אדם שיודע שלא יוכל להדליק נרות חנוכה בזמן, כיצד עליו לנהוג? בפעמים הקודמות הרחבנו באפשרות של הדלקה בשעה מאוחרת, אך האם יש אפשרויות נוספות?
א. הדלקה על ידי שליח בזמן
הראשונים נחלקו האם ניתן לקיים את מצוות הדלקת נרות חנוכה על ידי שליח. מדברי הר”ן (פסחים ז ע”ב) ניתן להבין ששליחות אינה מועילה במצוות נר חנוכה, אולם הרא”ש (פסחים פ”א סימן י’) כותב בשם ריב”א שניתן לקיים מצווה זו על ידי שליח, וכן דעת ראשונים נוספים. ייתכן להסביר שלדעתם מצוות ההדלקה היא לא חובה על הגברא אלא חובת הבית, ולכן אפשר לקיימה על ידי שליח.
להלכה, פוסקים רבים כתבו שאדם יכול לקיים את מצוות הדלקת נרות חנוכה בעזרת שליח שידליק עבורו את הנרות (פמ”ג תרע”א, א”א ס”ק א; ערוך השולחן תרע”ו, ב; שו”ת שבט הלוי, ח”ג סימן פ”ה, ועוד) . עם זאת, כיוון שבמקרה שלנו המשלח לא נמצא ליד השליח בשעת ההדלקה, לדעת רוב הפוסקים השליח ידליק בלי ברכה (משנה ברורה תרע”ה, ס”ק ט, ועוד). לכן למעשה השליח ידליק תחילה את נרות החנוכה שלו בביתו בברכה, לאחר מכן ילך לביתו של המשלח וידליק שם את הנרות עבורו (ויכוון להוציאו ידי חובה), ולא יברך על הדלקה זו.
ב. הדלקה על ידי אחד מבני הבית
עד כאן עסקנו באפשרות לצאת ידי חובה בהדלקה על ידי שליח אשר אינו מבני הבית.
במקרה שאחד מבני הבית מאחר לחזור, הוא יכול לצאת ידי חובה בהדלקת בני הבית האחרים מדין “נר איש וביתו”. כאן יש להבחין בין הנוהגים כשולחן ערוך (תרע”א, ב), שבכל מקרה רק אחד מבני הבית מדליק, ובין הנוהגים כרמ”א (שם), שכל אחד מבני הבית מדליק.
אם מנהגו הוא כדעת השולחן ערוך, אז בכל אופן רק אחד מבני הבית מדליק, ואם כך, המאחר לשוב לביתו ומדליקים עבורו, מקיים את המצווה באופן רגיל (על אף שהוא לא נמצא). עם זאת, כיוון שלא שמע את ברכות ההדלקה ישתדל לשמוע אותן במקום אחר.
אם מנהגו הוא כדעת הרמ”א, אז יכול לקיים את המצווה בזמן על ידי הדלקה של אחד מבני הבית עבורו. הוא יכול לצאת ידי חובה במקרה כזה בהדלקת בעל הבית (על אף שבדרך כלל נוהגים האשכנזים שכל אחד מבני הבית מדליק בעצמו), או להסתמך על מנגנון השליחות שכתבנו לעיל, כלומר שאחד מבני הבית ידליק בנוסף לנרות שלו נרות נוספים עבור מי שמאחר לחזור (ויברך פעם אחת).
ג. הדלקה מפלג המנחה
בערב שבת אנו מדליקים נרות קודם השקיעה, שהרי לאחר השקיעה נכנסת השבת ואסור להדליק, אלא שאנו דואגים שיהיה מספיק שמן עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים.
מדוע בערב שבת ניתן להדליק נרות חנוכה לפני השקיעה? יש אומרים שזהו דין מיוחד בערב שבת, מכיוון שאין ברירה אלא להדליק לפני הזמן (מגן אברהם תרע”ט, ס”ק ט, בשם תרומת הדשן, סימן ק”ב; ובסגנון אחר בברכי יוסף, תרע”ב, ס”ק א). לפי זה נראה שבימות החול אין אפשרות להדליק לפני השקיעה. ואכן, כך עולה מדברי הרמב”ם (פ”ד ה”ה) שכתב לגבי זמן הדלקת הנרות ש”לא מאחרין ולא מקדימין”, ואם כך ביום חול אין להדליק קודם השקיעה (אך עיינו ביאור הלכה תרע”ב, א ד”ה ולא מקדימים).
אולם הארחות חיים (ח”א, חנוכה אות ט”ז) סבור שההדלקה המוקדמת בערב שבת מלמדת שבשעת הצורך ניתן להקדים מעט את ההדלקה, ולכן אף ביום חול ניתן להדליק מפלג המנחה אם האדם טרוד. במקרה זה צריך שיהיה בנר שמן בכמות שתספיק כדי שהנר ידלק לפחות עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.
