גובה ההדלקה הרצוי
הגמרא (בבא קמא סב ע”ב) אומרת שמצווה להניח את הנר למטה מעשרה טפחים. הרא”ש (שבת פ”ב סימן ה’) מסביר שבאופן כזה יש יותר פרסומי ניסא, כיוון שנר שמיועד לתאורה מדליקים בדרך כלל במקום גבוה יותר, וכיוון שמדליקים את הנר כל כך נמוך ברור שכל מטרתו היא פרסום הנס. עם זאת, המהר”ם מרוטנבורג (הובא במרדכי שבת רמז רס”ח) כותב שאין להניח את הנר למטה משלושה טפחים. וכך פוסק השולחן ערוך (תרע”א, ו):
מניחו למעלה מג’ טפחים, ומצוה להניחו למטה מי’ טפחים.
כלומר יש להניח את נר החנוכה בין 24 ס”מ (לגר”ח נאה) או 30 ס”מ (לחזון איש), ל-80 ס”מ (לגר”ח נאה). הדלקה על כיסא הינה על פי רוב בגובה מתאים.
עם זאת, גם הדלקה מעל עשרה טפחים כשרה (עד עשרים אמה), משום שהדלקה בגובה עשרה טפחים היא רק מצווה ולא חובה (ומטעמים נוספים). לכן מי שמדליק בחלון ולא בפתח, עדיף שידליק בחלון עצמו גם אם הוא גבוה מעשרה טפחים, משום פרסומי ניסא (משנה ברורה שם ס”ק כז, ושער הציון ס”ק ל). כמו כן, מי שמדליק למטה משלושה טפחים יצא בדיעבד (משנה ברורה ס”ק כו).
מקום הנר בפתח
הגמרא (שבת כב ע”א) דנה במיקום המדויק של נר חנוכה המונח בפתח (החצר או הבית):
והיכא מנח ליה? רב אחא בריה דרבא אמר: מימין, רב שמואל מדפתי אמר: משמאל. והילכתא – משמאל, כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין.
אם כן, נחלקו האמוראים אם מדליקים את הנר מצדו הימני של הפתח או מצדו השמאלי. השולחן ערוך (תרע”א, ז) פוסק כשיטת רב שמואל מדפתי, שמדליקים את הנר בצד שמאל:
מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח משמאל, כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל.
המשנה ברורה (ס”ק לג) מבאר שטעם הדין הוא “כדי שיהיה מסובב במצוות” – מזוזה מימינו ונר חנוכה משמאלו (וכעין זה כתב גם השאילתות (וישלח, שאילתא כ”ו). ממו”ח הרב אליהו בלומנצויג שמעתי טעם אחר: המזוזה מונחת בפתח מימין לנכנס לבית, ונר החנוכה גם הוא מונח בצד ימין, אך מכיוון היוצא. זאת, משום שעניינו של נר החנוכה להאיר כלפי חוץ, לרשות הרבים.
כשאין מזוזה בפתח
ייתכן שיש נפקא מינה בין שני הטעמים שהזכרנו, במציאות שבה אין מזוזה לפתח (כגון שמדליק בפתח חצר, והפתח אינו חייב במזוזה). בספר הכלבו (סימן מ”ד) מביא מחלוקת ראשונים בדבר מיקומו של נר החנוכה במקרה זה:
ומה שאמרנו שמניחין נר חנוכה משמאל, יש אומרים דדוקא בפתח שיש בו מזוזה מדליקין בשמאל, אבל אין בו מזוזה יניחנו בימין… ואנו לא חלקנו בין זה לזה שבכולן מדליקין אותה בשמאל.
דעה אחת היא שכאשר אין מזוזה יש להניח את נר החנוכה בצד ימין, וכך נקטו רוב הראשונים (אור זרוע ח”ב, סימן שכ”ג, בשם רבנו אפרים; ר”ן שבת ט ע”ב דפי הרי”ף ד”ה מימין ועוד). ייתכן שהם מבינים כדרכו של המשנה ברורה: כשיש מזוזה, נר החנוכה יונח בצד שמאל כדי להיות מסובב במצוות, אך כשאין מזוזה אזי יש להעדיף להדליק בצד ימין. ואכן, המשנה ברורה (ס”ק לד) מסביר שכאשר אין מזוזה משמאל יש להדליק בימין משום שלעולם צד ימין עדיף, ועוד, שבדרך כלל יש בכך יותר פרסומי ניסא (כיוון שאדם רגיל לפנות לצד ימין שלו).
