האם נשים וקטנים חייבים בארבע כוסות?

Print Friendly, PDF & Email

בגמרא (קח.) מבואר, שאף על פי שמצוות ארבע כוסות היא מצוות עשה (מדרבנן) שהזמן גרמא, בכל זאת נשים חייבות בארבע כוסות, “שאף הן היו באותו הנס”, כלומר שאף הן נגאלו משעבוד מצרים (תוספות שם), או שהגאולה באה בזכותן (רש”י ורשב”ם שם, על פי הגמרא בסוטה יא:).

האם גם קטנים חייבים במצווה זו?

ביחס לקטנים מביאה הגמרא (קח:) מחלוקת תנאים: לדעת חכמים קטנים חייבים בארבע כוסות, ואילו לדעת רבי יהודה הם פטורים, כי “מה תועלת יש לתינוקות ביין?”. הראשונים נחלקו בשאלה באיזה גיל מדובר ומהו שורש המחלוקת:

מדברי הרשב”ם (שם, ד”ה ואחד, וכי) נראה, שהמחלוקת נוגעת לילדים מתחת לגיל חינוך. לדעת רבי יהודה הם פטורים מארבע כוסות, כפי שהם פטורים משאר המצוות, ואילו חכמים מחייבים אותם באופן מיוחד במצווה זו, כיוון “שגם הם נגאלו”. לפי זה, ילדים שהגיעו לגיל חינוך חייבים בארבע כוסות לכל הדעות, כפי שהם חייבים במצוות אחרות.

לעומת זאת לדעת רבנו דוד (שם) והר”ן (כג: בדפי הרי”ף, ד”ה מה), אין טעם לחייב בארבע כוסות ילדים שלא הגיעו לגיל חינוך, והמחלוקת נוגעת דווקא לילדים שהגיעו לגיל חינוך. לדעת חכמים הם חייבים בארבע כוסות בדומה למצוות אחרות, ואילו רבי יהודה סבור שלא שייך לחנך אותם למצווה זו, מאחר שאינם שמחים בשתיית היין ואין זו דרך חירות מבחינתם (עיינו פרי חדש תע”ב, טו).

פסיקת ההלכה

להלכה, הרמב”ם הזכיר דין חינוך רק בנוגע לאכילת מצה (פ”ו ה”י) ולא בנוגע לארבע כוסות (פ”ז ה”ז), ומשמע שפסק כרבי יהודה, שקטנים (אפילו בגיל חינוך) פטורים מן המצווה, וכן כתב הפרי חדש (תע”ב, טו) בדעתו. כך נראה גם מדברי הטור (סוף סימן תע”ב), וכן הבין הב”ח (שם) בדעתו. וכך פסק השולחן ערוך (תע”ב, טו), שאין חובה של ממש לתת לילדים ארבע כוסות, אולם ילדים שהגיעו לגיל חינוך “מצוה ליתן לכל אחד כוסו לפניו” (ועיינו משנה ברורה שם, ס”ק מו, ובשער הציון, ס”ק ס, שאין הדבר מעכב).

אם כן, ילדים אינם חייבים בארבע כוסות, אולם ראוי לתת לילדים שהגיעו לגיל חינוך (בערך גיל חמש לעניין זה) לשתות ארבע כוסות ולהרגיל אותם במצווה זו. למעשה, נוהגים לתת גם לילדים שלא הגיעו לגיל חינוך לשתות ארבע כוסות, ואפשר לתת להם כוסות שאינן כשיעור.

לאור מה שראינו לעיל, שניתן לכתחילה לקיים את המצווה במיץ ענבים, הרי שיש להנהיג לכתחילה לתת לקטנים מיץ ענבים, הן משום שטעמו מתאים להם יותר, ובדרך כלל היין קשה להם, והן משום שצריך להיזהר שלא להרגיל אותם לשתיית כמות מרובה של יין, ובפרט במציאות שלנו, שבה צריך לחנך את הקטנים להתרחק משתיית אלכוהול.

יש להוסיף, שאמנם ממלאים את כוסות הילדים (הגדולים) בכמות של רביעית, אולם אפשר להסתפק בכך שישתו כמות של “מלוא לוגמיו” (=שממלאת צד אחד של הפה) לפי גודל הפה שלהם (משנה ברורה, תע”ב, ס”ק מז).

Print Friendly, PDF & Email
0
    0
    הספרים שלך
    סל שלך ריקחזרה לחנות
      חישוב המשלוח