השולחן ערוך (תרע”ב, א) הביא את לשון הרמב”ם, “לא מאחרין ולא מקדימין”, אך מיד לאחר מכן הביא את דעת האורחות חיים בשם “יש מי שאומר”. יש שהבינו שאין כוונת השולחן ערוך לפסוק כדעה זו, ולכן אין להקדים בימות החול את ההדלקה (כך נראה מדברי ערוך השולחן (שם, ה), וכן דעת כף החיים (ס”ק י), שהמדליק בזמן זה לא יברך).
אולם לדעת הברכי יוסף (שם), ייתכן שהלכה זו נכתבה בלשון “יש מי שאומר” משום שמדובר בסברה מחודשת שאינה מופיעה בפירוש בפוסקים אחרים (ולא משום שהפוסקים האחרים חולקים על כך), וייתכן שאף הרמב”ם מסכים לדעה זו (ומה שכתב “ולא מקדימין” היינו באדם רגיל, שאינו טרוד). לכן הוא מכריע להלכה שאדם טרוד יכול להדליק מפלג המנחה והלאה בברכה, וכך פוסק גם המשנה ברורה (שער הציון ס”ק ה).
סדרי העדיפות למעשה
למעשה, סדר העדיפויות הוא כך (על פי שו”ת שבט הלוי, ח”ג, סימן פ”א; ובתשובה המובאת בספר מצות נר איש וביתו, בירורי הלכה סימן ז’; הרב אלישיב, פניני חנוכה, פ”ח עמ’ קע-קעא; תורת המועדים ס”ק ו):
- לכתחילה ידליק בזמן – בשקיעה (כשיש צורך ניתן להקדים ברבע שעה ועדיין להחשיב זאת כהדלקה בזמן (על פי הביאור הלכה ד”ה ולא מקדימים)) או בצאת הכוכבים.
- מי שלא יכול להדליק בזמן – ידליק בעצמו מאוחר יותר, ובלבד שיהיה מישהו ברחוב או מבני הבית ער.
- אם בשעה שיחזור הביתה לא יהיה אף אחד מבני הבית ער – יבקש מאחד מבני הבית או משליח שידליק עבורו בזמן (בבית המשלח).
- אם אין אפשרות להדליק על ידי אחד מבני הבית או על ידי שליח, ידליק מפלג המנחה (ועדיף שיתפלל מנחה לפני ההדלקה).
- אם אי אפשרות לבצע אף אחת מהאפשרויות לעיל, ידליק בלילה כשחוזר לביתו, אפילו אם אין אף אחד ער. לפי המשנה ברורה לא יברך על הדלקה זו, אולם לדעת הרבה פוסקים יכול בדיעבד לברך (כפי שביארנו בפינה הקודמת).
הדלקת נרות בזמן לעומת ערכים אחרים
על אף כל האפשרויות שנאמרו, כמובן שטוב ורצוי להדליק בזמן ההדלקה לכתחילה (שקיעה או צאת הכוכבים). באופן זה מקיימים לכל השיטות את המצווה לכתחילה, וזוכים לפתוח את הלילה באור הנס.
במקרה שיש צורך לאחר את ההדלקה (כגון שאחד מבני הבית חוזר מאוחר מהעבודה, או שיש פעילות משפחתית שנקבעה לזמן זה), ניתן לסמוך על האפשרויות שהזכרנו ולדחות את ההדלקה לזמן מאוחר יותר. עם זאת, נכון לתכנן מראש את שעות העבודה או הפעילות כך שכל בני המשפחה יתאספו יחד בזמן השקיעה או צאת הכוכבים וידליקו נרות בזמן.
מכל מקום, אם מידי פעם ההדלקה מתאחרת בגלל צורך כזה או אחר, ניתן להדליק נרות גם בשעה מאוחרת יותר, תוך הסתמכות על הדעות שהזכרנו, אך יש לשים לב להספיק להדליק בשעה שבה אנשים עדיין מסתובבים ברחוב (אם בן המשפחה יגיע בשעה מאוחרת יותר – עדיף להדליק בזמן מאשר להמתין לו, וכאשר הוא יגיע, למנהג האשכנזים ידליק בעצמו, ולמנהג הספרדים לא ידליק כי כבר יצא ידי חובה בהדלקה שהדליקו בבית).
הרב חיים קנייבסקי (נר חנוכה, פ”ב הערה ח) סיפר על הרב חיים זוננפלד, שהיה מקפיד להדליק בשקיעה, אולם כאשר אשתו לא הייתה בבית בזמן ההדלקה, היה מחכה כשעה עד שתבוא. והסביר: נר שבת עדיף על נר חנוכה משום שלום ביתו (שבת כג ע”ב), ואם כך בוודאי עדיף לאחר את זמן ההדלקה בשביל שלום ביתו!
במידה והדבר אפשרי, עדיף שמישהו מבני הבית ידליק בשקיעה (או בצאת הכוכבים), ושאר בני המשפחה ידליקו אחר כך. זאת בתנאי שהדבר לא יגרום לפגיעה ולחיכוכים משפחתיים.
