בשבתות חודש אדר קוראים את ארבע הפרשיות. תקנה זו מובאת במשנה ( מגילה כט.): ראש חדש אדר שחל להיות בשבת – קורין בפרשת שקלים… בשניה
בשנים מעוברות, מוסיפים חודש כדי לדאוג שחג הפסח יחול באביב – “שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה’ אֱ-לֹהֶיךָ” (דברים טז, א; על פי דרשת
מהו טעמה של מצוות משלוח מנות? שני טעמים מרכזיים נאמרו למצוות משלוח מנות. טעם אחד מוזכר בתרומת הדשן (קיא): נראה טעם דמשלוח מנות הוא כדי
התורה מצווה אותנו שלוש מצוות הנוגעות לעמלק (הקדמת הרמב”ם להלכות מלכים): למחות זרעו של עמלק; לזכור מה שעשה עמלק; שלא לשכוח מעשיו הרעים ואריבתו בדרך.
הגמרא (תענית כט.) אומרת: אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה.
אחת המצוות שניתקנו ביום הפורים היא מצוות מתנות לאביונים. בנתינת מתנות לעניים מתקיימת גם מצוות צדקה, אולם המצווה ביסודה היא אחת ממצוות היום, ולכן היא
ההכנות לקריאת המגילה כאשר פורים חל במוצאי שבת (ותענית אסתר מוקדמת ליום חמישי), יש לשים לב שאת ההכנות לקריאת המגילה ולפורים (לבישת התחפושות וכו’) מותר
קריאת המגילה בעל פה המשנה במסכת מגילה (יז.) אומרת, שמי שקורא את המגילה בעל פה לא יוצא ידי חובתו. הגמרא (יח.) אומרת שהמקור לכך הוא
מצוות הסעודה בפורים נקראת במגילה “משתה”. המשתאות הרבים המוזכרים במגילה מורים בבירור על כך שהמאפיין המרכזי שלהם איננו המאכלים שהוגשו בהם, אלא דווקא שתיית היין.
סולמות שמה לה למטרה להאיר באור בהיר את עולם היהדות ולספק כלים חדשניים המאפשרים לטפס לגבהים חדשים של ידע והבנה בעולם ההלכה והחינוך היהודי.
