זמני קריאת המגילה

Print Friendly, PDF & Email

זמן קריאת המגילה בלילה

בפורים קוראים פעמיים את מגילת אסתר – בליל פורים וביומו (שולחן ערוך תרפז, א). זמן קריאת המגילה בלילה הוא מצאת הכוכבים (משנה ברורה ס”ק א), והחישוב המקובל לזמן זה הוא שמונה עשרה דקות לאחר השקיעה. בשעת הדחק (כגון עבור חולה ויולדת) ניתן לקרוא מהשקיעה, ובשעת הדחק גדולה מאוד אפשר לקרוא כבר מפלג המנחה – כשעה ורבע לפני השקיעה (עיין שו”ת תרומת הדשן, קט; שולחן ערוך תרצב, ד; משנ”ב ס”ק יד).

שאלה זו התעוררה הלכה למעשה בזמן המאבק על הקמת המדינה, כאשר הבריטים הטילו עוצר מן הערב ועד הבוקר, ונשאלה השאלה: האם עדיף לקרוא את המגילה בציבור מבעוד יום, או לקרוא אותה ביחידות בלילה (מתוך ידיעה שרבים אינם יודעים לקרוא את המגילה בעצמם ומן הסתם הם כלל לא יצאו ידי חובת קריאת המגילה). הרב עובדיה יוסף (שו”ת יביע אומר א, או”ח מג) הורה שבמקרה זה יש לקרוא את המגילה בברכה לאחר פלג המנחה (אם כי יש שחלקו על כך, ואכמ”ל).

מתי סוף זמן קריאת המגילה בלילה? ככלל, כל המצוות שצריך לקיימן בלילה, זמנן עד עלות השחר (72 דקות לפני הנץ החמה), ואכן השולחן ערוך (תרפז, א) פוסק ש”כל הלילה כשר לקריאת הלילה”. בכל אופן, יש להזדרז לקרוא בתחילת הלילה מדין “זריזין מקדימין למצוות” (ערוך השולחן תרפז, ד).

זמן קריאת המגילה ביום

המשנה (מגילה כ:) אומרת שכל היום כשר לקריאת המגילה. לכתחילה זמנה הוא מהנץ החמה, אך בדיעבד, אם קרא מעלות השחר (או אם אין לו דרך אחרת אלא לקרוא מעלות השחר) – יצא (משנה שם כ.; שולחן ערוך תרפז, א; משנה ברורה ס”ק ו).

הרוקח (רלז) כותב שזמן הקריאה הוא עד שקיעת החמה (ובפשטות טעמו הוא שלאחר מכן מתחיל בין השמשות, שזהו זמן שיש ספק האם הוא שייך ליום או לילה), וכך פוסקים המשנה ברורה (ס”ק ה) וכף החיים (ס”ק ט). מי שלא הספיק לקרוא עד השקיעה, יקרא בלא ברכה עד צאת הכוכבים (משנה ברורה שם).

אכילה לפני קריאת המגילה

לדעת תרומת הדשן (קט), אין לאכול או לטעום דבר מה לפני קריאת המגילה:

אבל אין נראה לי להתיר למי דקשה לו להמתין… שיטעום מעט קודם קריאת מגילה וימתין שוב עד שיבא לו הקורא, כדאמרינן פרק קמא דברכות (ד:), לא יאמר אדם אוכל קימעא ואשתה קימעא ואחר כך אקרא קריאת שמע ואתפלל… ונראה דכל שכן לענין קריאת מגילה דחיישינן שמא תחטפנו שינה ויבטל מקריאתה, שהרי יש בה שהות טובא וגם קריאתה חובה טפי, שהרי כל המצות נדחות מפניה.

