מצה שבורה
בדרך כלל, בכל שבת ויום טוב, יש לברך על ‘לחם משנה‘ – שני לחמים שלמים. אולם בליל הסדר יש לאכול מצה שבורה: בפרשת ראה (ט”ז, ג) נאמר: “שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עֹני”. התורה מכנה את המצות “לחם עֹנִי”, כשהמילה ‘עֹנִי’ מופיעה בכתיב חסר, כאילו נאמר ‘לחם עָנִי’. הגמרא (פסחים קטו:) לומדת מכאן, שהמצה שאנו אוכלים בפסח צריכה להיות דומה ללחמו של העני:
‘לחם עוני’ – עֹני כתיב, מה עָני, שדרכו בפרוסה, אף כאן בפרוסה.
כלומר, בליל הסדר אין לאכול מצה שלמה אלא מצה שבורה, בדומה לעני שאין לו אפשרות לאכול פת שלמה אלא חתיכה של פת בלבד.
כך עולה גם מן הגמרא בברכות (לט:):
אמר רב פפא: הכל מודים בפסח שמניח פרוסה בתוך שלמה ובוצע. מאי טעמא? ‘לחם עֹני’ כתיב.
כמה מצות יש לקחת?
האם המצה השבורה היא מעבר ללחם משנה שיש לנו בכל יום טוב, ואם כך, בליל הסדר צריכים שתיים וחצי מצות, או שמא בליל הסדר די במצה וחצי בלבד?
רש”י (קטו:, ד”ה אף) ביאר, שהמצה השבורה היא בנוסף ללחם משנה שיש בכל יום טוב:
אף כאן בפרוסה – לברך ‘על אכילת מצה’, ושתי שלימות מייתי משום ברכת ‘המוציא’, דלא גרע משאר ימים טובים, שצריך לבצוע על שתי ככרות שלימות ובוצע מאחת מהשלימות.
כך כתב גם הרשב”ם (שם). לדבריהם, כיוון שליל הסדר הוא יום טוב, יש לברך ‘המוציא’ ולבצוע על לחם משנה כמו בכל יום טוב, אלא שפרט לכך נחוצה מצה שלישית, שאותה נשבור ונאכל לשם מצוות אכילת מצה, כדי לסמל את העוני.
אולם, הרמב”ם (פ”ח ה”ו) כתב שבליל הסדר אפשר להסתפק במצה וחצי:
ולוקח שני רקיקין, חולק אחד מהן ומניח פרוס לתוך שלם, ומברך ‘המוציא לחם מן הארץ’. ומפני מה אינו מברך על שתי ככרות כשאר ימים טובים? משום שנאמר ‘לחם עוני’ – מה דרכו של עני בפרוסה, אף כאן בפרוסה.
לדבריו, ליל הסדר שונה משאר ימים טובים. בשאר ימים טובים מברכים על ‘לחם משנה’, ואילו בליל הסדר מברכים על מצה וחצי בלבד (בתחילת הסדר ישנן שתי מצות, ולאחר ששוברים אחת מהן נשארים עם מצה וחצי לברכת ‘המוציא’). כך כתבו גם רב שרירא גאון (שערי תשובה, סימן רכ”ב), רבנו חננאל (ברכות לט:) והרי”ף (פסחים, כה: בדפי הרי”ף).
מדברי התוספות (קטז., ד”ה מה דרכו) עולה שיטה שלישית. הם מסכימים לדעת הרמב”ם, שדין ‘לחם עוני’ נוגע גם לברכת ‘המוציא’, ולכן לדעתם יש לברך ‘המוציא’ על המצה הפרוסה, ובכל זאת הם סבורים שבשעת הברכה יש לצרף אל המצה הפרוסה שתי מצות שלמות, כדי לקיים ‘לחם משנה’.
לחם עוני
הגר”א (תע”ג, ד) טען ששיטת הרמב”ם מסתברת יותר, שכן המצה השבורה מסמלת את העוני, והרי לעני יש פחות מאחרים, ולא יותר. אם בכל השנה בוצעים על שני לחמים, לא ייתכן שדווקא בליל הסדר יהיו שניים וחצי!
רש”י והרשב”ם יוכלו להשיב, שהעוני בא לידי ביטוי רק במצה שאנו אוכלים לשם מצוות מצה, ולא בדברים אחרים שאנו אוכלים במהלך ליל הסדר. הרי ממילא ישנן עוד מצות רבות במרכז השולחן, וסעודה משובחת עומדת להיאכל בכלים נאים (ראה שולחן ערוך, תע”ב, ב), ואין זו דרכו של עני! למעשה, אנו מנסים להתנהג בלילה זה כעשירים וכבני חורין, ורק בעת אכילת המצה אנו נותנים ביטוי סמלי לעוני, בכך שאנו אוכלים מצה שבורה. לכן, כאשר אנו מברכים ‘המוציא’, קודם שאנו מגיעים לברכת ‘על אכילת מצה’, אין סיבה שלא נבצע על לחם משנה כמו בכל שבת ויום טוב.
