שמיעת מוזיקה בספירת העומר

Print Friendly, PDF & Email

האם מותר לשמוע מוזיקה בספירת העומר? בגמרא או בראשונים לא מצאנו איסור נגינה בספירת העומר. המגן אברהם (תצ"ג, ס"ק א) כותב שיש לאסור ריקודים ומחולות של רשות, ודבריו הובאו להלכה במשנה ברורה (ס"ק ג) ובערוך השולחן (שם, ב). הטעם לכך ברור: ריקודים ומחולות הם ביטוי של שמחה, ובימים של אבלות צריך למעט בשמחה.

האם נגינה בלא ריקוד נאסרה? לכאורה ניתן היה לדייק מדברי המגן אברהם שרק ריקוד נאסר ולא נגינה. אולם מסתבר שנגינה כלולה בריקודים ומחולות (ואף חמורה יותר) כיוון שהיא גורמת לשמחה, וכך כתבו פוסקים רבים (שו"ת אגרות משה, או"ח, ח"א, סוף סי' קס"ו; שם, ח"ג, סי' פ"ז; שו"ת יחוה דעת, ח"ג, סי' ל', ועוד). פוסקים אלו ציינו שאיסור זה כולל גם שמיעת מוזיקה ממכשיר אלקטרוני (להלן נדון ביישום דין זה במציאות שלנו).

 

האם נאסרה שירה בפה?

האם מותר להתכנס לשם שירת ניגונים, שירי דבקות וכדומה? האם שירה כזו כלולה באיסור נגינה? ככלל, הפוסקים לא דנו האם שירה בפה אסורה בספירת העומר. המקור היחיד שעסק בכך הוא הלקט יושר (ח"א, עמ' צז, ענין ב), תלמידו של תרומת הדשן, שמעיד שבעל תרומת הדשן לא היה שר "אליהו הנביא" במוצאי שבתות בספירת העומר.

אולם הפוסקים לא הביאו את דברי הלקט יושר, ומסתימת דבריהם יש ללמוד שמותר לשיר בפה ניגונים, שירי דבקות וכדומה. וכך כותב הרב עובדיה יוסף (שו"ת יחוה דעת, ח"ו, סי' ל"ד):

ומכל מקום שירה בפה כשהיא דרך הודאה להשם יתברך, בלי כלי נגינה, מותר, וכן מותר להשמיע נעימה בתפלה, וכמו שנאמר, "עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה". וכל שכן בשבת. וכן יש להקל כשעוסק בתורה, ללמוד בנעימה.

הגרש"ז אויערבך (הובא בספר בין פסח לשבועות, עמ' רפה; הליכות שלמה, מועדי השנה ניסן-אב, י"א, יד) מחלק בין שני סוגים של שירה: אם מדובר בשירה המביאה לריקוד – יש לאוסרה. אולם אם מדובר בשירה שאינה מביאה לריקוד אלא לרוממות – הדבר מותר.

 

שירה ווקאלית

בשנים האחרונות נפוצו שירים ומנגינות מוקלטים שאינם מלווים בכלי נגינה (שירה ווקאלית). האם מותר לשמוע שירים אלו בספירת העומר? לאור דברי הגרש"ז אויערבך, מסתבר מאוד שאם מדובר בשירים שגורמים לאדם שמחה, ריקודים וכדומה, אין לשמוע שירים אלו אף שאין בהם כלי נגינה (וכן פסק שו"ת ציץ אליעזר, חט"ו, סי' ל"ג אות ב; ועיינו גם בשו"ת שבט הלוי (ח"ח, סי' קכ"ז) ובשו"ת אז נדברו (ח"ח, סי' נ"ח) שכתבו ששירה מוקלטת בפה דינה ככלי נגינה).

לכן, אם מדובר במוזיקה ווקאלית רגועה יש בכך תוספת מסוימת לקולא (עיינו בהמשך הדברים), אולם אם מדובר בשיר שמח, ובוודאי אם מדובר בשיר שמוביל לריקוד, העובדה שמדובר במנגינה ווקאלית אינה מועילה כדי להתיר את שמיעתה.

 

האם מותר לשמוע סוגי מוזיקה מסוימים?

למרות האמור עד כה, ייתכן שיש מקום להקל בשמיעת סוגים שונים של מוזיקה ממכשירים אלקטרוניים. ייתכן שכשם שחילק הגרש"ז אויערבך בין שני סוגי מוזיקה לעניין שירה בפה, כך יש מקום לחלק לעניין שמיעת מוזיקה ממכשירים אלקטרוניים. לכן, אם מדובר על מוזיקה רגועה שאינה מביאה לריקוד, ובפרט אם מדובר על מוזיקת רקע שקטה – שמיעתה בספירת העומר תהיה מותרת, משום שהיא אינה גורמת לשמחה ואינה מביאה למחולות ולריקודים.

