קריאת המגילה

האם מותר לקרוא את המגילה בעל פה? המשנה במסכת מגילה (יז.) אומרת: קראה על פה, קראה תרגום בכל לשון – לא יצא. מכאן שצריך לקרוא

יש מחלוקת מהי הגרסה הנכונה בשני פסוקים במגילה: א. “לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד” (ח, יא) או “לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד”. ב. “וְאִישׁ לֹא עָמַד בִּפְנֵיהֶם” (ט, ב)

במשנה (מגילה יט:) נאמר: “הכל כשרין לקרות את המגילה”. הגמרא (ערכין ג.) מדייקת מכאן שהן גברים והן נשים חייבים בקריאת המגילה. הגמרא (מגילה ד.) מסבירה

מחלוקת הראשונים הראשונים שואלים, מדוע לפני קריאת המגילה מברכים “על מקרא מגילה” ולא “לשמוע מגילה” כמו שאנו מברכים “לשמוע קול שופר”? הריטב”א (ראש השנה לד.

האם צריך דווקא מניין? הגמרא (מגילה ה.) מביאה מחלוקת האם צריך לקרוא את המגילה דווקא בעשרה: אמר רב: מגילה, בזמנה – קורין אותה אפילו ביחיד,

המשנה (מגילה כא.) אומרת: מקום שנהגו לברך – יברך, ושלא לברך – לא יברך. הגמרא (כא:) מסבירה שמדובר על הברכה שנאמרת לאחר קריאת המגילה, ולאחר

הגמרא (מגילה כא:) אומרת שלפני קריאת המגילה מברכים שלוש ברכות: “על מקרא מגילה”, “שעשה נסים לאבותינו” ו”שהחיינו”, וכך נפסק בשולחן ערוך (תרצב, א). הברכה הראשונה,

זמן קריאת המגילה בלילה בפורים קוראים פעמיים את מגילת אסתר – בליל פורים וביומו (שולחן ערוך תרפז, א). זמן קריאת המגילה בלילה הוא מצאת הכוכבים

בפרק הראשון של מסכת מגילה, בתוך רצף דפים שבהם נדרשים פסוקי המגילה, מביאה הגמרא (מגילה יד.) ברייתא: תנו רבנן: ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו

ההכנות לקריאת המגילה כאשר פורים חל במוצאי שבת (ותענית אסתר מוקדמת ליום חמישי), יש לשים לב שאת ההכנות לקריאת המגילה ולפורים (לבישת התחפושות וכו’) מותר