לעומת זאת, דעת הכלבו היא שנר החנוכה צריך להיות מימין היוצא, ולכן גם כשאין מזוזה בפתח יש להניח את נר החנוכה משמאל הנכנס.
להלכה פוסק השולחן ערוך (שם) כדעת רוב הראשונים:
ואם אין מזוזה בפתח, מניחו מימין.
טפח הסמוך לפתח
הגמרא (שם) מוסיפה לדון במיקום הנר:
אמר רבה: נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוכה לפתח.
כלומר, יש להדליק את הנר בתוך מרחק טפח מן הפתח (כלומר ממשקוף הדלת), וכך פוסק השולחן ערוך (שם). אם יש קושי להניח את הנר בטפח הסמוך לפתח, כגון שיש הרבה אנשים שמדליקים באותו בית או שיש בעיה אחרת, אפשר להרחיק מעט יותר את הנר מן הפתח משום שדין זה אינו מעכב והוא רק לכתחילה (הגרש”ז אויערבך, מעדני שלמה עמ’ קו ואילך). אך צריך שיהיה ניכר שההדלקה שייכת לפתח מסוים (הרב חיים קנייבסקי, ספר נר חנוכה פ”ג הערה לג). לכן אם יש צורך אפשר לתלות את החנוכייה על מסמר או להניח אותה על מדף סמוך לפתח.
בחלל הפתח או סמוך לפתח?
השולחן ערוך (שם) מציין שיש שתי אפשרויות היכן למקם את הנרות בפתח: א. מחוץ לפתח, בתוך מרחק של טפח (אך לא בחלל עצמו). ב. בחלל הפתח עצמו, בצידו השמאלי. מפשטות לשון השולחן ערוך נראה ששתי האפשרויות שוות (ואולי אף יש עדיפות להדלקה מחוץ לפתח), אולם מדברי נושאי הכלים (על אתר) עולה שיש עדיפות להדליק בתוך הפתח. מדבריהם עולות שתי אפשרויות כיצד מדליקים בחלל הפתח:
- המגן אברהם (ס”ק ח) כותב שצריך שהנרות יהיו בצד השמאלי של חלל הפתח (ולאו דווקא בטפח הסמוך לפתח).
- הט”ז (ס”ק ו) כותב שהנרות צריכים להיות צמודים לקצה השמאלי של חלל הפתח, סמוך למשקוף הדלת.
למעשה, מצד הדין נראה שיש הידור להדליק בתוך חלל הפתח, ועדיף להדליק צמוד לקצה השמאלי, כשיטת הט”ז (כך עולה מדברי המשנה ברורה ס”ק לו). אך אם יש קושי להדליק בחלל הפתח אפשר להדליק סמוך לפתח, ולהקפיד לכתחילה שהנרות יהיו בטפח הסמוך לפתח (ואם הרחיק יותר יצא, כפי שכתבנו). במקומות רבים בימינו יש סכנה בהדלקה בחלל הפתח, משום שהיוצאים והנכנסים עלולים להיתקל בנרות, ולכן רבים מדליקים בטפח הסמוך לחלל הפתח ולא בחלל עצמו.
הדלקה בשני פתחים
בגמרא (שבת כג ע”א) מבואר שאם יש לבית או לחצר שני פתחים, צריך להדליק בשניהם מפני החשד (כלומר שמא יחשדו באדם שלא הדליק נרות חנוכה), וכך נפסק בשולחן ערוך (שם, ח). אך הרמ”א (שם) כותב שכיוון שכיום מדליקים בפנים ממילא אין בעיה של חשד, ולא צריך להדליק בשני פתחים.
מה הדין כיום, שיש כאלו המדליקים בפנים ויש כאלו המדליקים בחוץ? הגרש”ז אויערבך (הליכות שלמה, תשרי-אדר, י”ג, אות יא והערה 19) סבור שכיוון שיש כאלו המדליקים בפנים, הרי שגם מי שרגיל להדליק בחוץ אינו צריך להדליק בשני מקומות מפני החשד (וכן כתב בהלכות חג בחג, פ”ד הערה 22). ולמעשה המנהג המקובל הוא שלא מדליקים נרות נוספים מפני החשד (עיינו פסקי תשובות שם, אות יז, שהביא כמה טעמים), אך בבתים שבהם ממילא כל בני הבית מדליקים נרות, ראוי לפזר אותם במקומות שונים בבית.