חגים ומועדים

גובה ההדלקה הרצוי הגמרא (בבא קמא סב ע”ב) אומרת שמצווה להניח את הנר למטה מעשרה טפחים. הרא”ש (שבת פ”ב סימן ה’) מסביר שבאופן כזה יש

בפעמים הקודמות למדנו שהשולחן ערוך (תרע”א, ה) פוסק שמי שגר בבית שלפניו חצר צריך להדליק בפתח החצר (כשיטת תוספות) ולא בפתח הבית (כשיטת רש”י). בימינו,

היכן ידליק את הנרות אדם שמתגורר בבית פרטי שיש לפניו חצר? לאור פסיקת השולחן ערוך, אדם כזה ידליק בפתח החצר ולא בדלת הבית. “פתח” איננו

הגמרא במסכת שבת (כא ע”ב) דנה בשאלה היכן צריך להדליק נר חנוכה: תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר

בפעם הקודמת למדנו את דברי הברייתא (שבת כא ע”ב), האומרת שלדעת בית הלל, המהדרין מן המהדרין לא מדליקים נר אחד בלבד אלא “מוסיף והולך”, וראינו

הגמרא (שבת כא ע”ב) אומרת: תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו. והמהדרין – נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין, בית שמאי אומרים: יום

הדלקת הנרות נעשית כשמחשיך, בתחילת הלילה. מדוע דווקא בלילה? הסיבה הפשוטה היא שבאופן זה ניכר או הנר, וכך היא לשון הרמב”ם (פ”ג ה”ג): “להראות ולגלות

הדלקת נרות בערב שבת האם בערב שבת יש להקדים נרות שבת או נרות חנוכה? מצד אחד, תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם, ואם כך צריך

הגמרא בשבת (כא ע”ב) אומרת: מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק. כלומר, זמן מצוות נר חנוכה הוא “משתשקע חמה” ועד “שתכלה רגל מן

הברייתא במסכת שבת (כא ע”ב) אומרת: מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק.   מתי חל זמן “משתשקע החמה”? מן הברייתא עולה שתחילת זמן