הכנת הגינה לשמיטה ב – הוראות מעשיות

בפינה הקודמת ראינו שניתן לטעת עצי פרי עד ט”ו באב של השנה השישית. האם יש היתר לטעת מאוחר יותר? מה דינם של גידולים אחרים?

היתרים לנטיעה אחרי ט”ו באב

האם יש אפשרות לטעת עצי פרי לאחר ט”ו באב? ראינו שהצורך בארבעים וארבעה ימים כולל ארבעה עשר יום של קליטה. לכן, אם האדם נוטע אילן עם גוש אדמה (בגודל שיכול לגדל את העץ במשך שבועיים) – מותר לו לטעת עד ר”ח אלול (עד שקיעת החמה של יום כ”ט באב), משום שהאילן כבר נחשב קלוט. כיום, כמעט כל האילנות מגיעים מהמשתלות עם גוש אדמה כזה, ולכן ניתן לנטוע אותם עד כ”ט באב.

כמו כן, אדם שנוטע אילן סרק עם גוש אדמה, כך שהשתיל יכול לחיות שבועיים בתוך גוש האדמה – יכול לכל הדעות לטעת אותו עד ראש השנה (משפטי ארץ א’, יז). לאור זאת, בדרך כלל במציאות ימינו אין השלכה למחלוקת לעיל בין הרב קוק לחזון איש, כי כמעט כל הנטיעות שלנו נעשות בגוש אדמה.

אם אדם נוטע אילן פרי עם גוש אדמה ועם חור בתחתית הכיסוי בקוטר 2 ס”מ (שהונח במשתלה על האדמה ולא על פלסטיק), הרי שניתן לטעת אותו עד ראש השנה, משום שבעת העברתו מהמשתלה אל מקום הנטיעה ספירת הערלה אינה מתחילה מחדש, ואם כן לא שייכת כאן בעיית מראית עין (וכן כתב במשפטי ארץ א’, ו, ח).

עד מתי ניתן לזרוע לפני השמיטה?

שו”ת תרומת הדשן (סימן קצ”א) כותב (בעניין קרבן העומר) שתבואה שנזרעה שלושה ימים לפני הנפת העומר נחשב שנקלטה בקרקע לפני ההנפה. מכאן עולה שזמן הקליטה בזרעים הוא שלושה ימים, וכן דעת ערוך השולחן (יו”ד רצ”ג, ט), החזון איש (י”ז, כח), הגרש”ז אויערבך (מעדני ארץ, קובץ הערות, סימן ח’ אות ו) ועוד.

לאור זאת, אם חוששים לדעות שאוסרות קליטה בשמיטה, מותר לזרוע עד כ”ז אלול, סמוך לסוף היום (מפני שלעניין זה אומרים שמקצת היום ככולו) (הגרש”ז אויערבך, שו”ת מנחת שלמה, ח”א, סימן נ”א אות ו). עם זאת, בגידולים שיש בהם איסור ספיחים יש להקדים עוד את הזריעה כך שתהיה נביטה מעל הקרקע לפני השמיטה, והדבר משתנה בין המינים השונים ותלוי גם בהשקיה וכדומה (משפטי ארץ א, יז). ניתן לבדוק על האריזה של הזרעים מהו זמן הנביטה המשוער, ולהוסיף לכך מספר ימים, מפני שזמן הנביטה בפועל משתנה לפי תנאי הגידול – כמות האור, איכות האדמה, כמות המים ועוד.

גידולים שונים

• זרעי ירקות: יש לזרוע מספיק זמן לפני השמיטה כך שהנביטה תהיה בשנה השישית ולא יחול על הירקות איסור ספיחים. זמן זה משתנה בין המינים השונים ותלוי גם בהשקיה וכדומה (אך לא יאוחר מכ”ז באלול, לחשוש לדעות שהקליטה צריכה להיות לפני השמיטה).
• שתילי ירקות: שתיל מוכן שנקנה במשתלה, שבו יש זרעים שנבטו במשטח הנבטה (תבנית שבה זורעים את הזרעים ולאחר הנביטה וההתפתחות שותלים את השתיל באדמה, כמו חישתיל) מותר לשתול עד ראש השנה של שביעית.
• זרעי פרחי נוי ללא ריח: דינם כעצי סרק, ובנוסף אין בהם איסור ספיחים, ולכן לפי החזון איש ניתן לזרוע עד השמיטה, ולסוברים שצריך קליטה לפני השמיטה יש לזרוע עד כ”ז באלול.
• זרעי פרחי נוי עם ריח: נחלקו הפוסקים אם יש בהם קדושת שביעית. המחמירים מתירים לזרוע רק באופן שהנביטה תהיה לפני השמיטה, בגלל איסור ספיחים, ואילו המקילים מתירים לזרוע פרחים אלו עד ראש השנה (אלא אם חוששים לסוברים שצריך קליטה לפני השמיטה, ואם כך לדעתם יש להתיר רק עד כ”ז באלול).
• פרחים בגוש אדמה (שקונים במשתלה): ניתן לשתול עד ראש השנה, שהרי הם נחשבים כקלוטים וגם אין בהם איסור ספיחים (כדלעיל). כמובן שהגוש צריך להיות עמיד שבועיים ולא להתפורר. מומלץ לשתול פרחים רב שנתיים לפני השמיטה, כך שהגינה תיראה נאה גם בשנת השמיטה.
• דשא: יש להקדים שתילת דשא (דשא מרבדים צריך לסיים עד חודש לפני השמיטה, דשא מזרעים – לסיים אף קודם לכן, כשלושה חודשים לפני השמיטה), בעיקר משום שהכיסוחים הראשונים חשובים לצורך התפשטות הדשא.
• שאר המלאכות: מלאכות כגון דישון, ריסוס, גיזום וכדומה – מותרות עד ראש השנה. כפי שיבואר בפרק על הטיפול בגינה, כדאי לדשן לפני השמיטה בדישון המספיק לכל השמיטה (איטיי תמס), וכן לרסס בריסוס המונע הצצת עשבייה, לגזום את כל הדורש גיזום ולסדר את הגינה בצורה המרבית לקראת השמיטה.

לסיכום:

מותר לטעת עץ פרי חשוף שורש עד ט”ו באב, ואם הוא בגוש אדמה ניתן לטעת אותו עד כ”ט באב. מותר לטעת עצי סרק חשופי שורש עד ט”ו באלול, ואם הם בגוש אדמה ניתן לטעת אותם עד ראש השנה (ויש המקילים בכל מקרה לטעת עד כ”ט באלול).

יש להקדים לזרוע זרעי ירקות כך שיספיקו לנבוט (הצצת עלים ראשונים) לפני ראש השנה על מנת שלא ייאסרו משום ספיחים. זרעי פרחים ללא ריח ניתן לזרוע עד כ”ז באלול סמוך לסוף היום (ויש מקילים עד כ”ט באלול). זרעי פרחים עם ריח – יש אומרים שיש בהם קדושת שביעית ואם כן דינם כמו זרעי ירקות, ויש אומרים שאין בהם קדושת שביעית ואם כן דינם כמו זרעי פרחים ללא ריח. ירקות ופרחים בגוש אדמה – מותר לשתול עד ראש השנה, בתנאי שהצמח יכול לחיות בגוש האדמה למשך שבועיים.

יש להקדים שתילת דשא כך שהכיסוחים הראשונים הנדרשים לצורך התפשטותו ייעשו לפני השמיטה.