מדוע אוכלים שלוש סעודות?

Print Friendly, PDF & Email

הגמרא במסכת שבת (קיז:) מביאה מחלוקת תנאים בעניין מספר הסעודות שיש לאכול בשבת:

תנו רבנן: כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת? שלֹש. רבי חידקא אומר: ארבע. אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו: "ויאמר משה אִכלֻהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה". רבי חידקא סבר: הני תלתא "היום" – לבר מאורתא, ורבנן סברי: בהדי דאורתא.

הגמרא מצטטת פסוק העוסק באכילת המן בשבת על ידי בני ישראל במדבר, שהמילה "הַיּוֹם" מופיעה בו שלוש פעמים. מכאן למדו חז"ל שחובה לאכול בשבת שלוש סעודות, אלא שנחלקו תנאים האם הכוונה לשלוש סעודות בכל השבת (חכמים), או לשלוש סעודות ביום השבת, ועוד סעודה אחת בליל שבת, וביחד ארבע סעודות (רבי חידקא). להלכה נפסק כדעת חכמים, שיש לאכול במהלך השבת כולה שלוש סעודות (רמב"ם, פ"ל ה"ט; שולחן ערוך, רצ"א, א).

דאורייתא או דרבנן?

מדברי היראים (מצווה צ"ב) משמע שדרשת הגמרא היא דרשה גמורה, ומצוַות אכילת שלוש סעודות היא מן התורה:

צוה יוצרנו בפרשת ויהי בשלח שיאכלו בני ישראל ג' סעודות בשבת, דכתיב "אכלוהו היום… כי שבת היום, היום לא תמצאוהו בשדה".

גם הלבוש (רצ"א, א) והט"ז (תרע"ח, ס"ק ב) כותבים שמצווה זו היא מן התורה.

אולם מדברי רוב הראשונים עולה שמצווה זו היא מדרבנן, ודרשת הגמרא היא אסמכתא ורמז בלבד. כך מפורש בתשובת הגאונים (שערי תשובה, סימן רכ"ו), וכן נראה מדברי רבנו תם (ספר הישר – חלק השו"ת, סימן ע', ד) ואחרים. כך סובר כנראה גם הרמב"ם, שהזכיר מצווה זו בפרק העוסק במצוות דרבנן (הלכות שבת פ"ל), וכן דעת רוב הפוסקים (משנה ברורה, רצ"א, ס"ק א; ילקוט יוסף, שבת, ח"א, רצ"א, א).

גם אם המצווה היא מדרבנן, יש לה חשיבות מיוחדת, עד שהגמרא (שבת קיח.) אומרת שנותנים לעני מן התמחוי מזון שלוש סעודות, וכן פסק הרמב"ם (פ"ל ה"ט). רבי יוסי (שם קיח:) אומר: "יהא חלקי מאוכלי שלֹש סעודות בשבת", ובזוהר (האזינו, רפח:) מעיד ר' שמעון בר יוחאי על עצמו שמעולם לא ביטל שלוש סעודות של שבת. ערוך השולחן (רצ"א, א) כותב:

ואם אפשר שאינן ממש מן התורה, מכל מקום וודאי מתקנת משה רבינו הם, שכן קיבל מסיני. והם מרמזים נגד ג' אבות, נגד תורה נביאים וכתובים… ודברים גדולים ונוראים תלוים בג' סעודות אלו ומבוארים בזוהר בכמה מקומות.

מדוע דווקא שלוש סעודות?

מדוע אוכלים דווקא שלוש סעודות? ההסבר הפשוט הוא שמאחר שבימות החול נהגו לאכול שתי סעודות, הרי שכדי לכבד את השבת ולענגה יש לאכול בה סעודה אחת יותר מהרגיל (כעין זה כותב החיד"א, מחזיק ברכה, רצ"א, א). פרט לכך, כפי שראינו בערוך השולחן, יש רמזים שונים הקשורים למספר שלוש: שלושת האבות, תורה, נביאים וכתובים וכדומה.

אך ניתן לבאר את הדבר בדרך נוספת. ראינו ששלוש סעודות נלמדות מפסוק העוסק במן שאכלו בני ישראל במדבר. מסתבר שדין זה נלמד דווקא מהמן, כדי ללמדנו את הכוח המיוחד של סעודות השבת. ישנן כתות רבות בעולם הסבורות שקדושה יכולה להיות רק בעולם הרוח. עיקר החידוש של היהדות הוא שקדושה נמצאת גם בחומר, שגם את החומר ניתן לקדש ולהעלות. המן הוא אוכל א־לוהי, אוכל שמים. בסעודות שבת האדם זוכה לאכול אוכל ממשי וגשמי ולהתענג עליו, ובכך להתחבר יותר לקדושת השבת. זהו חידוש נפלא: אכילה גשמית מעלה את האדם ומוסיפה לקדושה הרוחנית. כאשר האדם מצליח בכך, הרי שהקדושה הופכת להיות חלק מכל עולמו. גם עולמו הגשמי הופך להיות בעל ייעוד ומטרה.

לאור זאת ניתן לומר שאנו אוכלים בשבת שלוש סעודות במקביל לשלוש התפילות שאנו מתפללים בכל יום. הכוזרי (מאמר ג', פרק ה') מסביר שאנו מתפללים שלוש תפילות ביום כדי שלתפילות תהיה השפעה על היום כולו. כשם שאדם זקוק לאכילה, כך הוא זקוק לתפילה. כשם שהאכילה ממלאת אותו עד הארוחה הבאה, כך התפילה מזככת ומטהרת את נפשו עד התפילה הבאה.

באופן דומה, ניתן להבין שאנו אוכלים שלוש סעודות בשבת כדי שקדושת השבת תורגש במשך כל השבת. קדושת השבת מורגשת ומתחזקת הן בתפילות השבת הן בסעודות השבת. כל תפילה נותנת פן רוחני נוסף. כל ארוחה מוסיפה עונג וקדושה, מוסיפה חיבור בין רוח לחומר. מעגל שלוש הסעודות מביא לידי כך שחיבור העונג והקדושה ישפיע על מהלך השבת כולה.

ניתן אף להרחיב את הדברים ולומר שסעודות השבת נותנות רקע והכנה לכל סעודות השבוע! סעודות השבת הנאכלות מתוך עונג שבת ומתוך קדושת שבת, נותנות בסיס איתן לכך שגם האכילה במשך השבוע תהיה אכילה של ייעוד ושל טהרה, ולא אכילה יצרית נמוכה.

Print Friendly, PDF & Email
0
    0
    הספרים שלך
    סל שלך ריקחזרה לחנות
      חישוב המשלוח