היתר כעין זה כתב הרב שלמה דיכובסקי ('מנהגי אבלות בימי בין המצרים', תחומין כא, עמ' 70-65) בשם הרב משה פיינשטיין (ביחס לימי בין המְצרים):

נמצא, שמוזיקה קלסית, למשל, שאיננה מוזיקה המביאה לריקודים ומחולות ואיננה מנוגנת בבית המשתה, אינה בכלל האיסור. ואכן, שמעתי מהרב שבתי רפפורט שליט"א, בשם זקנו הר"מ פיינשטיין זצ"ל, שהתיר שמיעת מוזיקת רקע בימי בין המְצרים, היינו מוזיקה ששומע אדם תוך שהוא עוסק במלאכתו, לומד או נוהג.

נראה לי שטעם ההיתר הוא משום שמוזיקה כזו אינה מביאה לידי ריקודים ומחולות, היות והאדם טרוד בעבודתו… מוזיקה זו, שהיא חיונית לנפש, אין לה כל קשר לריקודים ולמחולות שנאסרו בימי בין המְצרים… והיא אינה אסורה בימים אלו.

מנהגי האבלות בספירת העומר לא נועדו לאסור הנאה אלא למעט בשמחה. לכן, יש לחלק בין מוזיקה שגורמת שמחה ולכן אסורה, ובין מוזיקה (ממכשיר אלקטרוני) שגורמת הנאה ולכן לא נאסרה. לפיכך, יש לכאורה מקום להתיר שמיעת מנגינות שקטות ורגועות ממכשיר אלקטרוני אם הן מרגיעות ומהנות אך אינן מביאות לשמחה.

למעשה, נראה שיש לחלק בין אנשים שונים. יש אנשים שכמעט כל מוזיקה (גם דרך מכשיר אלקטרוני) גורמת לשמחה. מסתבר שלאנשים אלה יהיה אסור לשמוע כמעט את כל סוגי המוזיקה. אולם יש אנשים שמוזיקה רגועה אינה גורמת להם לשמחה אלא להנאה, והיא מועילה להם בעבודה, בנהיגה ובהתנהלות היומיומית. לאנשים אלו יהיה מותר לשמוע מוזיקת רקע (ממכשיר אלקטרוני).

עם זאת, מסתבר שאסור לנגן בכלי נגינה או לשמוע את צליליהם בכל המקרים, כיוון שדין זה הוזכר במפורש בפוסקים וקשה יותר להקל בו. לכן, אין לנגן בכלי נגינה אפילו מנגינות רגועות ואין לשמוע נגינה זו.

 

היתרים נוספים לנגינה
  • ניגון לצורך פרנסה או לצורך לימוד – מותר בכל ימי הספירה (שו"ת אגרות משה, או"ח, ח"ג, פ"ז).
  • ריקודים או מחולות בסעודת מצווה – המגן אברהם (שם) אסר ריקודים ומחולות "של רשות". מדבריו ניתן לדייק שאם מדובר על סעודות מצווה מותר גם לנגן ולרקוד. לכן ריקודים ומחולות מותרים בברית מילה, בשבע ברכות, בסיום מסכת וכדומה. סעודת בר מצווה או בת מצווה הנעשית בו ביום נחשבת אף היא סעודת מצווה (יש"ש בבא קמא, פ"ז, סי' ל"ז). אם הסעודה אינה בו ביום ניתן לעשות סיום מסכת, וכך היא תיחשב סעודת מצווה.
  • ריקודים או מחולות בחול המועד – לכאורה, גם ימי חול המועד הם חלק מימי הספירה, ולכן גם בהם צריך לאסור ריקודים ומחולות, וכן כתב הפרי מגדים (תצ"ג, מש"ז ס"ק ב) ביחס לריקודים ומחולות של רשות. אולם למעשה רגילים להקל בכך כיוון שעדיין אלו ימי חג, ויש כאן מעין ריקודים ומחולות של מצווה (עיינו שו"ת משנה הלכות ח"ח, סי' קפ"ח).

 

סיכום

בימי ספירת העומר אין לרקוד ריקודים ומחולות של רשות, ולא לנגן בכלי נגינה או לשמוע מוזיקה (אפילו ממכשיר אלקטרוני). יש המקלים לשמוע מוזיקה שקטה ורגועה שאינה מביאה לידי ריקודים ושאין בה שמחה אלא הנאה (וגם מוזיקה כזו טוב לשמוע בפרטיות, באמצעות אוזניות וכדומה), וכל אחד יעשה כמנהגו (ובשלושת השבועות יש להשתדל להקפיד יותר ולהימנע לגמרי משמיעת מוזיקה, מפני שמנהגי האבלות בהם חמורים יותר והם זכר לחורבן בית המקדש). שירה בפה מותרת, אבל רצוי שגם היא תהיה בצורה רגועה ושקטה שאינה גורמת לריקוד.

מותר לנגן בכלי נגינה כאשר הדבר נעשה לצורך פרנסה או לצורך לימוד. כמו כן, אפשר להקל בסעודות מצווה (שבע ברכות, ברית, סיום מסכת וכדומה), וכך גם בסעודת בר מצווה או בת מצווה הנעשית בו ביום (אם הסעודה אינה נעשית בו ביום יעשו סיום מסכת או סיום אחר, ואם אי אפשר – ניתן להסתפק בדרשה). כמו כן, המנהג להקל בריקודים ובמחולות בחול המועד.

Print Friendly, PDF & Email
0
    0
    הספרים שלך
    סל שלך ריקחזרה לחנות
      חישוב המשלוח