גאון ידוע הרוגוצ’ובר, שהיה בצעירותו חברותא לר’ חיים
נזדמן לפונדק אחד עם רבי חיים.
התחיל אותו גאון לחקור בגדרם של הנישואין:
אם זהו קנין הנגמר פעם אחת לתמיד, או קנין הנמשך,
כלומר: שתמיד בכל יום מתחדש הקנין.
נטה הגאון להכריע בראיות כצד השני: בכל
יום מתחדשים הנישואין והחיובים הנובעים מהם.
ר’ חיים מבריסק שמע את הדברים אולם “לא נכנסו הדברים באוזנו של ר’ חיים”. לבסוף, “כשסיים הגאון את דבריו”, ענה ר’ חיים ואמר:
“ובכן, הרי מגיע לכבודו ברכת מזל-טוב…”.
לפי אחת הגרסאות השיב לו הרוגוצ’ובר כי אין צורך לאחל עתה מזל טוב שכן
אם הנישואין הוא עניין נמשך, אז כך היא גם ברכת המזל טוב שנאמרה בשעת
הנישואין…
מתוך הרב זווין אישים ושיטות עמ’ 75