האם כאשר סופרים את ספירת העומר צריך לומר “היום כך וכך לעומר” או “היום כך וכך בעומר“? רוב הראשונים לא הזכירו כלל את המילים “לעומר”

מי שטרם ספר בעצמו, והגיע זמן ספירת העומר ושאלו חברו “כמה ימים היום לעומר?”, כתב האבודרהם (הלכות ספירת העומר, סוף עמ’ רמב), שיאמר לו “אתמול

שו”ת תרומת הדשן (ל”ז) עוסק בשאלה מה דינו של אדם שמסופק אם ספר – האם בשאר הלילות הוא יכול לספור בברכה? תרומת הדשן מכריע שבמקרה

רבים מדיני ספירת העומר נלמדים מקצירת העומר (מנחות סו ע”א). לעניין קצירת העומר, מצאנו שתי משניות הסותרות זו את זו. המשנה במנחות (עא ע”א) אומרת:

ילד שיום בר המצווה שלו חל במהלך ימי ספירת העומר, והקפיד לספור בכל הימים מתחילת הספירה ועד בר המצווה, האם הוא יכול להמשיך לספור ספירת

במה תלויה ספירת העומר? התורה תלתה את חיוב הספירה בהקרבת קרבן העומר ולא נקבה תאריך מסוים שהספירה מתחילה בו (ויקרא כ”ג, טו-טז): וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת

“וספרתם לכם” מצוות עשה מן התורה לספור חמישים יום, החל ביום הקרבת העומר מן השעורים (ט”ז בניסן) וכלה ביום הקרבת שתי הלחם מן החיטים (חג

כתב בעל הלכות גדולות (הובא בתוספות מנחות סו ע”א ד”ה זכר; מגילה כ ע”ב ד”ה כל): פסק בהלכות גדולות שאם הפסיק יום אחד ולא ספר

ילדים מסתובבים בחוצות העיר או היישוב בכדי לחפש עצים למדורה. האם הם רגישים לאיסור גזל? האם הם שמים לב שמשטח עץ שהם לוקחים אולי משמש