מדוע לא מברכים על משלוח מנות?

Print Friendly, PDF & Email

מתוך ארבע מצוות יום הפורים, אנו מברכים על מצווה אחת בלבד – קריאת המגילה. מדוע איננו מברכים על מצוות משלוח מנות? הרשב"א (שו"ת הרשב"א א, יח) הקדיש תשובה ארוכה לבירור השאלה מדוע מברכים על מצוות מסוימות, ועל מצוות אחרות לא מברכים, ושם פירט כללים שונים שלפיהם ניתן להבין מתי מברכים על מצווה מסוימת. אחד הכללים נוגע לענייננו:

וכן אין מברכין על מצוה שאינה תלויה כולה ביד העושה, מפני שאפשר שלא יתרצה בה חברו ונמצא מעשה מתבטל, כגון מתנות עניים והלואת הדלים ונתינת צדקה והענקה וכיוצא בהם.

כלומר, כאשר ישנה מצווה התלויה ביד אחרים (כגון מצוות צדקה, שתלויה בכך שהעני ירצה לקבל את הצדקה) אין מברכים עליה, כיוון שייתכן שהמקבל לא ירצה לקבל, ונמצאת המצווה מתבטלת. הפרי מגדים (תרצב, א"א ס"ק א) מסביר שזהו גם הטעם שלא מברכים על מצוות משלוח מנות, שכן ייתכן שהמקבל לא ירצה לקבל והמצווה תתבטל.

טעם נוסף לכך שלא מברכים על מצוות משלוח מנות מובא בשו"ת שרידי אש (א, סא; חידושים למסכת מגילה, ט). יש שדייקו מדברי הרמב"ם (ברכות יא, ב), שלעולם לא מברכים על מצוות שבין האדם לחברו, ובכלל זה משלוח מנות (וכן נקט המקראי קודש, פורים, מ).

הסבר מחשבתי

הסבר מחשבתי לכך שלא מברכים על מצוות משלוח מנות כותב שו"ת שרידי אש (שם). לדעתו, משלוח מנות צריך להינתן מתוך אהבה ורעות. מי שמברך על משלוח מנות אומר "וציוונו", ובכך הוא אומר כביכול שהנתינה היא תוצאה של ציווי. בנתינה שבאה בעקבות ציווי, הרעות שבנתינה ניכרת פחות, ולכן נמנעו חז"ל מלתקן ברכה על מצוות משלוח מנות:

והנה אף שבכל המצוות גדול המצווה ועושה, ומברכין "וציונו" – במשלוח מנות טוב שיתן מרצונו החפשי, מתוך רגש של אהבה לאחיו העברי, ואם הוא נותן רק על פי ציווי הוא מפחית מידת האהבה. וכן הדין בצדקה, שאם הוא נותן מתוך רחמנות או מתוך אהבת ישראל טוב יותר ממי שנותן מתוך צווי וכפיה.

מצוות משלוח מנות נועדה לחזק את האהבה והרעות בעם ישראל, ולכן חז"ל תיקנו לקיים אותה באופן שבו האהבה והרעות באות לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר.

Print Friendly, PDF & Email
0
    0
    הספרים שלך
    סל שלך ריקחזרה לחנות
      חישוב המשלוח