היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר: ברוך אתה ה’ א-להינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם.
ברכת האילנות היא ברכה על התחדשות הבריאה, כפי שכותב הרא”ה (פקודת הלויים, ברכות מג ע”ב ד”ה אמר):
וקבעו ברכה זו לפי שהוא ענין בא מזמן לזמן, והוא ענין מחודש, שאדם רואה עצים יבשים שהפריח הקדוש ברוך הוא.
האדם רואה כיצד הבריאה מתחדשת, כיצד הקב”ה מפריח מדי שנה את האילנות, ועל כך הוא מברך. לכן הברכה נאמרת פעם בשנה, והמוקד שלה הוא פריחת האילן ולבלובו (ולא נוי האילן), משום שבפריחה ובלבלוב התחדשות הבריאה ניכרת.
הקב”ה זיכה אותנו בהתחדשויות רבות בעולם, ואנו זוכים להודות לקב”ה בברכת האילנות על התחדשות זו. לכן עלינו להקפיד על אמירת ברכה מיוחדת זו, ולומר אותה בשמחה ובטוב לבב.
א. בחודש ניסן או גם בחודש אחר?
מלשון הגמרא נראה שהברכה נאמרת דווקא בימי ניסן, ויש מן המקובלים שהקפידו על כך (שו”ת הלכות קטנות, ח”ב, סי’ כ”ח; ברכי יוסף רכ”ו, ס”ק ב). התחדשות הבריאה שייכת באופן מיוחד לחודש ניסן – החודש הראשון, החודש שבו נברא העולם (לדעת רבי יהושע) וחודש הגאולה. לכן ייתכן שחכמים רצו שדווקא בחודש ניסן נברך את ברכת האילנות על התחדשות הבריאה.
אולם, הריטב”א (ראש השנה יא ע”ב ד”ה הא דנפיק) ועוד ראשונים ואחרונים כותבים שניתן לברך בכל זמן שרואים אילן פורח, אף אם אין זה חודש ניסן, כיוון שכל פריחה מסמלת את התחדשות הבריאה. למעשה, לכתחילה יש לברך את ברכת האילנות בחודש ניסן, ולכן גם מי שראה אילנות מלבלבים בחודש שבט או אדר ימתין ויברך בחודש ניסן. אולם אם לא בירך בחודש ניסן יכול לברך גם בחודשים אחרים שרואה בהם אילנות מלבלבים (משנה ברורה רכ”ו, ס”ק א; שו”ת יחוה דעת, ח”א, סימן א’).
ב. מתי מברכים?
לכתחילה יש להזדרז ולברך בתחילת חודש ניסן, בפעם הראשונה שאדם רואה אילנות פורחים, מפני שזריזין מקדימים למצוות, ומשום שיש סוברים שמי שלא בירך בראייה הראשונה אינו יכול לברך בראייה השנייה (וכן מחשש שישכח לברך בהמשך החודש). אך למעשה, גם מי שלא בירך בפעם הראשונה שראה אילנות מלבלבים יברך בפעם השנייה או השלישית (שו”ת מהרי”ל, סי’ קמ”ג; משנה ברורה ס”ק ה, ושער הציון ס”ק ג). לעתים ניתן לכתחילה לדחות את הברכה להמשך החודש, כשיש צורך בדבר (למשל בשביל ברכה בציבור).
ברכת האילנות בשבת: לדעת רוב הפוסקים ניתן לברך ברכת האילנות בשבת (הליכות שלמה, תפילה, כ”ג, הערה 121), ומנהג מקובל במקומות רבים הוא שהקהילה מברכת יחד את ברכת האילנות בשבת (שו”ת יחוה דעת, ח”א, סימן ב’). האדר”ת, חותנו של מרן הרב קוק, אף היה מהדר לברך את ברכת האילנות דווקא בשבת כדי להשלים מאה ברכות (נפש דוד (מהדורת הרמ”צ נריה), עמ’ נב). אך לפי המקובלים אין לברך ברכת האילנות בשבת (הרב מרדכי אליהו, מאמר מרדכי למועדים ולימים, עמ’ 32).
