מנהגי האבלות הבסיסיים
במשנה (תענית, פ”ד, ו-ז) בתענית מצאנו שחמישה דברים אירעו בשבעה עשר בתמוז וחמישה דברים אירעו בתשעה באב. למרות זאת, דין תשעה באב חמור יותר ועליו נאמרו במשנה כמה איסורים מיוחדים:
חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז, וחמשה בתשעה באב… בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר.
לאור זאת מפרטת המשנה את דיני האבלות בעקבות החורבן:
משנכנס אב ממעטין בשמחה. שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה – אסור מלספר ומלכבס. ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. ערב תשעה באב – לא יאכל אדם שני תבשילין, לא יאכל בשר ולא ישתה יין. רבן שמעון בן גמליאל אומר: ישנה, רבי יהודה מחייב בכפיית המטה, ולא הודו לו חכמים.
הדינים שהוזכרו במשנה הם:
- משנכנס אב ממעטין בשמחה.
- שבוע שחל בו תשעה באב – אסור בתספורת ובכיבוס, אך מותר בחמישי מפני כבוד השבת.
- ערב תשעה באב – אסור באכילת שני תבשילין, ואסור באכילת בשר ובשתיית יין.
- לדעת רבי יהודה – יש לכפות את המיטה, כלומר להופכה כדין אבלים. “ולא הודו לו חכמים”.
הרחבתם של מנהגי האבלות
פרט לדינים אלו, הוזכרו בגמרא דברים נוספים, בגאונים ובראשונים דברים נוספים, ולמעשה ישנם חלוקי מנהגים בין האשכנזים והספרדים:
הספרדים נוהגים בשלושת השבועות להיזהר מסכנות, ואינם מרבים בשמחות וכדומה. האשכנזים (וחלק מן הספרדים) נוהגים פרט לכך איסורים נוספים: לא מסתפרים ולא מתחתנים. אין עושים ריקודים ומחולות בימים אלו (מג”א תקנ”א); לא הולכים לאירועים של שמחה וכדומה. לכן אין ללכת להצגה או לקולנוע בימים אלו.
כמו כן, יש לשמור על אווירה של כובד ראש ורצינות מיוחדת. רצוי להימנע משמיעת מוזיקה מרדיו או מטייפ. אמנם, אם שומעים מנגינה אגבית (כמו בתוך פרסומת ברדיו וכד’ או מוסיקת רקע שקטה), יש מקום להקל. ובתשעת הימים יש להחמיר גם בכך.
מותר מצד הדין ללכת לים או לברכה (בשלושת השבועות, אך לא בתשעת הימים), אף אם נהנים מכך, אבל צריך להיזהר משני דברים: א. סכנה. להישמר יותר מכל השנה (על פי שולחן ערוך תקנ”א, יז). ב. שמחה – ניתן ללכת ברגיעה, אך לא לעשות מכך אירוע של שמחה.