הפעלת חממה רובוטית בשמיטה

לאחרונה נשאלתי על הפעלת חממה רובוטית בשנת השמיטה. מדובר במכונה שעושה את כל תהליך הגידול בעצמה: תחילה היא שותלת את השתילים במגשים גדולים שיש בהם אדמה. לאחר מכן היא מעבירה את העציצים במסוע אל חממת גידול, שם המערכת בודקת האם צריך השקיה או דישון, ומוסיפה בצורה אוטומטית. לאחר שהירקות גדלים, המכונה חותכת ואורזת אותם. התוצר הוא שקית שבתוכה ירקות עליים, ללא מגע יד אדם.

המשתלה עצמה מכוסה בגג של חממה, ועל האדמה יש כיסוי ניילון עבה, ובמקומות מסוימים יש אף ריצוף ובטון. המגשים שבתוכם נשתלים השתילים מכילים 468 ליטר, ומשקלם הוא בין 300 ל-400 ק”ג. מגשים אלו נמצאים כל הזמן על מסוע. מחוברים להם גלגלים בתחתיתם, ומידי פעם 6 עובדים מרימים את המגש.

גידול על מצע מנותק בחממה

גידול על “מצע מנותק” הוא גידול על גבי מצע המנותק מן הקרקע – למשל, עציץ המונח על גבי יריעות פלסטיק (בדרך כלל פוליאתילן), כשמעליו – חממה או גג. לדעת החזון איש (כב, א; כו, ד), הזורע בשביעית בעציץ שאינו נקוב בתוך בית יש לו על מה לסמוך (הרחבה בענין זה מצויה בספרנו ‘שמיטה – הלכה ממקורה’ עמ’ 84-87).

לאור זאת, ניתן להתיר לזרוע בשמיטה בעציצים הנמצאים בתוך חממות, שהרי החממות מכוסות גם על ידי גג וגם על ידי מחיצות, והן נחשבות כבית.

האם עציצים גדולים נחשבים מנותקים מהקרקע?

בשביל ליצור מצע מנותק לכאורה די לשים יריעת פלסטיק על אדמת החממה, לשים מעליה אדמה ולזרוע בתוכה. בצורה כזו ישנו מצע המנתק בין האדמה שבה מגדלים ובין הקרקע. אולם למעשה אין זה פשוט כל כך.

הרא”ש בתשובותיו (שו”ת הרא”ש ב, ד) מחדש שעציץ שאינו נקוב פטור מערלה רק אם הוא מטלטל, אבל אם הוא קבוע, הרי שהוא נחשב כמחובר לקרקע וחייב בערלה. לאור זאת, ישנם פוסקים רבים שכתבו שעל העציצים להיות בגודל שמאפשר לטלטל אותם.

במקרה שלנו העציץ גדול מאוד, והוא מכיל כ-400 ליטר, ובוודאי שאדם לא יכול להרימו. אך מסתבר שלמרות זאת יש סיבה טובה להקל: כל סיבת החומרה היא שהעציץ הופך להיות כחלק מן האדמה מחמת קביעותו. אולם אם העציץ נוסע על מסילה, אי אפשר לראות אותו כבטל אל הקרקע (עיינו רמב”ם כלים ג, א שכתב כך לגבי טומאה וטהרה; וכן משמע מראיית הרא”ש בתשובתו).

לכן למעשה מותר לזרוע (באופן המבואר לעיל) גם בעציצים גדולים יותר מ-330 ליטר, אם הם נוסעים על מסוע ואינם עומדים במקום קבוע, כמו במקרה של החממה הרובוטית.

פעולות חקלאיות על ידי רובוטים

גם לוּ היינו אוסרים את הזריעה בעציצים המדוברים מצד גודלם וקביעותם, יש לדון האם אפשר להתיר את הזריעה מטעמים אחרים.

