גידולי הערבה הדרומית – גבולות הארץ לעניין שביעית
פתרון נוסף שמצוי כיום לצריכת ירקות בשנת השמיטה הוא קנייה מגידולי הערבה. פתרון זה מתבסס על קביעת המשנה שישנם מקומות שבהם לא חלה מצוות השמיטה.
פתרון נוסף שמצוי כיום לצריכת ירקות בשנת השמיטה הוא קנייה מגידולי הערבה. פתרון זה מתבסס על קביעת המשנה שישנם מקומות שבהם לא חלה מצוות השמיטה.
מלאכות דאורייתא ואיסור ספיחים אילו מלאכות מותר לעשות בשדה לאחר שמוכרים אותו לנכרי? מדברי ספר התרומה (הלכות ארץ ישראל, עמ’ סג) עולה שבקרקע של נכרי
אחד הפתרונות הכוללים והמקיפים לבעיות הקיימות בשנת השמיטה הוא היתר המכירה. בשדות הנוהגים על פי היתר המכירה מוכרים את הקרקע לגוי, ולאחר מכן חלק מן
יסודות דין מצע מנותק גידול על “מצע מנותק” הוא בעצם גידול על גבי מצע המנותק מן הקרקע – למשל, עציץ המונח על גבי יריעות פלסטיק
את פירות השנה השביעית מותר לקטוף רק בכמות קטנה ואסור לעשות בהם מסחר. כיצד אם כן ניתן לקטוף את הפירות ולמוכרם בשווקים מבלי לעבור על
בשנים האחרונות הפך הריכוז היהודי בארץ ישראל לגדול מסוגו בעולם, וייתכן שבעוד מספר שנים יחיו רוב היהודים בעולם בגבולות ארץ ישראל. האם יש בכך כדי
אחת השאלות המרכזיות ביותר ביחס למצוות השמיטה היא האם מצוות השמיטה חלה בזמן הזה מן התורה. שאלה זו משליכה על דינים רבים בהלכות שמיטה, שהבולט
טעמי השמיטה גדולי ישראל בכל הדורות טרחו להסביר ולהעמיק בהבנת טעמהּ של מצוות השמיטה, ובהבנת הצדדים הרוחניים שאמורים להתגדל בשמיטה. מתוך דבריהם למדנו שיש לחלק
בחריש ובקציר תשבות בפרשת כי תשא אומרת התורה (שמות ל”ד, כא): שֵשֶת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִיש וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת. חציו הראשון של הפסוק עוסק
סולמות שמה לה למטרה להאיר באור בהיר את עולם היהדות ולספק כלים חדשניים המאפשרים לטפס לגבהים חדשים של ידע והבנה בעולם ההלכה והחינוך היהודי.