הגמרא (מגילה ה.-ה:) מספרת שרבי נטע נטיעה בפורים, ומתוך כך דנה באיסור מלאכה בפורים. הגמרא מבהירה תחילה שפורים איננו “יום טוב” ולכן אין בו איסור מלאכה. עם זאת, בהמשך הגמרא מובא שיש מקומות שבהם נוהגים שלא לעשות מלאכה בפורים, ובמקומות אלו המנהג מחייב ואסור לעשות מלאכה בפורים, למעט מלאכה של שמחה.
הרי”ף (ג: מדפיו) והרא”ש (א, ח) הביאו להלכה רק את המסקנה שאין איסור מלאכה בפורים, מבלי להתייחס לדין “מקום שנהגו” ולמלאכה של שמחה. כך פוסק גם הרמב”ם (מגילה ב, יד), אך הוא מוסיף הוספה מעניינת, שאינה מופיעה בסוגייתנו:
[פורים] מותר בעשיית מלאכה, ואף על פי כן אין ראוי לעשות בו מלאכה. אמרו חכמים: כל העושה מלאכה ביום פורים אינו רואה סימן ברכה לעולם.
לעומתם, ראשונים רבים כותבים במפורש שלמסקנת הסוגיה, במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה, אין לעשותה, למעט מלאכה של שמחה, שמותרת בכל מקרה (רבנו חננאל שם ד”ה רבי; בעל המאור ד: מדפי הרי”ף; ר”ן ג: באלפס ד”ה מלאכה, ועוד). זאת ועוד – העיטור (עשרת הדברות, מגילה קי, ד) והמאירי (מגילה ה: ד”ה שני) מדגישים שבפועל המנהג הוא שלא לעשות מלאכה בפורים. כך כותב גם הארחות חיים (מגילה ופורים, כז), אך הוא מדגיש שמלאכה של שמחה מותרת:
אמנם בנין של שמחה, כגון לבנות בית חתנות לבנו, ונטיעה של שמחה, כגון הנוטע אבורנקי של מלכים, וכן מלאכת מצוה – שריא… ומותר לכתוב פסקי הלכות ופשטי המקראות שאדם שמח בהן, דכתיב “פקודי ה’ ישרים משמחי לב”. ואגרות של שאלת שלום, ומזכרת חובותיו, וכן כל דבר שאין צריך עיון גדול – נראה שמותר.
תרומת הדשן (קיב) מדגיש שגם במקומות שנוהגים שלא לעשות מלאכה בפורים, הרי ש”תפירות וציורים וכמה מיני מלאכות לצורך שמחת פורים” מותרות, קל וחומר מהיתר מלאכה של שמחה.
הלכה למעשה
למעשה פוסק השולחן ערוך (תרצו, א) שמן הדין מותר לעשות מלאכה בפורים, אך במקומות שנהגו שלא לעשות מלאכה – אין עושים, והעושה מלאכה אינו רואה סימן ברכה לעולם (למעט מלאכות של שמחה, שמותרות). הרמ”א (שם) מוסיף, שהמנהג “בכל מקום” הוא לא לעשות מלאכה בפורים, ויחד עם זאת הוא מרחיב את סוגי המלאכות המותרות ומתיר גם מלאכת מצווה או מלאכות לצורך פורים (כדברי הארחות חיים ותרומת הדשן). כמו כן מותר לעשות מלאכה שהימנעות מעשייתה תגרום להפסד (שער הציון ס”ק ג).
למרות ההיתרים השונים, הדגיש היעב”ץ (סידור בית יעקב, שפה:) שגם מי שעושה מלאכה מותרת בפורים, “יש ליזהר שלא ימשיך בה ויתבטל משמחת פורים”, וכן כתב המשנה ברורה (ס”ק ו).
לאור האמור דנו הפוסקים במלאכות שונות, כגון כיבוס או כתיבה, האם הן מותרות בפורים. למעשה, עדיף להימנע מעשיית מלאכות שאינן קשורות לפורים, כיוון שהם מסיחות את דעתו של האדם משמחת פורים, אך מותר לעשות מלאכות קלות (כגון כתיבת פתקים למשלוחי מנות וכדומה). הטעם לקביעה זו הוא שאיסור המלאכה בפורים (כפי שהתקבל למעשה) איננו איסור עצמי, אלא נועד לאפשר לשמחת הפורים לבוא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר (וכן הובא בשמו של הרב סולובייצ’יק (עיין נפש הרב עמ’ רכז)). לכן, מלאכות שאינן קשורות לפורים ומסיחות את דעתו של האדם מן השמחה, אסורות, ומלאכות קטנות, שאינן פוגמות בשמחת הפורים, מותרות.
האם מותר ללכת לעבודה בפורים?
בפשטות, על פי פסיקת הרמ”א נראה שאסור ללכת לעבודה בפורים, כיוון שהמנהג בכל מקום הוא שאין עושים מלאכה בפורים. אולם הט”ז (ס”ק א) סבור, שכאשר אדם עוסק במסחר יש לו בכך שמחה, ולכן הדבר כלול בהיתר לעשות מלאכה של שמחה, וכך פוסק המשנה ברורה (ס”ק ג). גם השיירי כנסת הגדולה (שם, הגהות בית יוסף, ה) סבור כך באופן עקרוני, אולם הוא לא סומך על כך למעשה, ואף ערוך השולחן (שם, ב) מסתייג מהיתר זה:
בפרקמטיא אין מנהג לאסור מפני שזהו שמחה לו, ולכן נהגו לישב בחנויות. ומכל מקום, השם אורחותיו ימעט בישיבת החנות בפורים, ויש יראי ד’ שאין פותחין החנות בפורים.
למעשה, הט”ז התייחס רק לאדם שמתפרנס כעצמאי, ולכן הוא שמח בכל עסקה שמכניסה לו כסף. אולם אדם שמתפרנס כשכיר, ויש לו משכורת חודשית קבועה, מסתבר שעבודתו בפורים אינה גורמת לו שמחה כיוון שאין לו הכנסה כספית נוספת ממנה. יותר מכך: כאשר אדם הולך לעבודה בפורים כמו בשאר הימים, עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בשמחת הפורים.
לכן, מי שעובד כעצמאי, ועבודתו יכולה לגרום לו הכנסה כספית נוספת, שתשמח אותו, מעיקר הדין רשאי ללכת לעבודה בפורים (אך ראוי למעט בכך). מי שעובד כשכיר עדיף שלא ילך לעבודה בפורים. כמובן, אם אי הגעתו לעבודה תגרום לו לאבד את מקום עבודתו, ברור שמותר לו ללכת לעבודה, כיוון שזוהי מלאכת הפסד (במקרים אחרים, כגון מי שאי הגעתו לעבודה תגרום לו להפסיד את המשכורת של אותו יום או שהדבר ייחשב עבורו כיום חופשה, יש לבחון כל מקרה לגופו).
כל ההיתרים הנזכרים הם מעיקר הדין. אולם אם אדם יכול שלא לעבוד בפורים – ראוי שכך יעשה. באופן זה יוכל לא רק לקיים את מצוות היום, אלא לחוות את הרוממות של פורים, לחגוג עם משפחתו את פורים באופן מלא, ולהגיע לרבדים גבוהים ועמוקים שבע”ה ייתנו את אותותיהם גם בהמשך השנה.