שאלה

      שלום הרב, בשנה רגילה קוראים בתורה בשמחת תורה מתוך שלושה ספרים. השנה יהיו מניינים רבים שיהיה להם שני ספרי תורה או אפילו ספר תורה אחד בלבד. כיצד יש לנהוג במקרה זה? הגלילה בין קריאה לקריאה לוקחת זמן רב…

תשובה

בשנה רגילה, כשיש שלושה ספרי תורה (ושמחת תורה חל בשבת, כמו השנה), רבים נוהגים לקרוא שישה עולים עד “מעונה” (כאשר את עליית הכהן מחלקים לשתיים: כהן – עד “מדברותיך”. לוי – מ”תורה צוה לנו משה” ועד “ועזר מצריו תהיה”), ואת “מעונה” קוראים לשביעי (ויש גם מנהגים אחרים) עד “על במותינו תדרך” (עלייה זו יכולה להיות עליית “כל הנערים”). לחתן תורה – חוזרים וקוראים שוב מ”מעונה”.

מה עושים אם יש רק שני ספרי תורה?

נחלקו הפוסקים במקרה זה אם בקריאה השלישית עדיף לחזור לספר הראשון [וזאת הברכה] (רמ”א תרס”ט; ערוך השולחן שם א) או שעדיף לקרוא בספר השני [בראשית] (ביאור הלכה שם, וכך הבין את דעת הרמ”א). למעשה, כדי לא להטריח את הציבור, עדיף במקרה שלנו לחזור לספר הראשון (שהוא קרוב יותר למפטיר, שבפרשת פנחס).

מה עושים כאשר ישנו ספר תורה אחד?

אם יש רק ספר תורה אחד, לכאורה צריך לנהוג כרגיל, כמו כשיש שלושה ספרים, אלא שגוללים בין קריאה לקריאה. אולם דרך זו גורמת לקושי רב: בקריאה הראשונה יקראו “וזאת הברכה”. אחר כך יגללו ל”בראשית”, כלומר את כל התורה. אחר כך יגללו חזרה ל”במדבר” עבור המפטיר. דבר זה לוקח הרבה זמן, וגם עשוי לפגוע בספר התורה (גלילות מהירות ורבות, עשויות לפגום בו).

     הטור (או”ח תרס”ט) מביא מנהג אחר לקריאת התורה בשמחת תורה (תודה לר’ חמי אבנרי על ההצעה, ועל ההפניה לספרו של אברהם יערי, “תולדות חג שמחת תורה”, פרק הרביעי):

ספר א’ – וזאת הברכה ומסיים את התורה.

ספר ב’ – פרשיית המוספים (במדבר).

ספר ג’ – ספר בראשית.

      לכאורה, מבחינה הלכתית, דרך זו מסתברת יותר, שהרי קריאת המפטיר היא מעיקר הדין, ואילו קריאת “בראשית” היא מנהג, ולכן יש להקדים את המפטיר. פרט לכך, “תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם”, וקריאת המפטיר תדירה ונעשית בכל שבת, ואמורה אם כך, להיות קודמת לקריאת בראשית.

      למרות נימוקים אלו, התקבל לקרוא בראשית מיד לאחר “וזאת הברכה”, כיוון שלא רצו לסיים את התורה מבלי להתחיל מיד ספר בראשית, ולא לתת פתחון פה למקטרגים לומר, שסיימו את התורה “ואינם רוצים לקרותה עוד” (עיין שם בטור ובאבודרהם, יום שמיני ושמחת תורה).

      אמנם, במציאות שלנו, בצורה חריגה, בגלל הנסיבות הקיימות, עדיף לנהוג (כשיש ספר אחד) כמנהג השני, וכך קוראים “וזאת הברכה” (ואחר כך חצי קדיש), גוללים את הספר ל”במדבר”, קוראים את המפטיר ואת ההפטרה, וממשיכים לגלול את הספר ל”בראשית” (במקרה זה ניתן להתיר שמישהו יכול לגלול את הספר בזמן ההפטרה) וקוראים “חתן בראשית”.

להרבות שמחה!

      ימים אלו אינם פשוטים. שמחת תורה במציאות שיש בה מחלות ואף מתים. אמנם, בתוך הקשיים, יש הרבה טוב שעלינו להתבונן בו. כל אחד מאתנו זוכה ב”ה לדברים טובים רבים בצורה אישית, זוכים אנו להיות בארץ ישראל, במדינת ישראל ולראות דברים שאבותינו ואבות אבותינו לא זכו לראות.

      לפני כמה שבועות זכיתי לחתן את בתי הי”ו. היו אמורים להיות 250 אנשים. בבוקר יום החתונה, ירד המספר ל-50. היתה אכזבה. אולם, בסופו של דבר היתה חתונה מדהימה. כולם הסכימו: שכך יש לעשות חתונה. הילדים הכינו חולצות (וחילקו במהלך הריקודים). על החולצות היה כתוב: אחד מחמישים! כל משתתף הוא אחד מחמישים והוא צריך להשקיע בהתאם! ואכן כך היה. כל אחד השקיע פי כמה וכמה, ובסופו של דבר היתה שמחה אדירה.

      בשמחת תורה נהיה במניינים קטנים. לא באותה עוצמה. אולם, כל אחד יזכור: הוא אחד מעשרים וכו’. יש לו אחריות להרבות בשמחה, ובע”ה מתוך ריבוי השמחה של כל אחד, נגיע לשמחה מיוחדת גם השנה, שמחה שונה אך לא פתוחה, מאשר בכל השנים.

 

חג שמח!

הרב יוסף צבי רימון

יו”ר עמותת סולמות

ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב

רבה של אלון שבות דרום

 

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

מה נעשה השנה כאשר בשל הקורונה בחלק מהמניינים יהיה רק ספר תורה אחד או שניים?