חגים ומועדים

מתוך ארבע מצוות יום הפורים, אנו מברכים על מצווה אחת בלבד – קריאת המגילה. מדוע איננו מברכים על מצוות משלוח מנות? הרשב”א (שו”ת הרשב”א א,

האם נשים חייבות? ביחס למצוות קריאת מגילה, הגמרא (מגילה ד.) אומרת שנשים חייבות מפני שאף הן היו בנס הפורים. הרמ”א (דרכי משה תרצה, ז; רמ”א

הגמרא (מגילה יד.) מסבירה שחז”ל תיקנו את מצוות קריאת המגילה משום שלמדו זאת בקל וחומר מאמירת הלל בפסח: “ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה – ממיתה

בימים שיש בהם מאורעות מיוחדים, ואין בהם מוסף, תיקנו חכמים להזכיר את המאורע בתפילה (תוספתא ברכות ג, י; ועיין שבת כד.). לאור זאת פוסק הרמב”ם

יש מחלוקת מהי הגרסה הנכונה בשני פסוקים במגילה: א. “לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד” (ח, יא) או “לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד”. ב. “וְאִישׁ לֹא עָמַד בִּפְנֵיהֶם” (ט, ב)

במשנה (מגילה יט:) נאמר: “הכל כשרין לקרות את המגילה”. הגמרא (ערכין ג.) מדייקת מכאן שהן גברים והן נשים חייבים בקריאת המגילה. הגמרא (מגילה ד.) מסבירה

מחלוקת הראשונים הראשונים שואלים, מדוע לפני קריאת המגילה מברכים “על מקרא מגילה” ולא “לשמוע מגילה” כמו שאנו מברכים “לשמוע קול שופר”? הריטב”א (ראש השנה לד.

האם צריך דווקא מניין? הגמרא (מגילה ה.) מביאה מחלוקת האם צריך לקרוא את המגילה דווקא בעשרה: אמר רב: מגילה, בזמנה – קורין אותה אפילו ביחיד,

המשנה (מגילה כא.) אומרת: מקום שנהגו לברך – יברך, ושלא לברך – לא יברך. הגמרא (כא:) מסבירה שמדובר על הברכה שנאמרת לאחר קריאת המגילה, ולאחר

הגמרא (מגילה כא:) אומרת שלפני קריאת המגילה מברכים שלוש ברכות: “על מקרא מגילה”, “שעשה נסים לאבותינו” ו”שהחיינו”, וכך נפסק בשולחן ערוך (תרצב, א). הברכה הראשונה,