אכילת סימנים הרובד ההלכתי
סימני ראש השנה – הרובד ההלכתי מקור המנהג בספר נחמיה (ח’, ט-י) מסופר על ראש השנה הראשון לאחר בניית החומה על ידי עולי בבל. נחמיה אומר לעם שהיום קדוש ואין להתאבל אלא להיפך: “אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים”. כלומר, על העם לאכול דברים שמנים ומתוקים. פשטות הדברים היא שיש בכך שמחת יום טוב בו ראוי לאכול […]
אכילת הסימנים – הרובד המחשבתי
מדוע אוכלים את הסימנים? בראש השנה אנו אוכלים סימנים לסימן טוב: תמר, תפוח בדבש ועוד. לכאורה זהו ממש ניחוש האסור על פי התורה, ואין זו דרכם של בני ישראל לתת סימני ניחוש, כדברי בלעם: “כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל” (במדבר כ”ג, כג)! האם סימני ראש השנה אינם אלא ניחוש? שאלה זו נשאל רב […]
הלכות תקיעה בשופר
בפינה זו נעסוק בשאלה מהי תקיעה כשרה, מתי צריך לחזור על התקיעות ובאיזה אופן. אורך התקיעות שברים: יש לתקוע לפחות ג’ שברים (אם עשה יותר אינו מעכב), שהרי אורך 3 שברים שווה ל-9 “טרומיטין” (קולות קצרים). כלומר, שווה לאורך התרועה. אין אמנם הכרח הלכתי שיהיו שווים, אך השברים אמורים להיות לפחות באורך זה. תרועה: לדעת […]
כיצד ינהג מי שאינו יכול לצום ביום הכיפורים?
יש אנשים שקשה להם מאוד לצום, ובמקרים מסוימים אף אינם יכולים לצום מסיבות רפואיות. בכל מקרה של ספק האם ניתן לצום (מיניקה וכד’), ראוי להתייעץ ברב. אם הדבר אינו אפשרי וישנו ספק ממשי, יש להימנע מלצום ולא להסתכן בסכנה העשויה לסכן את חיינו, אפילו אם אין זו סכנה מיידית אלא סכנה רחוקה. אסור לחולה להסתכן […]
הדלקת נרות חנוכה לחיילים ולמטיילים
חיילים או מטיילים הנמצאים בשטח ולא בתוך בית – כיצד ידליקו נרות חנוכה? כדי לברר שאלה זו, יש לבחון את הצורך ב’בית’ עבור הדלקת נרות חנוכה, ואת הגדרותיו המדויקות של ה’בית’. דין ‘הרואה’ בנר חנוכה התחדש דין מיוחד של ‘הרואה’. דהיינו, גם מי שאינו מדליק נרות, אך רואה נרות של אחרים יכול לברך ברכת […]
האם מותר לשמור אוסף נרות חנוכה?
ילד דפק בדלת ביתי ובידו שקית עם אוסף נרות: רוב האוסף מורכב משאריות של נרות ומטפטופי נרות. “זהו אוסף הנרות שלי. נזכרתי פתאום, שבתוך האוסף ישנן שאריות מנרות חנוכה. האם מותר לי לשמור את האוסף?” שמן שנותר מן ההדלקה הגמרא (שבת כא:) אומרת שאסור להשתמש באורן של נרות החנוכה. דברי הגמרא אמורים בשעה שהנרות […]
אדר ראשון – שבט או אדר?
בשנים מעוברות, מוסיפים חודש כדי לדאוג שחג הפסח יחול באביב – “שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה’ אֱ-לֹהֶיךָ” (דברים טז, א; על פי דרשת חז”ל, ראש השנה כא.). מה מעמדו של חודש זה? האם הוא נחשב חודש אדר ממש? מתי חוגגים את פורים? המשנה (מגילה ו:) אומרת: קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה […]
יסודות מצוות משלוח מנות
מהו טעמה של מצוות משלוח מנות? שני טעמים מרכזיים נאמרו למצוות משלוח מנות. טעם אחד מוזכר בתרומת הדשן (קיא): נראה טעם דמשלוח מנות הוא כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא. כלומר, משלוח המנות נועד לאפשר לכל אחד לקיים את מצוות סעודת פורים כראוי. כך נראה גם מפשטות לשון הרמב”ם (ב, טו), שהצמיד […]
מצוות זכירת מעשה עמלק
התורה מצווה אותנו שלוש מצוות הנוגעות לעמלק (הקדמת הרמב”ם להלכות מלכים): למחות זרעו של עמלק; לזכור מה שעשה עמלק; שלא לשכוח מעשיו הרעים ואריבתו בדרך. מקורם של מצוות הזכירה ואיסור השכחה הוא בפרשת זכור (דברים כה, יז-יט): זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה […]
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הגמרא (תענית כט.) אומרת: אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. רש”י (ד”ה משנכנס) מסביר, שימי חודש אדר “ימי נסים היו לישראל – פורים ופסח”. כלומר, השמחה בחודש אדר היא בגלל ימי הגאולה שמתחילים בו, ובמימרא זו מתחדש ששמחת הפורים קיימת […]