פורים

ביום או בלילה? מתי נותנים משלוח מנות? מדברי הרא”ש (מגילה א, ו) עולה שזמן מצוות משלוח מנות הוא ביום ולא בלילה, וכך פוסק הרמ”א (תרצה,

האם מותר לקרוא את המגילה בעל פה? המשנה במסכת מגילה (יז.) אומרת: קראה על פה, קראה תרגום בכל לשון – לא יצא. מכאן שצריך לקרוא

הגמרא (ז.) אומרת: “ומשלוח מנות איש לרעהו” – שתי מנות לאיש אחד. כלומר, כיוון שמחד מדובר בפסוק על נתינה של אדם אחד לחברו (“איש לרעהו”),

מתוך ארבע מצוות יום הפורים, אנו מברכים על מצווה אחת בלבד – קריאת המגילה. מדוע איננו מברכים על מצוות משלוח מנות? הרשב”א (שו”ת הרשב”א א,

האם נשים חייבות? ביחס למצוות קריאת מגילה, הגמרא (מגילה ד.) אומרת שנשים חייבות מפני שאף הן היו בנס הפורים. הרמ”א (דרכי משה תרצה, ז; רמ”א

הגמרא (מגילה יד.) מסבירה שחז”ל תיקנו את מצוות קריאת המגילה משום שלמדו זאת בקל וחומר מאמירת הלל בפסח: “ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה – ממיתה

בימים שיש בהם מאורעות מיוחדים, ואין בהם מוסף, תיקנו חכמים להזכיר את המאורע בתפילה (תוספתא ברכות ג, י; ועיין שבת כד.). לאור זאת פוסק הרמב”ם

יש מחלוקת מהי הגרסה הנכונה בשני פסוקים במגילה: א. “לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד” (ח, יא) או “לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד”. ב. “וְאִישׁ לֹא עָמַד בִּפְנֵיהֶם” (ט, ב)

במשנה (מגילה יט:) נאמר: “הכל כשרין לקרות את המגילה”. הגמרא (ערכין ג.) מדייקת מכאן שהן גברים והן נשים חייבים בקריאת המגילה. הגמרא (מגילה ד.) מסבירה

מחלוקת הראשונים הראשונים שואלים, מדוע לפני קריאת המגילה מברכים “על מקרא מגילה” ולא “לשמוע מגילה” כמו שאנו מברכים “לשמוע קול שופר”? הריטב”א (ראש השנה לד.