לחם משנה בליל הסדר
כיצד מוותרים על ‘לחם משנה’ לפי הרי”ף והרמב”ם? מדוע בכל יום טוב צריכים לחם משנה ודווקא בליל הסדר מוותרים על כך?
מדברי רבנו חננאל (ברכות לט:) נראה שיש כאן דין מיוחד בפסח:
הכל מודים בפסח שכתוב בו ‘לחם עוני’, שמניח פרוסה לתוך שלמה ובוצע בפרוסה, כמו העני שאין לו לחם שלם ובוצע בפרוסה. ודרשינן נמי ‘לחם עוני’, דלא ליבצע אתרתי (=שלא יבצע על שניים) כשאר ימים טובים, אלא ימעט מתרתין שלמין דצריך בשבת וימים טובים.
כיצד מוותרים על הדרישה הרגילה ללחם משנה? ייתכן שדיני פסח גוברים כאן על דיני יום טוב, ואנו נאלצים לוותר על לחם משנה, כדי לקיים הלכה חשובה יותר של ‘לחם עוני’.
אולם ניתן להסביר בצורה שונה לחלוטין. ייתכן שבליל הסדר אנו מסתפקים במצה וחצי, לא משום שאנו מוותרים על לחם משנה, אלא בגלל שזו הגדרת לחם משנה בליל הסדר! מאחר שהמצה היא לחם עוני, וליל הסדר בא להדגים זאת, הרי שבלילה זה נחשבת המצה השבורה כדבר שלם – זהו הלחם השלם ביותר של עני! שלמות איננה דבר מוחלט. שלמות היא דבר יחסי. עבור כל אדם, חתיכה אינה נחשבת דבר שלם. עבור העני, גם חתיכת לחם נחשבת כדבר שלם! וכך נראה מדבריו של רב שרירא גאון (שערי תשובה, סימן רכ”ב):
והלכה רווחת היא בכל מקום, שאין בוצעין בשבת ובימים טובים אלא על שתי ככרות, ובליל פסח על אחת וחצי, והן כמו שתי ככרות, משום לחם עוני.
כלומר, ‘לחם עוני’ הוא הסיבה לכך שכיכר וחצי נחשבים כשני כיכרות (ולא הסיבה לכך שאין צורך בשני כיכרות).
פסיקת ההלכה
להלכה התקבל המנהג כדעת רש”י ותוספות, לקחת שלוש מצות, וכך פסק השולחן ערוך (תע”ג, ד). אמנם, יש הנוהגים על פי הגר”א לקחת שתי מצות בלבד.
יש לציין, שלאחר שנקבע שיש לקחת שלוש מצות כדי לקיים את הדין של ‘לחם משנה’, נאמרו גם רמזים שונים לשלוש מצות (שלושת האבות; כהן, לוי וישראל, ועוד רמזים רבים), אך ברור שעיקר המשמעות של שלוש המצות הוא קיום ההלכה של ‘לחם משנה’.
סיכום
בליל הסדר יש לאכול מצה שבורה, כדרכו של עני. לדעת הרי”ף והרמב”ם יש לקחת שתי מצות ולשבור אחת, כך שבסך הכל יישארו מצה וחצי. טעם הדבר: באופן זה דומה הדבר לעני, שיש לו פחות מכל השנה. כיצד מסתדרים עם דין לחם משנה? ייתכן שבליל הסדר לא צריך לחם משנה, וייתכן שצריכים לחם משנה, אבל עבור עני גם לחם שבור נחשב כשלם.
לדעת רש”י ותוספות לוקחים שלוש מצות ושוברים אחת, וכך יש בסופו של דבר שתי מצות וחצי, וכן נפסק בשולחן ערוך, שיש לקחת שלוש מצות, וכך הוא המנהג המקובל בעולם (אם כי יש הנוהגים לקחת שתי מצות בלבד – הן מעדות התימנים, והן הנוהגים על פי הגר”א).
הראשונים נחלקו איזו מן המצות יש לשבור. אנו נוהגים על פי הרא”ש (פ”י, סימן ל’) ושוברים את המצה האמצעית (שולחן ערוך, תע”ג, ו). את שתי המצות האחרות שומרים שלמות עבור לחם משנה. את החלק הקטן של המצה האמצעית מניחים בין שתי המצות השלמות (שולחן ערוך, שם).
