כיריים קרמיות עשויות ממשטח של זכוכית מחוסמת (ומעורבים בו חומרים נוספים), שעליו מניחים את הסירים בזמן הבישול. בתוך המשטח יצוקים גופי חימום חשמליים והם אלו שמחממים את הסירים. המשטח שבין העיגולים איננו חם בדרך כלל (לפחות לא בחום של יד סולדת). האם ניתן להשתמש בכיריים אלו גם לבשר וגם לחלב?
האם הכיריים נטרפות?
בפינות אחרות העוסקות בכיריים, ראינו שכאשר הכיריים נקיות ויבשות, ובנוסף הסירים שמניחים על הכיריים נקיים ויבשים, אין חשש לבליעה. באופן זה מותר להשתמש בכיריים הן לבשר והן לחלב בזה אחר זה.
אולם ברוב המקרים הסירים אינם יבשים לחלוטין (או שהם גולשים במהלך הבישול). לכן, בישול של מאכל חלבי ולאחר מכן של מאכל בשרי על אותן כיריים עלול להטריף אותן, ולאחר מכן גם את הסיר המונח עליהן!
לגבי כיריים רגילים הבאנו בעבר את דברי המשנה ברורה (תנא, ס”ק לד), שבמשך השנה אנו מקלים להשתמש באותם כיריים לבשר ולחלב, כי “יש לתלות שאף אם נשפך, כבר נשרף והלך לו, כיוון שבכל שעה היא על האש”. ניתן להבין את דבריו בשני אופנים:
- האש שורפת את הכיריים וכך היא מכשירה אותן בליבון קל.
- האש שורפת מיידית את האוכל שנשפך, ואין כל צורך בהכשרה כי הכיריים מעולם לא נטרפות.
להבדל בין הבנות אלו יש השלכה מעשית לגבי כיריים קרמיות: אם האש שורפת מיידית את האוכל, הרי שאין צורך כלל בהכשרה בין בשר לחלב. אך למעשה בדרך כלל השאריות אינן נשרפות מיד, ולכן ההיתר הוא מפני שהאש שורפת את הכיריים ומלבנת אותן ליבון קל. לפיכך יש לבחון האם דבר זה מועיל בכיריים קרמיות.
האם הכיריים בולעות טעם?
כאמור, החומר העיקרי שממנו עשויות הכיריים הוא זכוכית. בעניין הכשר כלי זכוכית נחלקו הראשונים: לדעת רבנו תם (תוספות ע”ז לג: ד”ה קוניא), כלי זכוכית כלל לא בולעים ולכן ניתן להשתמש בהם לבשר ואחר כך לחלב על ידי שטיפה בלבד בין הבשר לחלב, וכך פוסקים חלק הספרדים (שו”ע או”ח תנא, כו; יו”ד קל”ה, ח; שו”ת יחוה דעת א, יב. אך הבן איש חי (צו, אות יד) והרב מרדכי אליהו פוסקים שזכוכית בולעת).
אולם לדעת האור זרוע (ב, רנו בשם רבנו שמואל מפלייש) דינם ככלי מתכות, שבולעים וזקוקים להגעלה, וכך הדעה המקובלת אצל האשכנזים לגבי כל ימות השנה (פרי מגדים, או”ח תנא, מש”ז ס”ק לא, ד”ה וכלי גללים; למעט פסח, שלגביו מחמירים שכלל לא ניתן להכשיר כלי זכוכית – רמ”א או”ח תנא, כו; ויש שהחמירו בכך כל השנה).
לפי זה, לכאורה ספרדים יכולים להשתמש בכיריים קרמיות הן לבשרי והן לחלבי, משום שאלו משטחים שכלל לא בולעים (אך צריך לנקות את הכיריים בין המינים השונים). אולם למעשה הדבר איננו פשוט כל כך, כיוון שישנם חומרים נוספים המעורבים בזכוכית, כגון סוגים שונים של אבנים ואדמה. בשל כך, ייתכן שהכיריים נחשבות ככלי חרס ולא ככלי זכוכית, ולכן ייתכן שגם ספרדים אינם יכולים להשתמש בכיריים אלו לבשרי ולחלבי.
