מתי עושים הבדלה בתשעה באב שחל במוצ”ש?

שאלה

שלום הרב, כאשר תשעה באב חל ביום ראשון, מתי עושים הבדלה?

תשובה

מרגע שיצאה השבת נכנס צום תשעה באב, ולכן אי אפשר להבדיל על היין במוצאי שבת זו. בתפילת ערבית עצמה מוסיפים “אתה חוננתנו”, אולם עדיין יש לבחון כיצד מקיימים את ההבדלה במוצאי שבת זו. בעניין זה מצאנו כמה שיטות בראשונים:

• ספר המנהיג (תשעה באב, עמ’ רצב) כותב שמבדילים במוצאי שבת ונותנים לקטן לשתות.
• בעל הלכות גדולות (קידוש), התוספות (פסחים קז ע”א ד”ה אמימר) ועוד גאונים וראשונים סוברים שמבדילים במוצאי יום ראשון, דהיינו במוצאי התענית, שהרי ממילא לא אוכלים עד יום ראשון בלילה (ובמוצאי שבת אומרים “אתה חוננתנו” ומותרים במלאכה).
• הרמב”ן (תורת האדם, עניין אבילות ישנה), שו”ת הרשב”א (ח”א, סימן קי”ז) ועוד סוברים שכיוון שבמוצאי שבת לא ניתן היה להבדיל, הרי שההבדלה נדחתה לגמרי ואין לעשות הבדלה כלל, לא במוצאי שבת ולא ביום ראשון.

ביאור המחלוקת

מהי נקודת המחלוקת בין התוספות וסיעתו ובין הרמב”ן?

ניתן היה לומר שהרמב”ן סבור שדין הבדלה בהמשך השבוע הוא מדין תשלומין, ומכיוון שנדחתה מצוות ההבדלה במוצאי שבת – היא נדחתה לגמרי. לעומת זאת החולקים על הרמב”ן סבורים שזמן ההבדלה מעיקרו הוא עד יום שלישי, ולכן עושים הבדלה במוצאי תשעה באב, וכך מבאר המאירי (תענית ל ע”ב ד”ה והרני).[1]

אך ייתכן שאפשר לבאר את שיטת החולקים על הרמב”ן בדרך אחרת. ייתכן שהחולקים עליו מסכימים שהבדלה היא מדין תשלומין, אלא שלדעתם תשעה באב לא מפקיע ממצוות, וברור שבמוצאי שבת האדם היה חייב בהבדלה, אלא שלא הייתה לו אפשרות לקיים את המצווה משום שאסור היה לו לשתות. ממילא, כיוון שבמוצאי שבת הוא היה בר חיובא הוא יכול להבדיל מדין תשלומין במוצאי יום ראשון.

אם כן, מה סובר הרמב”ן? הרב סולובייצ’יק (שיעור הרב, תשעה באב, סימן כ”ט) מבאר, שלדעת הרמב”ן, ההבדלה לא נועדה להוציא את השבת, אלא להבדיל בין סעודות שבת לסעודות החול. כשם שפותחים את סעודת שבת בקידוש, כך פותחים את סעודות החול בהבדלה! נמצא אם כן שעיקרה של הבדלה תלוי באכילה! לאור זאת סובר הרמב”ן, שמכיוון שמוצאי שבת שחל בו תשעה באב איננו זמן אכילה, הרי שמצוות הבדלה מופקעת לגמרי בשבת זו. חוסר האפשרות לשתות את היין הוא לא רק פגם צדדי שאינו מאפשר מסיבה טכנית לעשות הבדלה, אלא זהו פגם מהותי – אם אי אפשר לאכול ולשתות, נעקרה כל התשתית של ההבדלה! לכן, כיוון שנדחתה חובת ההבדלה במוצאי שבת זו, הרי שהיא מופקעת לגמרי.

פסיקת ההלכה

להלכה פוסק השולחן ערוך (תקנ”ו, א) שמבדילים במוצאי יום ראשון, כלומר במוצאי תשעה באב, וכן דעת רוב הפוסקים (מגן אברהם ס”ק ב; חיי אדם קכ”ו, ו; הרב מרדכי אליהו, הלכות חגים כ”ח, יד ועוד). בהבדלה זו לא מברכים על הבשמים ועל הנר (גם אם שכחו לברך על הנר במוצאי שבת), משום שמברכים עליהם רק במוצאי שבתות ולא כאשר משלימים את ההבדלה בהמשך השבוע (שולחן ערוך רצ”ט, ו, ומשנה ברורה ס”ק יח).

פרט לכך, לא אומרים בהבדלה ביום ראשון את הפסוקים שלפני הברכות (“הנה א-ל ישועתי אבטח” וכו’), משום שפסוקים אלו נאמרים כסימן טוב למוצאי שבת, ולכן אם אומרים את ההבדלה ביום אחר לא אומרים פסוקים אלו אלא מתחילים בברכה על היין (מטה אפרים תקפ”א, קצה המטה ס”ק צד; שמירת שבת כהלכתה, ס”ב, מד).