  1. פעולה בגרמא – באופן פשוט, איסורי השביעית מוטלים על האדם העושה אותם – “שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור” (ויקרא כה, ד). אולם בנוסף ללאווים, התורה מצווה גם על שביתת הארץ – “ושבתה הארץ שבת לה'”.

אחת ההשלכות האפשריות למצוות העשה היא היחס לפעולה שנעשית בגרמא. דהיינו: המלאכה לא מתבצעת על ידי האדם המפעיל את המכונה באופן ישיר, אלא הלחיצה של האדם על כפתור ההפעלה תגרום לפעולה מסוימת, שתגרום גם היא לפעולה נוספת, ורק היא תבצע את המלאכה. במקרה זה אין עשייה ישירה של אדם, אך הארץ איננה שובתת (עיינו בכך בהרחבה בספרנו ‘הלכה ממקורה – שמיטה’).

כאשר המלאכה נעשית על ידי רובוט באופן אוטומטי, והאדם נדרש רק ללחוץ על כפתור פעם בכמה שבועות, יתכן שהדבר קל יותר מגרמא ואף המחמירים יסכימו להקל (ובפרט אם הלחיצה תיעשה ע”י גוי). מצד שני, זו הדרך הרגילה לעשות מלאכות אלו (בטכניקה של רובוט) ולכן מסתבר שאין זו גרמא. זאת ועוד: הרובוט עובד רק על ידי הוראה ופעולה של יהודי, שבלעדיה הרובוט לא היה פועל, ואם כך יש כאן מימד חמור יותר.

  1. פעולה על ידי מכונה – נקודה נוספת שיש לבחון היא היחס למעשה המכונה. מן התורה אסורות רק ארבע מלאכות בשביעית – זריעה, זמירה, קצירה ובצירה, ושאר המלאכות קרויות “תולדות” ואסורות רק מדברי חכמים (אף שבשבת גם תולדות אסורות מן התורה) (מו”ק ג.; רמב”ם שמיטה ויובל א, ב-ג).

מתי פעולה מסוימת נחשבת כאב, ומתי היא נחשבת כתולדה? הרב צבי פסח פרנק (הר צבי או”ח א, רח), סבור שזריעה על ידי מכונה נחשבת כתולדה ולא כאב, וממילא הדבר לא אסור מן התורה אלא מדרבנן בלבד, וניתן להקל בו בשמיטה במקרים רבים.

בניגוד לכך, דעת החזון איש (שביעית כה, לח) היא שרק שינוי באיכות התוצאה של המלאכה הופך אותה לתולדה. בזריעה באמצעות מכונה אין כל שינוי באיכות הזריעה, וממילא זהו אב מלאכה גמור שאסור גם בשביעית.

למעשה, קשה להתיר את הדברים בגלל הגדרת פעולת הרובוט כ”גרמא” או כ”תולדה”, אך כאמור, במקרה שלנו אין אנו זקוקים להיתרים אלו, שכן מדובר בפעולה שנעשית על גבי מצע מנותק, וממילא אין בה כלל בעיה של הפרת שביתת הקרקע.

סיכום

ניתן להתיר את הגידול בחממה הרובוטית בשמיטה, שכן הגידול נעשה תחת גג ובתוך עציצים שנחשבים כמצע מנותק כיוון שהם נמצאים על מסוע. לרווחא דמילתא, הלחיצה על המכונה תיעשה על ידי גוי.

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

גידול על “מצע מנותק” הוא גידול על גבי מצע המנותק מן הקרקע – למשל, עציץ המונח על גבי יריעות פלסטיק (בדרך כלל פוליאתילן), כשמעליו – חממה או גג.

אם העציץ נוסע על מסילה, אי אפשר לראות אותו כבטל אל הקרקע

הרובוט עובד רק על ידי הוראה ופעולה של יהודי, שבלעדיה הרובוט לא היה פועל, ואם כך יש כאן מימד חמור יותר.

בזריעה באמצעות מכונה אין כל שינוי באיכות הזריעה, וממילא זהו אב מלאכה גמור שאסור גם בשביעית.