כלומר, כשם שלגבי קריאת שמע מפורש בגמרא שאין לאכול או לשתות לפני קיום המצווה, כך גם אין לאכול או לשתות לפני קריאת המגילה, מחשש שהאדם יימשך אחר אכילתו ויירדם. יותר מכך: בקריאת שמע ישנה הגבלה שצריך לומר אותה עד חצות, ואילו זמן קריאת המגילה הוא עד עלות השחר, ולכן יש יותר חשש שהאדם יאמר “כשאפנה – אקרא”, וכך יחמיץ את קריאת המגילה.

דין זה נאמר הן לגבי מי שממתין לקריאת המגילה לאחר שהסתיים הצום (תרומת הדשן שם), הן לגבי מי שלא היה צריך להתענות בתענית אסתר, שאסור לו לאכול כחצי שעה לפני זמן קריאת המגילה (עיין דרך החיים (רבי יעקב מליסא) קצ, ב; ערוך השולחן שם, ח), והן לגבי המוקפים, שאסור להם לאכול כחצי שעה לפני זמן קריאת המגילה בליל ט”ו.

הרמ”א (תרצב, ד) פוסק להלכה כדברי תרומת הדשן, אולם בשינוי לשון קל. תרומת הדשן אסר לטעום מעט לפני קריאת המגילה, ואילו הרמ”א פוסק ש”אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה, אפילו התענית קשה עליו”. על הבדל זה עמד המגן אברהם (ס”ק ז), שהסביר שגם לגבי קריאת שמע האיסור הוא רק לאכול, אך מותר לטעום מעט לפני קריאת שמע. כיוון שלגבי קריאת המגילה ראינו שהחשש מפני ביטולה קטן יותר (מפני שהיא חביבה, ומפני שעיקר מצוותה ביום), קל וחומר שהותרה טעימה לפני קריאת המגילה. למרות זאת, למעשה מתיר המגן אברהם טעימה רק בשעת הדחק, וכן פוסק המשנה ברורה (ס”ק יד; ועיין גם ס”ק טז).

מהי “טעימה”? טעימה כוללת אכילת פירות, שתיית משקאות רגילים (ואפילו הרבה), שתיית משקאות משכרים או אכילת פת עד שיעור כביצה, וכן אכילת תבשיל מחמשת מיני דגן באופן שלא קובעים עליו סעודה (שולחן ערוך או”ח רלב, ג; משנה ברורה שם ס”ק לד-לה).

דיונם של הפוסקים התייחס לקריאת הלילה, אולם המשנה ברורה (ס”ק טו) מדגיש שגם ביום אסור לאכול לפני קריאת המגילה:

ודע דכמו בלילה אסור לאכול קודם קריאתה, הוא הדין ביום, אפילו כבר התפלל – אסור לאכול קודם קריאתה.

סיכום

  קריאת הלילה קריאת היום
תחילת הזמן

לכתחילה – צאת הכוכבים (18 דקות לאחר השקיעה); בשעת הדחק ניתן לקרוא מהשקיעה; בשעת הדחק גדולה אפשר לקרוא מפלג המנחה (שעה ורבע קודם השקיעה)

לכתחילה – הנץ החמה; בדיעבד, אם קרא מעלות השחר (72 דקות לפני הנץ) יצא
סוף הזמן ניתן לקרוא כל הלילה, עד עלות השחר (ולא לאחר מכן). אין חובה לקרוא את המגילה לפני חצות, כיוון שהמגילה חביבה ואין חשש לשכחה (רא”ם), אך ראוי להקדים מדין “זריזין מקדימין למצוות”

צריך לקרוא לפני השקיעה; לא הספיק לקרוא עד השקיעה, יקרא בלא ברכה עד צאת הכוכבים

אין לאכול לפני קריאת המגילה (בלילה או ביום), אולם בשעת הדחק (כגון מי שרעב מאוד במוצאי תענית אסתר, ובשל כך קשה לו להתרכז בקריאה) מותר לטעום דבר מה לפני קריאת המגילה.

Print Friendly, PDF & Email
0
    0
    הספרים שלך
    סל שלך ריקחזרה לחנות
      חישוב המשלוח