הדלקה בבניין דירות

Print Friendly, PDF & Email

הדלקה בבניין דירות

השולחן ערוך שמי שגר בבית שלפניו חצר צריך להדליק בפתח החצר (כשיטת תוספות) ולא בפתח הבית (כשיטת רש"י). בימינו, רבים גרים בבניינים, שבהם הבית איננו פתוח לחצר אלא לחדר מדרגות. היכן צריך להדליק במקרה כזה?

כדי להכריע בשאלה זו עלינו לברר האם הדירות בקומות הגבוהות דומות לבתים הפתוחים לחצר או שמא הן דומות לעלייה (קומה שנייה), שאליה מתייחסת הברייתא בהמשך:

אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים.

מדוע מי שדר בעלייה לא ידליק בפתח הבית? רש"י כותב, "שאין לו מקום בחצר להניחה שם". ובתניא רבתי (עניין הדלקת נר חנוכה, סימן ל"ה) הסביר שכוונת רש"י היא "שאין לו בית בחצר להניח שם". דהיינו, עלייה היא דירה שנמצאת בקומה שנייה ואין לה פתח יציאה לחצר. הדרך היחידה להיכנס ולצאת ממנה אל החצר היא דרך הדירה שבקומה הראשונה. ממילא, למי שדר בעלייה אין "פתח הבית" לכיוון החצר (והוא אינו יכול להדליק בפתח הקומה הראשונה כיוון שאין זה ביתו), ולכן עליו להדליק בחלון העלייה. לכאורה עולה מכאן שאם יש לקומה השנייה פתח לכיוון החצר (כמו בחדר מדרגות), עליו להדליק בפתח זה ולא בחלון.

לפי שיטת התוספות, הקביעה שהדר בעלייה מדליק בחלון מפתיעה, שהרי לשיטתם היה צריך להדליק בפתח החצר (כי הרי ממילא לא מדליקים בפתח הבית הפרטי). הבית יוסף (תרע"א) מסביר שלדעת התוספות, רק אם פתח הבית מכוון לתוך החצר – מדליק בפתח החצר, משום שאז ישנה זיקה ברורה בין הנרות למתגורר בבית. כיוון שפתח העלייה אינו מכוון לחצר, לא ידליק בפתח החצר, שהרי לא ניכר שהנרות הם של מי שדר בעלייה.

הסבר זה של הבית יוסף בתוספות מוביל לשתי מסקנות הפוכות ביחס לחדר מדרגות.

א.     מצד אחד, פתחי הבתים פתוחים לחדר המדרגות, ולפי זה יש להדליק בפתח חדר המדרגות.

ב.     מצד שני, לא ניכר שהנר המונח בפתח חדר המדרגות הוא "משום עלייה", דהיינו שייך לדירה מסוימת, שהרי פתח הבית אינו כנגד פתח החצר ולא ברור לרואים שהנרות הם של דייר מסוים, ולכן אולי אין להדליק בפתח חדר המדרגות.

אך ייתכן שהמקרה של עלייה שונה מחדר מדרגות, משום שבעלייה לא ניכר כלל שגם הוא שותף בחצר (וייתכן שבאמת החצר לא שלו), ולכן לא ניכר שהנרות עשויים להיות שלו. לעומת זאת בחדר מדרגות, פתח חדר המדרגות שייך לכולם, ואם כן ניכר שהנרות שייכים לאחד מדיירי הבניין, אף שאין יודעים לאיזה מהם (גם בדיירי חצר רגילה, כאשר מדליקים בפתח החצר לא ניתן לדעת למי מבני החצר שייכים הנרות).

1. הדלקה בפתח חדר המדרגות

לאור האמור יוצא שהן לפי רש"י והן לפי תוספות, בניין דירות דומה באופן עקרוני למציאות של בתים הפתוחים לחצר. לפי זה יוצא לכאורה שכיוון שהלכה כדעת התוספות, שיש להדליק בפתח החצר, הרי שבבניין דירות צריך להדליק בפתח חדר המדרגות, וכן דעת כמה פוסקים (הגרש"ז אויערבך, הליכות שלמה תשרי-אדר, י"ד, ד, ועוד).

אך מלבד העובדה שיש ספק האם אכן לדעת התוספות בניין דירות נידון כחצר שפתוחים אליה בתים, יש סיבות נוספות מדוע לא להדליק בפתח חדר המדרגות:

  • לדעת החזון איש (או"ח, ס"ה, נב; צ', כג; עיינו שו"ת אז נדברו, ח"ה, סימן ל"ט), הדלקה בפתח החצר אפשרית רק כאשר עושים בחצר תשמישים 'ביתיים' והיא חלק מסוים מהבית. לכן לדעתו אין לחדר מדרגות דין "חצר" לעניין הדלקת נרות חנוכה, כיוון שכיום אין משתמשים בחדר המדרגות בתשמישי דירה.
  • אף שבשולחן ערוך נפסק כדעת התוספות, אין הדבר מוכרע כל כך, ובערוך השולחן (תרע"א, כ) תמה עליו כיצד השמיט את דעתם של הרבה ראשונים הסוברים כרש"י.
  • ניתן לצרף לכך, שלפי רש"י מסתבר שלא יוצא בהדלקה זו (כשנוהג כתוספות), שכן המצווה היא על הבית, ופתח החצר אינו מוגדר כבית, אולם לפי התוספות ודאי שיוצא כשנוהג כרש"י (שאין זה גרוע מהמדליק בתוך ביתו, שנראה לקמן שיוצאים ידי חובה בהדלקה כזו).

