרת: בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, אם עתיד לחזור למקומו – קורא כמקומו, ואם לאו – קורא

הגמרא (מגילה ה.-ה:) מספרת שרבי נטע נטיעה בפורים, ומתוך כך דנה באיסור מלאכה בפורים. הגמרא מבהירה תחילה שפורים איננו “יום טוב” ולכן אין בו איסור

מתי התחיל המנהג להתחפש בפורים? עדויות ראשונות למנהג התחפושות בפורים אנו מוצאים בסוף תקופת הראשונים, לפני כשבע מאות שנה. בספר אבן בוחן לרבי קלונימוס בן

הגמרא (מגילה יד.) מסבירה שחז”ל תיקנו את מצוות קריאת המגילה משום שלמדו זאת בקל וחומר מאמירת הלל בפסח: “ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה – ממיתה

בימים שיש בהם מאורעות מיוחדים, ואין בהם מוסף, תיקנו חכמים להזכיר את המאורע בתפילה (תוספתא ברכות ג, י; ועיין שבת כד.). לאור זאת פוסק הרמב”ם