מדיני הכורך
מדיני הכורך אופן הכריכה לדעת רבנו חננאל (קטו.), הלל היה “כורך המרור על המצה”, כלומר שהיה עוטף את המצה במרור. וכן כתב ספר החינוך (מצווה
עמוד הבית » חגים ומועדים » עמוד 5
מדיני הכורך אופן הכריכה לדעת רבנו חננאל (קטו.), הלל היה “כורך המרור על המצה”, כלומר שהיה עוטף את המצה במרור. וכן כתב ספר החינוך (מצווה
הגמרא (קטו.) מביאה מחלוקת תנאים בשאלה, כיצד מתקיימת אכילת מצה ומרור בזמן שבית המקדש קיים. לדעת חכמים, יש לאכול מצה לחוד ומרור לחוד, ואילו הלל
נהגו לאכול ביצים בליל הסדר. וכך כתב הרמ”א (תע”ו, ב): נוהגים בקצת מקומות לאכול בסעודה ביצים זכר לאבלות, ונראה לי הטעם משום שליל תשעה באב
האם מותר לאכול בשר צלי בליל הסדר? המשנה בפסחים (נג.) אומרת: מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים – אוכלין. מקום שנהגו שלא לאכול – אין
ערב מלחמת ששת הימים, בשנת תשכ”ז (1967 למניינם), המצב הביטחוני במדינה היה מתוח מאוד. מדינות ערב התכוננו למלחמה עם מדינת ישראל, ובישראל חששו מפני תוצאות
כ”ט באייר נמצא בין שני ימים שאין אומרים בהם תחנון – יום ירושלים וראש חודש סיוון. האם דבר זה גורם לכך שגם בכ”ט באייר אין
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נוהגים במנהגי אבלות שונים – הדלקת נר נשמה, אמירת תפילת יזכור ועוד. אחד מהמנהגים הבולטים ביותר,
איסור נישואין בספירת העומר המקור הקדום ביותר למנהגי האבלות בספירת העומר מופיע בתשובת רב נטרונאי גאון (תשובות הגאונים, שערי תשובה, סי’ רע”ח),. בתשובה זו הוא
מה הזמן שבו נוהגים את מנהגי האבלות? הרקע לדיני האבלות נלמד מהגמרא במסכת יבמות (סב ע”ב) המספרת על מותם של תלמידי רבי עקיבא. ומוסיפה הגמרא:
ימי ספירת העומר – ימי שמחה! ימי ספירת העומר הם ביסודם ימי שמחה. ימים אלו הם הימים הראשונים שעם ישראל התנהל כעם חופשי לאחר היציאה
סולמות שמה לה למטרה להאיר באור בהיר את עולם היהדות ולספק כלים חדשניים המאפשרים לטפס לגבהים חדשים של ידע והבנה בעולם ההלכה והחינוך היהודי.