האם ניתן להכשיר חרס?
ביחס לכלי חרס נאמר בתורה (ויקרא ו, כא): “וכלי חרס אשר תבושל בו יישבר”, והגמרא (פסחים ל:) אומרת שכלי חרס “אינו יוצא מידי דופיו לעולם”, כלומר לא ניתן להגעילו ולהוציא את הטעם הבלוע בו. ואמנם באופן עקרוני ניתן ללבנו ולשרוף את הטעם הבלוע, אולם הגמרא (שם) אומרת שבפועל אין ללבן בפועל שמא יחוס על הכלי ולא ילבן כראוי (מחשש שיתפוצץ), וכך נפסק בשו”ע (תנא, א).
עם זאת, השו”ע מוסיף שכלי חרס שרגילים להחזירו לאש ניתן ללבנו (כי לא חוששים שיתפוצץ). לפי זה, לכאורה ניתן להכשיר כיריים קרמיות על ידי ליבון, גם אם מעורב בהן חומר כלשהו הדומה לחרס (וכעין זהו כתבו הפוסקים לגבי כלי פיירקס ודורלקס, שגם בהם יש תערובת זכוכית וחומרים נוספים – שו”ת שרידי אש ב, לו; שו”ת מנחת יצחק א, פו). לכן, האש הבוערת בכיריים הקרמיות עשויה להיחשב כליבון עבור המשטח, וניתן להשתמש בו לבשר ולאחר מכן לחלב (אפילו אם הסירים אינם יבשים מבחוץ). ויש להאריך בכך רבות, ואכמ”ל.
שימוש בכיריים לבישול חלבי לאחר שעברו עשרים וארבע שעות מהבישול הבשרי בוודאי קל יותר, משום שאף אם מניחים סיר לח על הכיריים (הטרפות), שום דבר איננו נאסר, כיוון שהטעם הבלוע בכיריים פגום (ומטעמים נוספים).
הלכה למעשה
למעשה מסתבר שניתן להקל שהפעלת הכיריים נחשבת כהכשרה, ולכן ניתן להשתמש בכיריים קרמיות גם לבשרי וגם לחלבי. אולם רק בתנאים הבאים:
- יש לנקות את הכיריים בין המינים, וטוב להתרגל לנקות מייד לאחר שנשפך.
- אם ידוע שנשפך מאכל חלבי או בשרי על להבה מסוימת, נכון שלא להשתמש שם במין ההפוך בתוך עשרים וארבע שעות (ובוודאי אם נשפך שם מהמין השני לקראת סיום הבישול, כך שהאש לא הספיקה ללבן. לספרדים יש סמך גדול יותר להקל בתוך עשרים וארבע שעות, לאחר ניקיון. ואם בכל זאת משתמש, יפעיל תחילה את הכירה לכמה דקות, או לפחות ידאג שהסיר יהיה יבש, ואז יהיה ניתן לראות את הדקות הראשונות של הבישול כהכשרה), אולם, ניתן להשתמש בתבשיל פרווה, גם אם הכלי הוא מהמין ההפוך.
- הפעלת הכיריים מועילה ללבן רק את איזור הלהבות ולא את המשטח שבין העיגולים (שהוא בדרך כלל טרף כיוון שנשפכים שם מאכלים חמים משני המינים). לכן, אין לשים כלי חם על החלק שבין העיגולים, אלא אם כן יודעים שבעשרים וארבע שעות האחרונות לא נשפך שם משהו מהמין ההפוך.
למרות האמור, בכיריים קרמיות טוב יותר להקצות להבות מסוימות לבישול בשרי ולהבות אחרות לבישול חלבי (ולפרווה ניתן להשתמש בשתיהן). גם באופן זה, בשעת הצורך יוכל להשתמש בכל הלהבות, אך ישים לב שהן נקיות ושעברו עשרים וארבע שעות (לפחות לכתחילה).