ג. אמירת הברכה בציבור
יש עדיפות לומר את ברכת האילנות ברוב עם, מפני ש”בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ” ומטעמים נוספים. התארגנות לברכה בציבור אף תזכיר לכולם לומר את הברכה. הטוב ביותר הוא שאחד יברך את הברכה בקול והשאר יאמרו אִתו את הברכה בלחש.
ד. על אילו אילנות מברכים?
- שני אילנות: בגמרא או בראשונים אין הגבלה מפורשת למספר האילנות הנדרשים לצורך ברכת האילנות, ובפשטות משמע שגם על אילן אחד אפשר לברך. אולם הפוסקים כותבים שלכתחילה יש לברך על שני אילנות (אך אין צורך שיהיו משני מינים), ורק אם אינו מוצא אלא אילן אחד – יברך עליו (החיד”א, עבודת הקודש, מורה באצבע, אות קצח; קצות השולחן ס”ו, סוף ס”ק יח). על פי המקובלים ראוי להדר ולברך על פרדס או במקום אחר שיש בו אילנות רבים (כף החיים רכ”ו, ס”ק ב).
- אילנות פורחים: האילנות שמברכים עליהם צריכים להיות מלבלבים, דהיינו שיש עליהם פרחים (שו”ע שם). אם נשרו הפרחים אך יש על האילן פירות שלא הגיעו לגמר גידולם – לפי האשכנזים ניתן עדיין לברך (משנה ברורה ס”ק ה; שער הציון ס”ק ג), ולפי הספרדים אם כבר אין פרחים יברך בלי שם ומלכות (כף החיים ס”ק ט; חזון עובדיה, פסח, ברכת האילנות, ח). ואם הפירות הגיעו לגמר גידלם – לכל הדעות לא יברך (משנה ברורה ס”ק ד).
- אילנות מאכל: בגמרא וברמב”ם לא מצאנו שיש להקפיד לברך דווקא על אילנות מאכל. אולם אחרונים רבים כותבים שיש לברך רק על אילנות מאכל, וכך נפסק להלכה (שו”ת הלכות קטנות, ח”ב, סימן כ”ח, ועוד). מסתבר שהטעם לכך הוא שאמנם הברכה היא על התחדשות הבריאה, אבל היא נועדה לבטא בעיקר את התחדשות הבריאה בנוגע למאכל בני אדם – התחדשות המאפשרת לנו לאכול מאכלים טובים, ולזכות לאכול לא רק מאכלים בסיסיים כגון לחם ומים אלא גם את פירות האילן (ומכל מקום מי שבירך בטעות על אילן סרק – לא יברך שנית).
לכתחילה טוב לברך על אילן שמוציא פירות הראויים למאכל. אולם ניתן לברך גם על אילן שפירותיו מרים, משום שניתן למתק את הפירות באמצעות עיבוד או ערבוב עם מאכל אחר, וכמו כן אפשר לברך על אילן מאכל שכבר לא נותן פירות (משום שהמין בכללו נותן פירות). ניתן לכתחילה לברך על אילן שייתן פירות רק לאחר זמן רב (ואפילו לאחר כמה שנים).
ההתחדשות של ניסן
ברכת האילנות מבטאת התחדשות. מרגש לראות שהטבע מתחדש בניסן! יציאת עם ישראל לחירות טבועה גם בטבע. הבריאה מתחדשת יחד עם כנסת ישראל. אנחנו נמצאים כשנה וכמה שבועות לאחר תחילת הקורונה. ישנה תחושה של תחילת התקדמות. נמצאים אנו בתקופת בחירות, שגם היא מורכבת וטעונה. נברך על פריחת האילנות ונתפלל להמשך פריחתה של כנסת ישראל, באחדות, בטהרה וברוממות.