בפעם הקודמת ראינו שבברייתא נאמר שמדליקים את הנרות “עד שתכלה רגל מן השוק”, ובגמרא יש לכך שני פירושים: א. ניתן להדליק רק עד שתכלה רגל מן השוק. ב. צריך להדליק נרות בשיעור זמן של “עד שתכלה”. להלכה יש להדליק עד שתכלה רגל מן השוק, דהיינו עד חצי שעה מהשקיעה או מצאת הכוכבים, אך יש ארבע סיבות שעל פי כל אחת מהן ייתכן שניתן להדליק נרות גם לאחר מכן:
- ייתכן שהלכה כפירוש ב’ בגמרא, שאין הגבלה לזמן ההדלקה (תוספות, רא”ש).
- ייתכן שהלכה כפירוש א’ בגמרא, אך הגבלת הזמן נאמרה רק לכתחילה (רשב”א).
- ייתכן שהלכה כפירוש א’, אולם כאשר יש פרסומי ניסא לבני הבית אפשר להדליק גם לאחר שכלתה רגל מן השוק (ר”י).
- ייתכן שהלכה כפירוש א’, אולם כיום הזמן ש”תכלה רגל מן השוק” ארוך יותר.
נשים לב להבדלים בין הסיבות: לפי שתי הסיבות הראשונות, הדלקה לאחר חצי שעה היא הדלקה בדיעבד, אולם היא אפשרית במשך כל הלילה ואפילו אם אין פרסומי ניסא אפילו לבני הבית. לפי שתי הסיבות האחרונות, הדלקה לאחר חצי שעה אפשרית לכתחילה (כיוון שעדיין יש בזמן זה פרסומי ניסא), אולם היא אפשרית רק כאשר יש פרסומי ניסא (לבני הבית או לבני רשות הרבים).
פסיקת השולחן ערוך והרמ”א
להלכה, השולחן ערוך (תרע”ב, ב) פוסק שלכתחילה יש להדליק עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים (כשיטת הרמב”ם), אולם בדיעבד ניתן לסמוך על שיטת התוספות והרא”ש (סיבה א’), ולכן אפשר להדליק כל הלילה, עד עלות השחר (משנה ברורה ס”ק יא). באופן פשוט לדעתו אין הכרח שבני הבית יהיו ערים בשעת ההדלקה, כי לשיטה זו לא חייבים פרסומי ניסא כדי להדליק.
לעומתו, הרמ”א (שם) פוסק מעיקר הדין כדעת ר”י (סיבה ג’), שכאשר שמדליקים בפנים אין חובה להקפיד להדליק לפני שתכלה רגל מן השוק. לפי זה גם בימינו, כשמדליקים בחוץ, ניתן לכתחילה להדליק אחרי חצי שעה כל זמן שיש פרסומי ניסא בהדלקה (לבני הבית או לבני רשות הרבים). עם זאת, גם לדעת הרמ”א “טוב ליזהר גם בזמן הזה” ולהדליק נרות לפני שתכלה רגל מן השוק, שהרי כשמדליק בפתח הבית בשעה מוקדמת יש בכך יותר פרסומי ניסא (ביאור הלכה ד”ה ומ”מ). לכן גם בימינו יש מעלה להדליק בזמן הראשוני.
הדלקה מאוחרת – הלכה למעשה
למעשה, לכתחילה יש להקפיד להדליק בזמן. נכון לתכנן מראש את היום כך שכל בני המשפחה יתאספו יחד בזמן השקיעה או צאת הכוכבים וידליקו נרות בזמן. עם זאת, אם מידי פעם ההדלקה מתאחרת בגלל פעילות משמעותית או שיש קושי לעזוב מוקדם את העבודה, ניתן להדליק נרות גם בשעה מאוחרת יותר, תוך הסתמכות על הדעות שהזכרנו, בהתאם לאפשרויות להלן:
- אם מדליקים בזמן שעדיין יש אנשים ברחוב (כלומר עד תשע או עשר בלילה), ניתן לנהוג כך לכתחילה כשיש סיבה טובה לדחיית ההדלקה, בפרט לאור האפשרות שזמן ההדלקה בימינו ארוך יותר מחצי שעה, ולכן לכל הדעות ידליק בברכה.
- אם מדליקים בזמן שכבר אין אנשים ברחוב אך יש אנשים ערים בבית, אפשר לדחות את ההדלקה בשעת הצורך ולהדליק בברכה מאוחר, אך להקפיד להדליק באופן שבני הבית יראו את הנרות הדולקים (ולא מחוץ לבית), כדי שיהיה פרסומי ניסא לבני הבית.
- אם הדחייה תגרום לכך שההדלקה תהיה בזמן שכבר אין אנשים ברחוב ואין אנשים ערים בבית, הדבר תלוי בהבדל שבין השולחן ערוך והרמ”א: לשיטת השו”ע ניתן בדיעבד להדליק בברכה כל הלילה, אפילו אם בני הבית ישנים (וכך פוסק הרב עובדיה יוסף, חזון עובדיה חנוכה, עמ’ סד-סו). אולם על פי הרמ”א, הסיבה שניתן להדליק בשעות מאוחרות, כשאין מי שנמצא ברחוב, היא שההדלקה בשעות אלה מיועדת לבני הבית (סיבה ג’). לכן עקרונית אם יש מבני ביתו ערים ידליק בברכה, ואם לאו ידליק בלי ברכה (משנה ברורה ס”ק יא; וכן דעת מרן הרב קוק זצ”ל בשירו על הלכות חנוכה). עם זאת, לדעת פוסקים אשכנזים רבים (שו”ת אגרות משה, או”ח, ח”ד, סימן ק”ה אות ז; הגרש”ז אויערבך, הובא בחזון עובדיה שם), אם אין ברירה ניתן להדליק בברכה גם אם כל בני הבית ישנים, וניתן לנהוג כך למעשה (אם כי יש מקום לנקוט בפתרונות אחרים, שעליהם נלמד בפעם הבאה).
חשוב להדגיש: הצורך בכך שבני הבית יהיו ערים נאמר רק לגבי מי שמדליק מאוחר. מי שמדליק בזמן, בוודאי צריך להדליק בברכה אפילו אם הוא לבד, כיוון שזוהי עיקר התקנה ויש בכך פרסום הנס לעצמו (שו”ת אגרות משה שם; הגרש”ז אויערבך, מבקשי תורה תשנ”ו, עמ’ טז אות י; הרב אלישיב, שבות יצחק, חנוכה, פ”ד, עמ’ פח).