לכן מסתבר שעדיף לא להדליק בפתח חדר המדרגות.

2. הדלקה בפתח הבית

אפשרות נוספת היא להדליק בפתח הבית, שכפי שנאמר לעיל, זוהי שיטת רש"י. בנוסף, ישנם ראשונים הסוברים כתוספות ובכל זאת כותבים שכשאין אפשרות להדליק בפתח החצר יש להדליק בפתח הבית (עיינו בעיטור (עשרת הדיברות, הל' חנוכה קיד ע"ב)). היתרון בהדלקה במקום זה הוא שמתקיימת גם הדלקה בפתח וגם פרסום לשכנים העוברים בחדר המדרגות של הבניין (אם כי מספר האנשים שעוברים בחדר המדרגות בדרך כלל מצומצם, ובפרט בבניין שיש בו מעלית).

3. הדלקה בחלון

גם אם נאמר שהקומות העליונות בבניין דירות לא נחשבות "עלייה", ייתכן שיש טעם משמעותי אחר מדוע עדיף להדליק בחלון ולא בפתח ביתו. במקרים רבים ההדלקה בחלון מפרסמת את הנס באופן נרחב יותר מאשר בפתח הדירה. לדעת פוסקים רבים השיקול המרכזי בקביעת מקום ההדלקה הוא פרסומי ניסא. לכן, אם בהדלקה בחלון יש פרסומי ניסא גדול יותר, נראה שעדיף כך על פני הדלקה בפתח הבית.

למעשה, מי שגר בבניין דירות עדיף שידליק בחלון הפונה לרחוב, כיוון שבהדלקה זו יש פרסומי ניסא יותר מאשר בפתח הבית הפונה לחדר המדרגות, ובנוסף, בדרך כלל יש סכנה בטיחותית בהדלקה במקום זה כיוון שזהו מקום סגור וצפוף יותר (אם כמה מבני הבית מדליקים, כדאי להרבות פרסום הנס ולהדליק במקומות שונים: בחלונות הבית הפונים לרשות הרבים, ובפתח הבית – בזהירות ובבטיחות).

הדלקה מעל עשרים אמה

על אף האמור לעיל, בקומות העליונות בבניינים משותפים יש לכאורה בעיה אחרת בהדלקה בחלון. הגמרא (כב.) אומרת שלא יוצאים ידי חובה בהדלקת נר חנוכה המונח בגובה של עשרים אמה (לפי הגר"ח נאה – 9.6 מטרים), וכך נפסק בשולחן ערוך (תרע"א, ו). לאור זאת כותב המשנה ברורה (שער הציון ס"ק מב) לגבי הדלקה בחלון, שאם הגובה של החלון הוא מעל עשרים אמה ביחס לרחוב, עדיף לא להדליק בחלון.

אך ניתן לחלוק על מסקנה זו מכמה סיבות:

  • לדעת הריטב"א (שבת כא ע"ב ד"ה ואם דר) מדידת עשרים אמה היא ביחס למקומו של המדליק ולא ביחס לרואה, ולכן מי שמדליק במקום שלגביו הוא בגובה המתאים ורק ביחס לאנשים הנמצאים בחוץ הוא למעלה מעשרים אמה – יצא ידי חובה. ממילא, מי שגר בקומות גבוהות יוצא ידי חובה גם אם מדליק בחלון שגבוה מהרחוב יותר מעשרים אמה (וכעין זה כתב המעשה רוקח על הרמב"ם, פ"ד ה"ז).
  • יש אומרים שהמציאות שלנו שונה מן המציאות בזמן חז"ל משום שכיום לא רק המדליק נמצא בגובה עשרים אמה אלא גם השכנים ממול (שו"ת שבט הלוי, ח"ד, סימן ס"ה; פסקי הרב ניסים קרליץ, ז; שו"ת עולת יצחק, ח"א, סימן פ"ה).
  • גם אם נאמר שביחס לבני רשות הרבים הנר נחשב דולק למעלה מעשרים אמה, בכל מקרה יש פרסומי ניסא לבני ביתו. להדלקה זו יש עדיפות על פני הדלקה בתוך הבית משום שגם לבני רשות הרבים יש בכך היכר מסוים, ולכן אפשר להדליק בחלון (וכן כתב הפרי מגדים, תרע"א, מש"ז ס"ק ה).

למעשה, גם מי שגר בקומות הגבוהות ידליק בחלון, בפרט אם יש שכנים שגרים בבתים סמוכים באותו גובה, שהרי על אף שקומות אלו גבוהות יותר מעשרים אמה מהרחוב, יש בהדלקה זו פרסומי ניסא עבור בני הבית, עבור השכנים הגרים בגובה זהה, וייתכן שבזמנינו גם העוברים ברחוב ישימו לב לנרות אלו.

 

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email
0
    0
    הספרים שלך
    סל שלך ריקחזרה לחנות
      חישוב המשלוח