בפינה ‘הכנת הגינה לשמיטה – א’ ראינו שניתן לטעת עצי פרי עד ט”ו באב של שנה זו. האם יש היתר לטעת מאוחר יותר? מה דינם של גידולים אחרים? ננסה להביא את תמצית הדברים למעשה.

היתרים לנטיעה אחרי ט”ו באב

האם יש אפשרות לטעת עצי פרי לאחר ט”ו באב? ראינו, שהצורך ב-44 יום כולל 14 יום של קליטה. לכן, אם האדם נוטע אילן עם גוש אדמה (בגודל שיכול לגדל את העץ במשך שבועיים) – מותר לו לטעת עד ר”ח אלול (עד שקיעת החמה של יום כ”ט באב), שכן האילן כבר נקלט. כיום, כמעט כל האילנות מגיעים מהמשתלות עם גוש אדמה כזה, ולכן ניתן לנטוע אותם עד כ”ט באב.

כמו כן, אדם הנוטע אילן סרק עם גוש אדמה, כך שהשתיל יכול לחיות שבועיים בתוך גוש האדמה – יכול לכו”ע לטעת אותו עד ראש השנה (משפטי ארץ א, יז). לאור זאת, בדרך כלל במציאות ימינו אין השלכה למחלוקת זו שבין הרב קוק לחזון איש (האם קיים איסור עצמי של קליטה בשמיטה), כי כמעט כל הנטיעות שלנו נעשות בגוש אדמה.

אם האדם נוטע אילן פרי עם גוש אדמה ועם חור בתחתית הכיסוי בקוטר 2 ס”מ (שהונח במשתלה על האדמה ולא על פלסטיק), הרי שניתן לנטוע אותו עד ר”ה, כיוון שבעת העברתו מהמשתלה אל מקום הנטיעה, ספירת הערלה אינה מתחילה מחדש, ואם כן לא שייכת כאן בעיית מראית עין (וכן כתב במשפטי ארץ א, ו, ח).

גידולים שונים

  • ירקות – צריך שהנביטה תהיה בשנה השישית כדי שלא יחול עליהם איסור ספיחים, ולכן יש לזרוע עד כ”ו באלול.
  • פרחי נוי ללא ריח – דינם כעצי סרק, ולכן לפי החזון איש ניתן לשתול עד השמיטה, ולסוברים שצריך קליטה לפני השמיטה, יש לשתול עד כ”ו באלול.
  • פרחי נוי עם ריח – נחלקו הפוסקים האם יש בהם קדושת שביעית (כיוון שאינם מיועדים לריח). המחמירים יתירו רק עד כ”ו באלול, בגלל איסור ספיחים, ואילו המקלים יתירו לשותלם עד ראש השנה (אלא אם יחששו לסוברים שצריך קליטה לפני השמיטה, ואם כך יתירו גם הם רק עד כ”ו באלול).
  • אם שותלים פרחים או ירקות בגוש אדמה, ניתן לשתול עד ראש השנה, שהרי הם נחשבים כקלוטים. כמובן, הגוש צריך להיות עמיד שבועיים, ולא להתפורר. נעיר כי מומלץ לשתול פרחים רב שנתיים לפני השמיטה, כך שהגינה תיראה נאה גם בשנת השמיטה.
  • שתילת דשא: יש להקדים שתילת דשא (דשא מרבדים לסיים עד חודש לפני השמיטה; דשא מזרעים – לסיים אף קודם לכן), בעיקר בגלל שהכיסוחים הראשונים חשובים לצורך התפשטות הדשא. כל שאר המלאכות – דישון, ריסוס, גיזום וכדומה – מותרות עד ראש השנה. כדאי לדשן לפני השמיטה בדישון המספיק לכל השמיטה (איטיי תמס), וכן לרסס בריסוס המונע הצצת עשבייה, לגזום את כל הדורש גיזום ולסדר את הגינה בצורה המירבית לקראת השמיטה.

 

לסיכום

מותר לטעת עץ פרי עד ט”ו באב, ואם הוא בגוש אדמה ניתן לטעת אותו עד כ”ט באב; מותר לטעת עצי סרק עד ט”ו באלול, ואם הם בגוש אדמה ניתן לטעת אותם עד ר”ה (ויש המקלים בכל מקרה לטעת עד כ”ט באלול); מותר לזרוע ירקות עד כ”ו באלול, וכך ראוי לנהוג גם ביחס לפרחים (אם כי יש המקלים בפרחים, בוודאי אם הם ללא ריח, עד כ”ט באלול). יש להקדים שתילת דשא כך שהכיסוחים הראשונים הנדרשים לצורך התפשטותו ייעשו לפני השמיטה.

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

אדם הנוטע אילן סרק עם גוש אדמה, כך שהשתיל יכול לחיות שבועיים בתוך גוש האדמה – יכול לכו”ע לטעת אותו עד ראש השנה

אם האדם נוטע אילן פרי עם גוש אדמה ועם חור בתחתית הכיסוי בקוטר 2 ס”מ (שהונח במשתלה על האדמה ולא על פלסטיק), הרי שניתן לנטוע אותו עד ר”ה

יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי.