ורחץ – נטילת ידיים לכרפס

Print Friendly, PDF & Email

“דבר שטיבולו במשקה”

הגמרא בפסחים (קטו.) אומרת:

אמר רב אושעיא: כל שטיבולו במשקה, צריך נטילת ידיים.

כלומר, כל מאכל רטוב הנאכל ביד, צריך ליטול ידיים לפני אכילתו. דין זה קיים כל השנה, ואיננו קשור דווקא לליל הסדר. בכל פעם שאדם רוצה לאכול בידיו פרי או ירק רטובים וכדומה – עליו ליטול ידיים לפני האכילה.

דין זה נאמר דווקא על מאכלים רטובים. הרטיבות צריכה להיות של אחד משבעת המשקים (י”ד שח”ט ד”ם – יין, דבש דבורים, שמן זית, חלב, טל, דם, מים).

הראשונים נחלקו בשאלה מדוע יש ליטול ידיים לפני אכילת דבר שטיבולו במשקה: לדעת רוב הראשונים (תלמידי רבנו יונה, ברכות, מא. בדפי הרי”ף, ד”ה כל; רא”ש, חולין, פ”ח, סימן י’, ועוד),  דין זה הוא תקנת חכמים גמורה (כנראה משום סרך תרומה – כלומר על מנת להרגיל את הכהנים ליטול את ידיהם לפני אכילת תרומה), בדומה לנטילת ידיים לפני אכילת לחם, ולכן נטילה זו נוהגת גם כיום ויש לברך עליה.

אולם לדעת התוספות (פסחים קטו., ד”ה כל שטיבולו במשקה), נטילה זו היא רק אמצעי זהירות הכרחי כדי שלא לעבור על גזֵרת חכמים שאסור לאדם לאכול מאכלים טמאים ובכך לטמא את עצמו, ולכן אין לברך עליה, וכיום שאיננו נזהרים מן הטומאה אין צורך להקפיד על נטילה זו.

להלכה פסק השולחן ערוך (קנ”ח, ד), שמאחר שנחלקו ראשונים בדבר, יש ליטול ידיים בלא ברכה. ואילו הגר”א (שם) פסק כדעת רוב הראשונים, שיש ליטול ידיים בברכה.

אמנם, המגן אברהם (קנ”ח, ס”ק ח) כותב בשם הלחם חמודות, שהעולם נוהגים שלא ליטול ידיים על דבר שטיבולו במשקה, ויש להם על מה לסמוך (על התוספות), וכן כתבו אחרונים נוספים (ערוך השולחן קנ”ח, ד, ועוד). מאידך, המשנה ברורה (ס”ק כ) כותב, שהרבה אחרונים החמירו בכך ופסקו כדעת רוב הראשונים שצריך נטילה מן הדין, ולכן אף שנוהגים שלא לברך על נטילה זו, אין להקל ולאכול בלא נטילה. וכן כתבו הבן איש חי (שנה א’, תזריע, טז) וכף החיים (קנ”ח, ס”ק כה).

מדוע מקפידים על דין זה דווקא בליל הסדר?

מאחר שמעיקר הדין יש ליטול ידיים בלא ברכה לפני אכילת דבר שטיבולו במשקה, בליל הסדר אנו נוטלים ידיים (“ורחץ”) בלא ברכה קודם שאנו אוכלים את הכרפס הטבול במי מלח (שולחן ערוך, תע”ג, ו).

בדרך כלל, גם אנשים שאינם מקפידים בכל השנה על נטילה זו, מקפידים עליה בליל הסדר. הט”ז (שם, ס”ק ו) תמה על מציאות זו – “מה נשתנה הלילה הזה”, שדווקא כעת מקפידים ליטול ידיים? ואם נאמר שרוצים להחמיר בליל הסדר, היה יותר מתאים להחמיר בעשרת ימי תשובה:

מה נשתנה הלילה הזה מכל הימים שבשנה? ואם בא לטהר עצמו טפי בלילה זו – הוה ליה להיזהר על כל פנים בעשרת ימי התשובה!

הט”ז משיב, שבאמת אין הצדקה למנהג זה, ואין זה בסדר שבכל השנה ישנם אנשים שאינם נוטלים ידיים על דבר שטיבולו במשקה:

מכאן יש תוכחת מגולה לאותן שאין נזהרין בכל השנה ליטול קודם שיאכל דבר שטיבולו במשקה… ודאי שאין כאן אלא חסרון זהירות, ואין מדקדקים להשוות מידותיהם.

כנראה בכל השנה אין מקפידים בכך מחוסר ידיעה, ואילו בליל הסדר, כיוון שמודפס בהגדה ליטול ידיים בלא ברכה, הרי שכולם נוהגים כך.

אמנם, יש אחרונים שהצדיקו את מנהגם של אנשים אלו. המשנה ברורה (שער הציון, תע”ג, ס”ק סט) כותב בשם החק יעקב, שגם אלו שאינם מקפידים על נטילה זו בכל השנה צריכים ליטול כעת ידיים, כדי שהתינוקות ישאלו על השינוי:

ויש מאחרונים שכתבו, דאפילו אותן שאין נוהגין בכל השנה ליטול ידיהם לדבר שטיבולו במשקה, היום יטלו כדי שישאלו התינוקות על השינוי.

הסבר אחר, עקרוני יותר, מציע הנצי”ב (בהקדמה להגדתו, אמרי שפר). לדבריו, בליל הסדר אנו מנסים לנהוג כאילו בית המקדש קיים ולחקות את סדר הפסח שנהג בזמן שאכלו קרבן פסח. לעיקרון זה השלכות רבות, שאחת מהן היא נטילת הידיים כאן. בזמן שבית המקדש קיים ודיני הטומאה והטהרה נוהגים, אין חולק על כך שיש ליטול ידיים לפני אכילת דבר שטיבולו במשקה (שהרי התוספות הקלו רק בזמן הזה, שאין מקפידים על טומאה וטהרה). לכן, גם אלו שאינם מקפידים על נטילה זו בכל ימות השנה, מקפידים על כך בליל הסדר.

למרות הטעמים שהבאנו, ראוי שנטילת הידיים בליל הסדר תביא אותנו להתחזק בכל השנה ולהשתדל ליטול ידיים על פרי או ירק רטובים (או לנגבם).

פרטי דינים בנטילה

הנטילה היא נטילה רגילה – ברביעית מים מתוך כלי (משנה ברורה, קנ”ח, ס”ק כ). אין לברך על הנטילה. אם בטעות בירך על הנטילה, יאכל כזית מן הכרפס (שכן על פחות מכזית ודאי יש ליטול בלא ברכה, ואילו על כזית לדעת הרבה ראשונים ולדעת הגר”א יש ליטול בברכה, כפי שראינו לעיל).

אף שעיקר חיוב הנטילה הוא דווקא כשטובל את הכרפס בידו (משנה ברורה קנ”ח, ס”ק כו), גם מי שאוכל את הכרפס במזלג או בכף צריך ליטול ידיו.

לכתחילה כל הסועדים ייטלו ידיהם לכרפס, וכן עולה מדברי המרדכי (לז ע”ב), האבודרהם (סדר ההגדה ופירושה, ד”ה ולאחר הקידוש) ועוד. אמנם, יש נוהגים שרק בעל הבית נוטל את ידיו (ראה ויגד משה, סימן ט”ז, ב). נראה שלדעתם הנטילה אינה אלא זכר למקדש או היכר לתינוקות (ובפרט כשאוכלים פחות מכזית, כנ”ל), ולמטרות אלו די בנטילתו של בעל הבית. כאמור, לכתחילה ראוי שכולם ייטלו, אולם בסעודות גדולות, כשיש קושי בדבר, אפשר להקל ולהסתפק בנטילתו של בעל הבית.

Print Friendly, PDF & Email
0
    0
    הספרים שלך
    סל שלך ריקחזרה לחנות
      חישוב המשלוח