“אתה חוננתנו”

אף שלא מבדילים במוצאי שבת, צריך לומר בתפילת ערבית “אתה חוננתנו”. מי ששכח לומר “אתה חוננתנו” – אינו חוזר, כי סומך על ההבדלה על הכוס שיעשה ביום ראשון (שולחן ערוך, רצ”ד, ג). מכל מקום עליו לומר “ברוך המבדיל בין קודש לחול” (או את הנוסח של “אתה חוננתנו” ללא החתימה) כדי שיהיה מותר לו לעשות מלאכה (משנה ברורה תקנ”ו, ס”ק ב).

נשים שלא מתפללות ערבית צריכות לזכור לומר “ברוך המבדיל בין קודש לחול” ורק לאחר מכן מותר להן לעשות מלאכה (משנה ברורה שם).

בורא מאורי האש

על אף שלא מבדילים במוצאי שבת (אלא רק במוצאי תשעה באב), הפוסקים דנו אם מברכים על האש ועל הבשמים במוצאי שבת. האורחות חיים (הבדלה, יד) כותב בשם רבי יהודה מפריש שיש לברך ברכת מאורי האש במוצאי שבת, כיוון שמשתמשים באור הנר, ובאופן פשוט אין שום סתירה בין ברכה על האש ובין תשעה באב. אולם לדעת רבנו גרשום לא מברכים על הנר משום שבתשעה באב נשרף ההיכל.

למעשה, לדעת רוב הראשונים מברכים על הנר במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, וכך פוסק השולחן ערוך (תקנ”ו, א). לכן, לפני קריאת מגילת איכה מברכים על האש “בורא מאורי האש” (ט”ז ס”ק א; משנה ברורה ס”ק א). מי ששכח לברך לפני הקריאה יכול לברך כל הלילה, אבל לאחר שהגיע בוקר יום ראשון אינו יכול לברך עוד (ט”ז ומשנה ברורה שם).

ברכת הנר לנשים: הביאור הלכה (רצ”ו, ח ד”ה לא יבדילו) מסתפק אם נשים חייבות בברכת הנר (בכל מוצאי שבת). לאור זאת סובר הגרש”ז אויערבך (שמירת שבת כהלכתה, ס”ב, הערה צח) שטוב יותר שהבעל יברך “בורא מאורי האש” במוצאי שבת זו בביתו לפני שהוא הולך לבית הכנסת (לאחר זמן צאת השבת), ויוציא בכך את אשתו ידי חובה.

אולם אם הבעל לא הוציא את אשתו ידי חובה – עליה לברך בעצמה, משום שמעיקר הדין נשים חייבות בהדלקת הנר ויכולות לברך לעצמן (הגרש”ז אויערבך שם; חזון עובדיה, ארבע תעניות, עמ’ שמג, ועוד).

בשמים

הרוקח (סימן שי”א) כותב בשם רבי משה ב”ר יקותיאל שמברכים על הבשמים במוצאי שבת, וכן כתב שיבולי הלקט (סימן רס”ח). אולם האורחות חיים (שם) כותב שאין לברך על הבשמים מפני שיש בכך שמחה ואסור לשמוח בתשעה באב. להלכה פוסק השולחן ערוך (תקנ”ו, א) שלא מברכים על הבשמים במוצאי שבת זו (ומטעמו של הארחות חיים עולה שאף אסור להריח בשמים במהלך כל תשעה באב, גם לא במסגרת ההבדלה, מפני שהם משמחים (משנה ברורה, שער הציון ס”ק א; כף החיים ס”ק ד), ולכן למעשה ראוי להימנע מהרחת בשמים בתשעה באב).

סיכום והלכה למעשה

כאשר תשעה באב חל ביום ראשון, לא מבדילים במוצאי שבת אלא במוצאי יום ראשון. עם זאת, במוצאי שבת אומרים בתפילת ערבית “אתה חוננתנו”. מי ששכח לומר “אתה חוננתו” – אינו חוזר, אך עליו לומר “ברוך המבדיל בין קודש לחול” כדי שיהיה מותר לו לעשות מלאכה (אם לא אמר זאת לפני שהחליף בגדים). גם נשים שלא מתפללות ערבית צריכות לזכור לומר “ברוך המבדיל” ורק לאחר מכן מותר להן לעשות מלאכה.

אף שלא מבדילים במוצאי שבת צריך לברך “בורא מאורי האש” על הנר. בבית הכנסת מברכים על הנר לפני קריאת מגילת איכה. טוב שהבעל יברך “בורא מאורי האש” במוצאי שבת זו בביתו לפני שהוא הולך לבית הכנסת (לאחר זמן צאת השבת), ויוציא בכך את אשתו ידי חובה, אולם אם הבעל לא הוציא את אשתו ידי חובה – עליה לברך בעצמה. מי ששכח לברך לפני הקריאה יכול לברך כל הלילה, אבל לאחר שהגיע בוקר יום ראשון אינו יכול לברך עוד.

לא מברכים על הבשמים במוצאי שבת (וראוי שלא להריח בשמים בכל תשעה באב).

בע”ה יהפוך הקב”ה ימים אלו לששון ולשמחה לכל בית ישראל!

ברכת ה’ עליכם,

יוסף צבי רימון

[1] טעם נוסף שכותב הרמב”ן הוא שמלכתחילה תיקנו חכמים הבדלה על הכוס רק במוצאי שבת רגילה ולא במוצאי שבת שחל בה תשעה באב.