שיעור אכילת מצה – הלכה למעשה

Print Friendly, PDF & Email

כדי לברר את כמות המצה שיש לאכול הלכה למעשה, יש לברר מהו שיעור ‘כזית’. הרחבנו בכך בפינה נפרדת, וכאן נכתוב רק את עיקרי הדברים.

 

המחלוקות היסודיות

נחלקו ראשונים ואחרונים מהו שיעור ‘כזית’. בסוגיה זו ישנן כמה מחלוקות המשפיעות על השיעור:

  1. מהו היחס בין כזית לכביצה? לדעת הרמב”ם (עירובין פ”א ה”ט) כזית הוא פחות משליש ביצה, ואילו לדעת התוספות (עירובין פ:, ד”ה אגב) כזית הוא כחצי ביצה.
  2. האם יש לחשב את הביצה עם קליפה או ללא קליפה?
  3. האם השתנו הביצים בימינו? לדעת הנודע ביהודה (צל”ח, פסחים קטז:) השיעורים בימינו השתנו, והביצים קטנות יותר מאשר בזמן חז”ל. לכן לדעתו יש להכפיל את השיעורים, כך ששיעור ‘כביצה’ הוא כשתי ביצים שלנו. כשיטה זו נקט החזון איש (קונטרס השיעורים, אורח חיים, סימן ל”ט). מאידך, ר’ חיים נאה (שיעורי תורה) טען שהשיעורים זהים למציאות ימינו, והוכיח זאת מן העובדה, שהרמב”ם מדד את השיעורים במטבע הנקרא ‘דרהם’, המצוי כיום בידינו, ועל פי חישוב במטבע זה מגיעים לשיעור במידות הרגילות בימינו. המשנה ברורה (תפ”ו, ס”ק א) הכריע: במצוות דאורייתא ראוי לחוש לשיטת הנודע ביהודה, ואילו במצוות דרבנן ניתן להקל.

לאור זאת, ניתן להגיע לשלוש מידות מרכזיות של כזית:

  • השיעור הגדול (חזון איש, לפי התוספות): 47.5 סמ”ק.
  • השיעור הבינוני (ר’ חיים נאה, לפי התוספות): 27 סמ”ק.
  • השיעור הקטן (ר’ חיים נאה, לפי הרמב”ם): 19 סמ”ק, ויש מקלים ב-17 סמ”ק.

 

נפח או משקל?

הערה נוספת שיש להעיר: אנשים רגילים לחשב ‘כזית’ במשקל. אולם, מדברי המשנה, הראשונים והפוסקים עולה, שיש לחשב ‘כזית’ במידת נפח. ואמנם בכף החיים (קס”ח, ס”ק מו) ובשו”ת יחוה דעת (ח”א, סימן ט”ז) כתבו שנהגו לשער במשקל, אבל הפוסקים האשכנזים, וגם חלק מהספרדים, משערים בנפח. לקביעה זו ישנה השפעה משמעותית על שיעור אכילת מצה, שכן המשקל הסגולי של המצה הוא חצי מן המים, כך שמי שמחשב את השיעורים לפי משקל אוכל כפול ממי שמחשב אותם לפי נפח!

נתרגם את הדברים למצות של ימינו (החישוב נעשה במצות מכונה שגודלן אחיד. כשאוכלים ממצות יד יש לקחת חתיכה בגודל דומה). משקלה של מצת מכונה הוא כ-30 גרם, אולם הנפח שלה הוא כ-60 סמ”ק. להלן נחשב את השיעורים בסמ”ק, כדעת האשכנזים ורבים מן הספרדים (מי שמחמיר לחשב לפי משקל, יצטרך כאמור להכפיל את השיעורים).

כאמור, ישנם שלושה שיעורים של ‘כזית’:

  • השיעור הגדול – 47.5 סמ”ק, כלומר מעט יותר משלושת רבעי מצה.
  • השיעור הבינוני – 27 סמ”ק, כלומר כחצי מצה.
  • השיעור הקטן – 19 או 17 סמ”ק, כלומר מעט פחות משליש מצה.

 

הלכה למעשה

כעת נראה כמה מצה יש לאכול בכל אחד משלבי הסדר:

זית ראשון: בזית זה מקיימים מצוות עשה של “בערב תאכלו מצֹת”, ולכן ראוי להחמיר ולאכול כשלושת רבעי מצה (ולפחות חצי).

זית שני: אכילת זית זה אינה אלא חומרה. לכן, ניתן להקל בו ולהסתפק בשיעור הקטן. למעשה, ניתן להקל אפילו יותר: אפשר לראות את חתיכת המצה שלקחנו עבור הכזית הראשון (שלושת רבעי מצה), כאילו יש בה כשני זיתים (של שליש מצה). נמצא שלאכילת שני הכזיתים הראשונים אפשר להסתפק במעט יותר משלושת רבעי מצה, ובאופן זה יוצאים באופן המובחר במצווה דאורייתא ומקיימים באופן המינימלי את החומרה לאכול כשני זיתים. וכן כתבו להלכה בשם הרב אלישיב והרב קרליץ (סידור פסח כהלכתו, פרק ח’, הערה 24). וכך מובא שהחזון איש היה מחלק למסובים מצת יד בגודל של כף ידו עם האצבעות בלי האגודל (ארחות רבנו, ח”ב, עמ’ סו).

זית ל’כורך’: אכילת ה’כורך’ היא מצווה מדרבנן ולא מדאורייתא, זכר למקדש כהלל. לכן ניתן להסתפק בשיעור הבינוני ולאכול כחצי מצה. מי שקשה לו – יאכל כשליש מצה, ויסמוך על שיטת הרמב”ם שכזית הוא שליש ביצה (משנה ברורה, תפ”ו, ס”ק א).

אפיקומן: גם אכילת האפיקומן היא מצווה מדרבנן ולא מדאורייתא. מעיקר הדין די לאכול לאפיקומן כזית מצה, אך לכתחילה טוב לקחת שני כזיתים. לכן, לכתחילה יש לאכול כשני שליש מצה, שהם כשני זיתים לפי השיעור הקטן (עיינו לעיל לעניין שני הזיתים הראשונים, וקל וחומר לכאן). אם רואה שאכילתו תהיה גסה, יסתפק בכזית אחד לפי השיעור הבינוני, דהיינו כחצי מצה. אם גם דבר זה קשה לו, יוכל לסמוך על הרמב”ם ולהסתפק בשליש מצה (משנה ברורה שם).

 

לסיכום

בסך הכל יש לאכול בכל ליל הסדר כשתי מצות (בגודל של מצות מכונה): שלושת רבעי מצה – לשני הזיתים הראשונים; חצי מצה – לכורך; שני שליש – לאפיקומן (ואם קשה לו, די בחצי או אפילו בשליש).

Print Friendly, PDF & Email
0
    0
    הספרים שלך
    סל שלך ריקחזרה לחנות
      חישוב המשלוח