חגים ומועדים

מדי שבע שנים, בחג הסוכות שלאחר השמיטה, מתקיים מעמד מרגש ביותר – מעמד הקהל. כל העם, “האנשים הנשים והטף וגרך אשר בשעריך” נאספים בבית המקדש

האם יש קדושת שביעית בארבעת המינים? כיצד הדבר משפיע על רכישתם או על השימוש בהם? בשאלה זו יש לחלק בין המינים השונים:   אתרוג אתרוג

בפעם הקודמת למדנו שיש שלוש שיטות ביחס לקבלת שבת בהדלקת הנרות: א. שיטה א‘ (בה”ג לפי הבנת הרמב”ן) – המדליק נרות מקבל שבת בפעולת ההדלקה.

האם כאשר סופרים את ספירת העומר צריך לומר “היום כך וכך לעומר” או “היום כך וכך בעומר“? רוב הראשונים לא הזכירו כלל את המילים “לעומר”

מי שטרם ספר בעצמו, והגיע זמן ספירת העומר ושאלו חברו “כמה ימים היום לעומר?”, כתב האבודרהם (הלכות ספירת העומר, סוף עמ’ רמב), שיאמר לו “אתמול

שו”ת תרומת הדשן (ל”ז) עוסק בשאלה מה דינו של אדם שמסופק אם ספר – האם בשאר הלילות הוא יכול לספור בברכה? תרומת הדשן מכריע שבמקרה

רבים מדיני ספירת העומר נלמדים מקצירת העומר (מנחות סו ע”א). לעניין קצירת העומר, מצאנו שתי משניות הסותרות זו את זו. המשנה במנחות (עא ע”א) אומרת:

האם מותר לשמוע מוזיקה בספירת העומר? בגמרא או בראשונים לא מצאנו איסור נגינה בספירת העומר. המגן אברהם (תצ”ג, ס”ק א) כותב שיש לאסור ריקודים ומחולות

כדי לברר את כמות המצה שיש לאכול הלכה למעשה, יש לברר מהו שיעור ‘כזית’. הרחבנו בכך בפינה נפרדת, וכאן נכתוב רק את עיקרי הדברים.  

מצוַות אכילת מצה בזמן הזה הגמרא בפסחים (קכ.) מביאה מחלוקת אמוראים בשאלה, האם מצוַות אכילת מצה בזמן הזה היא מדאורייתא או מדרבנן. לדעת רב אחא